מכניעה לטראמפ ועד פינוקים לערוץ 14: כך עוצב מחדש שוק התקשורת ברגע האחרון
פיצול חוק השידורים, שנועד להאיץ את אישור החוק של שר התקשורת שלמה קרעי, צמצם את סמכויות רשות השידורים החדשה, אך עדיין מתקצב אותה. שינוי נוסף בחוק יביא לביטול המגבלה על בעלות צולבת, כך שבעלי הון יוכלו להקים אימפריות תקשורת, וההטבות בו לערוצים תומכי ממשלה עשויות להגיע למיליוני שקלים
באמצע אפריל המצב בוועדה המיוחדת לאישור הצעת חוק השידורים הגיע לנקודת שבירה. אחרי שבועות שבהם יו"רית הוועדה, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, התעלמה מהמלצות צוות הייעוץ המשפטי שלה לגבי תיקונים שיש להכניס לנוסח הצעת החוק, החליטה שרת ההסברה הכושלת לשעבר להסביר לצוות היועצים עד כמה הם לא בסדר: "אתם מעכבים את הוועדה, אתם מתנהלים נגדי, אתם מדווחים בתוך הקבוצה נגדי". עו"ד פנחס גורט השיב: "אנחנו רואים שאין צורך בייעוץ המשפטי כאן". והוא ועמיתותיו, עו"ד נעמה מנחמי ועו"ד מצדה מצלאוי, אספו את ניירותיהם, קמו ועזבו את אולם הוועדה.
התרחשות זו, כנראה חסרת תקדים בתולדות כנסת ישראל, היא סממן חיצוני קיצוני של הדיונים להכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית שהתנהלו בחודשים האחרונים. התעלמות מהמלצות הדרג המקצועי, שינוי נוסחים ומסירתם לחברי הוועדה זמן קצר לפני הדיון, החדרת הטבות כספיות משמעותיות לגופי שידור שהשלטון חפץ ביקרם, התמסרות כמעט מוחלטת לדרישות משרד התקשורת באופן שהופך את עבודת הכנסת לחותמת גומי, בשלב מסוים אפילו כניעה לתכתיבים של ממשל טראמפ, ועשיית כל שנדרש על מנת להשלים את הליך החקיקה לפני שהכנסת הגרועה בתולדות ישראל תסיים את כהונתה.
כל אלה רק במטרה לעצב נוף תקשורתי חדש שעיקרו: פחות תקשורת חופשית, יותר כלי תקשורת שתלויים בשלטון, ומתן שלמונים לגופים שפועלים כשופרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושלוחיו.
בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת מהלך לפיצול הצעת החוק, על מנת להקל את הליך האישור שלה ולהספיק להשלים כמה שיותר מהשינויים המבוקשים לפני תום כהונת הכנסת. נקודת הזמן הזו היא רגע מתבקש לבחון מה יעשה החוק, ומי יהיו המרוויחים והמפסידים הגדולים ממנו.
2 צפייה בגלריה
בעל השליטה ב־i24 פטריק דרהי (מימין) ובעל השליטה בערוץ 14 יצחק מירילשוילי. החוק החדש יעניק לערוצים הטבות בשווי שעשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים
(צילומים: Daniel Pier/NurPhoto via Getty Images, רונן גולדמן)
אחת הנקודות המסוכנות ביותר בחוק היתה הקמת רגולטור שידורים חדש, הרשות לתקשורת משדרת – שמיועד להחליף את מועצת הכבלים והלוויין ואת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שמרבית חברי המועצה המנהלת בו ממונים בהליך שנשלט פוליטית על ידי משרד התקשורת. לפי נוסח הצעת החוק המקורית, לרשות החדשה תהיה בפועל סמכות לסגור גופי שידור מסחריים על בסיס עילות כלליות שנתונות לפרשנות רחבה דוגמת "פגיעה ממשית" באדם או "אורח חיים".
תחת הנוסח המפוצל של הצעת חוק, סמכות זו נשללת מהרשות החדשה, ולמעשה נשללות ממנה כמעט כל הסמכויות מהנוסח המקורי, פרט לפיקוח על הפקות מקור. במקום זאת, נקבע שהרשות השנייה לא תיסגר ותשמר את סמכות הפיקוח שלה על גופי השידור שתחת אחריותה, על כלל הסמכויות שכרוכות בכך (למעט הפקות מקור). בנוסף, היא תנהל את ההליך הטכני בעיקרו (אחרי הפיצול) של ניהול מרשם ספקי התכנים (שיחליף את משטר הרישיונות שקיים כיום).
אף שהרשות לתקשורת משדרת נותרה עם סמכויות מוגבלות בלבד, חלקן במידה רבה סמליות, הצעת החוק עדיין מקצה לה תקציב שנתי של 12.5 מיליון שקל ב־2027, ו־25 מיליון שקל החל מ־2028. סכום זה זהה לסכום שהוקצה לרגולטור בהצעת החוק המקורית. המימון לרשות זו יגיע מאגרת הרישיון שגובה משרד התחבורה מבעלי רכבים. התוצאה היא מצב אבסורדי: במקום לצמצם את מספר הרגולטורים מוסיפה הצעת החוק רגולטור נוסף, כמעט נטול סמכויות, אך כזה שעדיין נהנה מאותו תקציב שהיה לו תחת הסמכויות הרחבות שהוענקו לו בנוסח המקורי. ניתן להתנחם בכך שהסמכות לסגור גופי שידור על בסיס פרשנות רחבה נלקחה ממנו, לבינתיים לפחות.
אבל גם בלי רגולטור בשליטה פוליטית עם סמכות לסגור גופי שידור, יש עדיין סעיפים בעייתיים רבים בהצעת החוק בנוסחה העדכני. אחד הבולטים שבהם הוא ביטול העצמאות של חברות החדשות של החברות המסחריות קשת ורשת. זאת, על ידי שינוי ההגדרה בחוק של בעל רישיון זעיר. הגדרה זו נועדה לעודד תחרות בשוק הטלוויזיה, באמצעות מתן הגנת ינוקא לערוצים חדשים שפוטרת אותם מחובות שונות, ובהן הקמת חברת חדשות בהפרדה מבנית שנועדה לשמר את עצמאותה. כיום, ערוץ מוגדר כבעל רישיון זעיר אם הכנסותיו לא עולות על 80 מיליון שקל בשנה. אולם, לפי הצעת החוק יגדל הסף להכנסות של עד 2 מיליארד שקל בשנה, מה שלמעשה יאפשר גם לערוצים הגדולים לפעול תחת הגדרה זו.
משמעות המהלך היא ביטול חובת ההפרדה המבנית בין בעלי הערוץ לחברת החדשות שלו, בלי מנגנון חלופי שיבטיח חציצה בין הבעלים לתוכן החדשותי, השינוי גם יביא לביטול המגבלה על בעלות צולבת כך שבעלי הון יוכלו לבנות אימפריות תקשורת.
שינוי נוסף יעניק הטבות כספיות בשווי שעשוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים לערוצים תומכי הממשלה, 14 ו־i24. לפי נוסחים קודמים, ערוץ שמוגדר כ"ספק בעל חשיבות מסחרית" חויב להעביר את תכניו לספקיות טלוויזיה ללא תמורה נוספת. ההגדרה של "ספק בעל חשיבות מסחרית" אמורה היתה להיקבע בהתאם להכנסה השנתית של הערוץ, כאשר מועצת השידורים החדשה תקבע את רף ההכנסות הנדרש.
אולם, בנוסח המפוצל שונתה ההגדרה, ומעתה הסעיף יחול רק על ערוץ שהכנסתו השנתית עולה על 600 מיליון שקל. מדובר ברף שלפי הערכות כולל את קשת ואת רשת, אך לא את הערוצים תומכי הממשלה – 14 ו־i24. באורח מקרי לחלוטין, הנוסח המעודכן הוצג יממה לאחר ששר התקשורת שלמה קרעי התארח לריאיון אוהד בערוץ 14.
לצד תוספות בעייתיות, פוצלו מהצעת החוק סעיפים חשובים רבים. אחד הבולטים שבהם הוא אסדרת תכנים אסורים, שכולל איסור על שידור יחסי מין שכוללים אלימות, התעללות וניצול או יחסי מין עם קטין או איסור על הסתה לגזענות. כן הוסר הסעיף שעוסק בספקי חדשות, ושבין השאר חייב אותם בגיבוש תקנון אתיקה שיסדיר סוגיות כמו גילוי נאות, מניעת הטעיה ואתיקה במסר פרסומי. בהקשר זה, הוסר גם הסעיף שמקנה למועצת השידורים החדשה סמכות לקבוע כללים לשילוב וסימון תוכן שיווקי בשידורי ערוצים. כן הוסר סעיף שיחייב ערוצי שידור לשלב מערכות להפצת מסרי חירום, בהתאם לבקשת פיקוד העורף או המשטרה.
הגנות שונות על קטינים גם הוסרו מהצעת החוק, בהן איסור על פרסום סמוי בתוכניות ילדים, ומתן סמכות למועצה לקבוע כללים להגנה על קטינים מתכנים מיניים ואלימים, למשל באמצעות הגבלת השעות שבהן מותר לשדר תכנים אלו בערוצי ברודקאסט.
בנוסף, הוסרה מהצעת החוק החובה שגם ספקיות תכנים בינלאומיות (דוגמת נטפליקס, HBO ודיסני+) יעבירו שיעור מהכנסתן בישראל להפקות מקור. שינוי זה, התברר, נעשה במענה לדרישה שהעביר דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו. "ההחלטה של ראש הממשלה להוריד כי זאת דרישה שבאה מנשיא ארצות הברית", הסביר שר התקשורת בדיון בוועדה במרץ.
