המדינה מודה בפגמים חמורים במינוי יהודה אליהו למנכ"ל רמ"י - אך מבקשת לא לבטלו
המדינה מאשרת כי סמוטריץ' התעלם מהנחיות הייעוץ המשפטי, כי ועדת האיתור התעלמה מפערי הניסיון בין המועמדים וכי חבר הוועדה מהרן פרוזנפר שהמליץ על אליהו היה אמור לגלות שהמינוי שלו עצמו לתפקיד הממונה על התקציבים נעשה בנוכחות האחרון בדיון על כך; אולם היא טוענת שהפגמים אינם חוצים את הרף המחייב התערבות שיפוטית
המדינה מאשרת את טענות העותרים נגד מינויו של יהודה אליהו למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, מודה כי נפלו קשיים משפטיים בהליך המינוי, אך מבקשת מבית המשפט לדחות את העתירות כי לטענתה התערבות שיפוטית בסוגיית מינויי בכירים בממשלה שמורה רק למקרים חריגים ביותר. כמו כן טוענת המדינה כי הקשיים בהליך המינוי לא חוצים את הרף המחייב התערבות שיפוטית. "לא כל פגם נטען בהליך האיתור, ואף לא צבר של פגמים, מוביל לפסילותו (של ההליך, א"ג)".
ב-4 במאי נחתם כתב המינוי של אליהו למנכ"ל רמ"י. החותמים הם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שקידם בפועל את המינוי, ובהתאם לחוק גם שר השיכון חיים כץ, וראש הממשלה בנימין נתניהו. כשבועיים אחר כך הוגשו שלוש עתירות על ידי האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, עתירה משותפת לשדולת הנשים, נעמת ופורום דבורה. עתירה שלישית הוגשה על ידי המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי.
שתי הטענות המרכזיות בעתירות הן כי מתקיימת זיקה עמוקה בין אליהו לסמוטריץ', וכי הופרה החובה לייצוג הולם לנשים. מינוי של אדם עם זיקה לשר הממנה אפשרית על פי חוק רק אם הוכח כי יש לממונה כישורים מיוחדים שמעניקים לו יתרון משמעותי על פני מועמדים אחרים. הסוגייה הזו מתחדדת כאשר בין המועמדים נשים אותן החוק מחייב להעדיף במקרה שבו הכישורים שלהן דומים לאלה של מועמדים גברים.
בהתבסס על הצהרות של סמוטריץ' ואליהו בעצמם, המדינה מודה כי השניים חברים קרובים ושותפים לדרך פוליטית כבר 27 שנים ולכן יש ביניהם זיקה עמוקה. לאחר שהוחלט על מינוי של אליהו הוא נדרש למלא שאלון למניעת ניגוד עניינים ובו ציין כי הוא חבר קרוב של סמוטריץ'. השניים הקימו עמותות וניהלו אותן, אליהו ניהל את קמפיין הציונות הדתית שבראשה סמוטריץ' וניהל משא ומתן קואליציוני מטעמה במהלך שנת 2022 לקראת הקמת הממשלה. עד שנת 2019 היה חבר מרכז והנהלת מפלגת תקומה שבהנהגתה היה סמוטריץ'. ובשנת 2023 מונה על ידו לראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון.
לאחר שאליהו מונה למנכ"ל רמ"י ולאור הקשר ההדוק המוקדם שלו לסמוטריץ', אריאל צבי היועץ המשפטי של רמ"י הנחה את אליהו שלא לקיים ישיבות עם שר האוצר ללא נוכחות של אנשי מקצוע מהנהלת רמ"י.
מאחר שאין מחלוקת על הזיקה בין השניים ועומקה, נדרש להוכיח כי לאליהו כישורים מיוחדים שמצדיקים את מינויו חרף הקשר ההדוק שלו לשר הממנה. השאלה הזו נבחנה בוועדת האיתור. ארבעה מחמישה חברי ועדה החליטו להמליץ על אליהו כמועמד יחיד בזכות ניסיונו הייחודי בתחום ההתיישבות ביהודה ושומרון. הניסיון שאליהו הציג בהקשר הזה הוא בעיקר משלוש השנים שבהן ניהל את מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, הוביל הסדרת מקרקעין בהיקף של 250 מיליון שקל, והחלטות ממשלה להקמת עשרות יישובים. יש לו גם ניסיון בתחום הזה כמנכ"ל המועצה האזורית מטה בנימין.
אלא שאחרי שהמדינה הודתה כי מתקיימת זיקה אישית פוליטית בעלת עוצמה גבוהה בין השר הממנה לאליהו היא גם מודה שיש קושי בקביעה של ועדת האיתור כי לאליהו כישורים מיוחדים לעומת מועמדים אחרים. הקושי הוא בין היתר בגלל שוועדת האיתור ייחסה משקל רב לניסיון שלו בתחום ההתיישבות בשטחים, אך התעלמה מהיעדר ניסיון לעומת מועמדים אחרים בתחומי פעילות אחרים של רמ"י ובהם השוק הפרטי, יזמות, התחדשות עירונית, עליית מחירים באזורי ביקוש ועוד.
פגמים בהליך המינוי התגלו גם לאחר שהסתיימה העבודה של ועדת האיתור. המדינה קובעת כי ההתנהלות של שר האוצר סמוטריץ' "אינה עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין". הסיבה לכך היא שסמוטריץ' השלים את הליך המינוי על אף שעלה חשש לניגוד עניינים שנבע ממעורבותו המוקדמת בהליכי המינוי והחברות למועמד הנבחר אליהו.
כאשר גיל לימון המשנה ליועצת המשפטית לממשלה נחשף לזיקה העמוקה בין אליהו לסמוטריץ' הוא הנחה אותו לפנות לקבלת הנחיות מהיועצת המשפטית לממשלה, אבל סמוטריץ' התעלם מההנחיה ולכן נפל פגם בהליך המינוי.
לאחר המינוי נחשף בכלכליסט כי אליהו היה מעורב בבחירת ראש אגף התקציבים מהרן פרוזנפר שחודשיים אחר כך נבחר לשמש חבר בוועדת האיתור שהמליצה למנות את אליהו.
בעקבות הכתבה ולאור פנייה של הייעוץ המשפטי לממשלה הודה אליהו כי נכח בפגישות שערך שר האוצר סמוטריץ' עם מועמדים לתפקיד ובהם פרוזנפר, אך לטענתו לא נטל חלק בהחלטה בדבר המינוי. ההחלטה על מינוי פרוזנפר התקבלה באופן בלעדי על ידי שר האוצר.
בתגובתה לעתירה מודה המדינה כי פרוזנפר היה צריך ליידע את חברי הוועדה והיועצת המשפטית שלה על כך שאליהו השתתף בהליך המינוי שלו.
המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי הצביע בעתירה כנגד המינוי על עמדות גזעניות של אליהו. אלה עולות במאמר קצר שבו אליהו ביקר החלטה של בג"ץ המחייבת את רמ"י להקצות באופן שוויוני אדמות לערבי. כך כתב אליהו: "סביר שבמדינה היהודית האידיאלית יתוקן עיוות זה, ואת ערכי השקר של בג"ץ יחליפו ההכרה בסגולת ישראל ובזיקתם אל הארץ. עד אז עלינו להפריד את קק"ל ממניהל מקרקעי ישראל (היום נקרא רמ"י, א"ג) להשיב את ניהול אדמות קק"ל לידיה שלה, כך שניתן להקצותן ליהודים בלבד".
התשובה שאליהו מסר לטענה הזו היא כי פעילותו הציבורית לאורך השנים הייתה ותמשיך להיות בהתאם להוראות הדין מתוך התחייבות לשלטון החוק. כמו כן טען כי הדברים נכתבו לפני 16 שנים כחלק מפולמוס משפטי המתקיים בשגרה במשטר דמוקרטי".
