המחליף של קולבר מתרסק ברייטינג, אז למה כולם מרוצים?
אחרי שהורידה את סטיבן קולבר מהאוויר, רשת CBS החליפה אותו בתוכנית פאנל סתמית וחסרת שיניים של המיליארדר ביירון אלן, שמשכה פחות ממיליון צופים. אבל בזכות עסקה שבה אלן רכש את רצועת השידור ומוכר בעצמו את הפרסומות, משבצת שהפסידה 40 מיליון דולר בשנה הפכה לרווח של 15 מיליון דולר. הצופים פחות מתלהבים, אבל למי אכפת
"אני ממש מת על זה שפיטרו את קולבר", כתב נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ברשתות החברתיות לאחר שנודע כי רשת CBS תוריד מהאוויר את תוכנית האירוח הלילית של סטיבן קולבר, "לייט שואו" (The Late Show). "הכישרון שלו היה אפילו פחות מהרייטינג שלו". אלא שכעת, כש"Comics Unleashed with Byron Allen", התוכנית שתפסה את מקומו של קולבר, מתרסקת ברייטינג, מהנשיא לא נשמעת אפילו מילה אחת. אין ציוץ ואין התייחסות.
במיוחד משום שלהורדת תוכניתו של קולבר, מהסאטיריקנים הבולטים והביקורתיים ביותר כלפי הנשיא, יש קשר ישיר לממשל הנוכחי. טראמפ אינו מסתיר את רצונו להשתיק את הקולות הרבים הנשמעים נגדו בתוכניות הלילה, גם אם הוא מציג זאת כטענה לחוסר כישרון או לרייטינג נמוך של המנחים.
רשת CBS הודיעה במפתיע ביולי 2025 על ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם קולבר ולהוריד את התוכנית מהאוויר, לאחר ששידרה את "לייט שואו" מאז 1993. עד 2015 הגיש אותה דיוויד לטרמן, ומאז הוביל אותה קולבר. ב־CBS טענו כי מדובר בהחלטה כלכלית - התוכנית מפסידה כסף, הצפייה בה ירדה והמפרסמים נוטשים.
אלא שהרשת לא התייחסה למציאות הרחבה יותר, שבה רוב תוכניות הטלוויזיה ברשתות השידור האמריקאיות סובלות מירידה בצפייה ובהכנסות מפרסום, בעקבות שינויי הרגלי הצפייה והמעבר המואץ לשירותי סטרימינג. קשה היה להתעלם מכך שההודעה על הורדת "לייט שואו" הגיעה ימים ספורים לאחר שקולבר מתח ביקורת חריפה על הרשת המשדרת אותו, באחד המונולוגים הנוקבים והמצחיקים ביותר שלו.
רשת CBS הסכימה לשלם 16 מיליון דולר לנשיא, שתבע את תוכנית התחקירים שלה "60 דקות", בעקבות ריאיון שנערך עם המועמדת לנשיאות קמלה האריס. קולבר טען כי הכסף שולם למעשה כדי לסלול את הדרך לאישור עסקת הענק שבמסגרתה צפויה חברת סקיידאנס (Skydance) לרכוש את חברת האם של CBS, פרמאונט (Paramount). מאז אכן בוצעו שינויים משמעותיים ב"60 דקות", ועיתונאים שעזבו את התוכנית מתחו על כך ביקורת פומבית.
כעת מתברר כי ההחלטה להחליף את קולבר אולי משתלמת כלכלית ל־CBS, אך פחות מבחינה טלוויזיונית. הפרק האחרון של "לייט שואו" משך 6.7 מיליון צופים - הנתון הגבוה ביותר שרשמה התוכנית אי פעם. למחרת, באותה שעת שידור, צפו בתוכניתו של אלן פחות ממיליון איש - צניחה של 85% לעומת פרק הסיום, וכ־65% מתחת לממוצע הצפייה הרגיל של קולבר. כאשר המתחרים בערוצים האחרים חזרו לשדר פרקים חדשים ב־1 ביוני, ירדה התוכנית של אלן ל־628 אלף צופים בלבד.
אחת הסיבות לצפייה המועטה ב"קומיקאים שלוחי רסן" היא אופייה של התוכנית. היא כה סתמית עד שהיא משעממת. בכל פרק משתתף פאנל של סטנדאפיסטים, שלכאורה מדברים על הכל באופן חופשי. המונולוגים של קולבר אולי שימשו לעיתים כתיבת תהודה והיו צפויים, אך הם היו אפקטיביים מאוד.
התוכנית של אלן, המשודרת כבר שני עשורים, מרגישה מיושנת. מאז ספטמבר האחרון היא שודרה לאחר תוכניתו של קולבר, בשעה 00:30, ולאחר ביטול "לייט שואו" עברה למשבצת השידור של 23:30 - מבלי שעברה שינוי מהותי. למעשה, הפורמט שלה כמעט שלא השתנה מאז עלייתה לאוויר ב־2006.
בריאיון ל"גרדיאן" בשבוע שעבר אמר אלן: "אין היום שום דבר דומה לתוכנית הזו על המסך. חמישה קומיקאים שיושבים יחד עם מטרה אחת בלבד - להצחיק. כשהתחלנו את התוכנית, ואירחתי בה יותר מאלף קומיקאים, אמרתי: 'בלי הומור פוליטי, בלי גזענות, בלי סקסיזם, בלי אנטישמיות, בלי הומופוביה. פשוט תהיו מצחיקים'".
לא מעט אנשים חולקים על ההערכה הזו. ג'ון אוליבר, למשל, עקץ את התוכנית ב"Last Week Tonight", ובגרדיאן קטלו אותה בביקורות חריפות. רבים מהקומיקאים המשתתפים בתוכנית, כמו גם המנחה עצמו, הם אפרו-אמריקאים או בני מיעוטים אחרים, ובהם נשים ולטינו-אמריקאים. הבדיחות עוסקות לרוב בנושאים שטחיים בסגנון "אשתי ואני", והתוכנית כמעט שאינה נוגעת בנושאים של גזע, זהות או פוליטיקה.
נראה שהצבע החשוב ביותר עבור אלן הוא דווקא ירוק. התוכנית היא חלק מהסכם ייחודי עם CBS, שבמסגרתו רכש את רצועת השידור והוא עצמו אחראי למכירת הפרסומות. לכן, לא הוא ולא הרשת נפגעים מהצניחה החדה בצפייה. לטענת CBS, המהלך הפך משבצת שהפסידה 40 מיליון דולר בשנה למשבצת שמניבה רווח של 15 מיליון דולר.
מבחינת אלן, מדובר בעוד אחת משורת עסקאות מוצלחות שביצע כאיש מדיה. לפי הלוס אנג'לס טיימס, הוא יזם חרוץ ומתוחכם, שנוהג לזהות הזדמנויות בנכסים שאחרים מוותרים עליהם. הוא היה בין הקומיקאים הראשונים שהבינו כי אפשר להרוויח הרבה יותר מבעלות על התוכן מאשר מהופעה בו בלבד.
בשלושת העשורים האחרונים בנה אלן את Allen Media Group, אימפריית מדיה בשווי מיליארדי דולרים, המעסיקה כיום כ־2,000 עובדים. לצד תוכניות בידור לכל המשפחה, רכש אלן נכסים במצוקה בתחומי השידור, הכבלים, הסטרימינג והפצת הסרטים. לאחרונה עלה לכותרות בעקבות רכישת מניות שליטה בחברת המדיה הדיגיטלית באזפיד (BuzzFeed) בעסקה בהיקף של 120 מיליון דולר.
"אני אוהב לומר שאני סיפור הצלחה בן לילה בגיל 65", אמר אלן בצחוק בריאיון ללוס אנג'לס טיימס. עוד הצהיר כי הוא בדרך לבנות את חברת המדיה הגדולה בעולם. באשר לעובדה שתוכניתו משכה פחות צופים משבוע השידורים האחרון של קולבר, טען אלן כי מדובר בהשוואה מטעה. לדבריו, נכון יותר להשוות את נתוני הצפייה לנתוניו של קולבר לפני ההודעה על סיום התוכנית ולפני גל תוכניות הפרידה המתוקשר, ולא לפרקי הסיום שזכו לחשיפה חריגה ומשכו מיליוני צופים נוספים.
אלא שאלן גם מציג תפיסה כמעט מהפכנית מבחינה עסקית. הוא אינו מכחיש את פערי הצפייה - אלא את חשיבותם. לדבריו, תוכניות לייט נייט אינן נשענות עוד בעיקר על רייטינג. אם תוכנית בעלת קהל קטן משמעותית מצליחה להרוויח כסף, בעוד תוכנית בעלת קהל גדול יותר מפסידה כסף, ייתכן שדווקא התוכנית הקטנה היא בעלת הערך הגבוה יותר עבור הרשת.
