באופן חריג: הוועדה המחוזית ירושלים תדון שוב בתוכנית שכבר אישרה
בעקבות עתירת תושבים, בית המשפט המחוזי הורה לוועדה המחוזית לקיים דיון מחודש בהפקדת תוכנית התחדשות עירונית ברסקו. התושבים טוענים כי התוכנית, הכוללת מגדל בן 22 קומות ועוד שלושה בניינים של 10 קומות, סותרת את תוכנית האב של השכונה המגבילה את הבינוי ל-8 קומות
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים תדון בתחילת פברואר בהפקדתה המחודשת של תוכנית התחדשות עירונית ברחובות שמעוני 39 וטשרניחובסקי 68 בשכונת רסקו בירושלים. מדובר בדיון חריג מאחר שהתוכנית כבר הופקדה, הוועדה המחוזית כבר דנה במאות ההתנגדויות לה ואף אישרה אותה באוגוסט 2024. אולם, בעקבות עתירת תושבים החליט בית המשפט המחוזי בירושלים במרץ 2025 להורות לוועדה המחוזית להחזיר את הגלגל אחורה ולקיים דיון מחודש בהפקדת התוכנית, זאת מאחר שגובה הבינוי המוצע אינו תואם את תוכנית האב של השכונה.
התוכנית המדוברת מתייחסת לשני מבני שיכון משנות ה-50, ובהם 108 דירות קטנות בגודל של כ-60 מ"ר. שני המבנים נמצאים בשטח של כ-8 דונם. יש לציין שבשונה ממתחמי התחדשות עירונית רבים, מדובר פה באזור מרכזי, שחיה בו אוכלוסייה אמידה יחסית. ע"פ התוכנית, שהיא יוזמה של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובתכנון של אדריכל בועז ביטמן, במקום ייבנו שלושה מבנים בגובה 10 קומות ועוד מגדל בגובה 22 קומות, ובהם 292 דירות. עוד כוללת התוכנית החדשה חניון, שטחי מסחר, שטחי ציבור ושטח ציבורי פתוח.
לתוכנית הוגשו כ-400 התנגדויות, שהתייחסו לגובה המבנים, להיקף הבנייה, לאופן המפגש של המבנים החדשים עם הרחוב, לאיכות הכיכר החדשה, לטענה על עקירת עצים רבים, לטענות על עומס תחבורתי צפוי ועוד. אולם, מרבית הטענות נדחו. "הוועדה סבורה כי מדובר בתוכנית ראויה, המציעה התחדשות באחד מהמתחמים המיועדים לתכנון מפורט בהתאם להגדרות תוכנית האב, תוך שיפור משמעותי של המרחב הציבורי בתחום התוכנית ובכלל זאת פיתוח שצ"פ נגיש לרווחת תושבי השכונה ותוספת של שימושים ציבוריים כמענה לצרכים הנובעים מתוספת הבינוי המוצעת בתוכנית ובסביבתה", נכתב בהחלטת הוועדה.
להחלטה על אישור התוכנית הגישו כמה עשרות שכנים, באמצעות עו"ד רפי אטינגר, עתירה מנהלית שבה טענו בין היתר כי התוכנית סותרת באופן קיצוני את תוכנית האב של השכונה, שאומצה ע"י הוועדה המחוזית ב-2021 ומגבילה את הבינוי באזור זה של השכונה ל-8 קומות. העותרים טוענים כי המגדל בן 22 הקומות, המצוי במורד הגבעה, מייצר פגיעה קשה בניצפות אל הבניינים שמעליו ומהם לכיוון הנוף, ושעניין זה עומד בסתירה דרסטית לאחד מעקרונות תוכנית האב - שמירה על דירוג הבנייה, בהתאם לטופוגרפיה.
המתנגדים לגרסה האחרונה של התוכנית, זו שאושרה בוועדה המחוזית, דבקים בטענתם כי הפרויקט המוצע "סוטה" מתוכנית האב לשכונה: "דינה של התוכנית המופקדת להידחות מכל וכל, שכן היא סותרת באופן קיצוני את הוראות תוכנית האב ביחס למתחם B, ובין היתר משום שהיא מציעה מגדל של 22 קומות במקום 8 קומות המותרות במתחם זה, ובנוסף 3 מגדלים בני 10 קומות - חריגה דרמטית שהינה הרבה הרבה מעבר ל'מידת מה', או 'הלימה להוראות התוכנית ביחס למתחם B'".
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אילן סלע, קיבל את טענות העותרים. "מבין הפרשנויות השונות שניתנו על ידי הצדדים מקובלת עליי יותר פרשנות העותרים לתוכנית האב, לפיה תא השטח של המקרקעין הוא חלק ממתחם המיועד לפיתוח מתון", כתב השופט בהחלטתו. "התוכנית שאושרה אינה עולה בקנה אחד עם האמור. בנסיבות אלו הצעתי לצדדים שהדיון יושב לוועדה על מנת שתיתן החלטה חדשה בתוכנית המופקדת, לאחר שמיעה נוספת של אלה שהגישו התנגדות ומעוניינים להישמע".
החלטת בית המשפט יוצאת דופן, מאחר שלעיר ירושלים אין תוכנית מתאר כוללנית. עיריית ירושלים, בשיתוף עם הוועדה המחוזית, יזמו לפני כמה שנים הכנת תוכניות אב שאינן סטטוטוריות (כלומר אין להן תוקף חוקי), ובאופן עקרוני הן אלה הקובעות את מאפייני הפיתוח וההתחדשות של השכונות הוותיקות. טענות על אי התאמה של תוכניות התחדשות עירונית לתוכנית האב ניתן למצוא גם אצל מתנגדים לפרויקטי התחדשות עירונית מהשכונות גילה, קטמונים וקרית יובל.
