סגור
העיתון הדיגיטלי
17.03.25
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ו אלון מאסק בשבוע שעבר בוושינגטון עם ילדיו של מאסק
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ואלון מאסק בשבוע שעבר בוושינגטון עם ילדיו של מאסק (צילום: narendramodi X/via REUTERS)

הפרובוקציות של מאסק פגעו בטסלה, הודו היא חבל הצלה

אחרי שנועד עם ר"מ הודו בוושינגטון, מייסד טסלה פרסם מודעות דרושים במומבאי ודלהי. אף שניסה בעבר להיכנס לתת־היבשת, הנסיבות כעת השתנו: מאסק הפך דמות שנויה במחלוקת בעולם ומכירות טסלה צוללות

לאחר גל של ספקולציות ומספר ניסיונות להיכנס לשוק הרכב ההודי, השבוע החלה טסלה לפרסם כי היא מחפשת עובדים בהודו. רשימת העובדים שיצרנית כלי הרכב החשמליים מחפשת איננה חריגה - מדובר ב־13 משרות לטכנאי שירות ומנהלי מכירות, מנהלי סניפים ומומחי חלפים, במומבאי ובדלהי.
עיתוי פרסומן של מודעות הדרושים איננו מפתיע. לפני פחות משבוע נפגשו מנכ"ל טסלה אלון מאסק וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בוושינגטון, זאת בסמוך לפגישת מודי עם "הבוס" של מאסק, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. מאסק עצמו עומד כיום בראש סוכנות DOGE, הזרוע של הממשל האמריקאי האחראית על התייעלות. עם זאת, כאשר טראמפ עצמו נשאל מדוע נפגש מאסק עם מודי, זמן קצר אחרי פגישתו שלו עם ראש הממשלה הודי, תשובתו היתה "אני באמת לא יודע".

סובסידיות של ממשלת הודו

זו איננה הצהרת הכוונות הראשונה של טסלה לגבי השוק ההודי. היצרנית האמריקאית מנסה זה שנים להיכנס לתת־היבשת, אבל הפעם הנסיבות השתנו. בשנים האחרונות דווח כמה פעמים כי טסלה נערכת להקמת מפעל לייצור רכב בהודו, כאשר ב־2023 פורסם בתקשורת ההודית כי טסלה מעוניינת להקים מפעל ייצור למכוניות חשמליות זולות. בשנה שעברה פורסם בתקשורת המקומית כי צוותים מטעמה של טסלה החלו לבחון מיקומים להקמת מפעל, אך בסופו של דבר, התוכניות לא יצאו אל הפועל, וככל הנראה לא יתממשו גם כעת.
השאיפה להקמת מפעל בהודו מקורה בתמריצים. הממשל ההודי, אשר להוט להאיץ את הייצור והפיתוח של רכבים חשמליים במדינה עתירת זיהום האוויר, הציג עוד ב־2023 תוכנית מיסוי הקובעת כי על כל רכב שמחירו מעל 40 אלף דולר, בין שחשמלי ובין שמזהם, יושת מס קנייה של 70% לעומת 60% עד אותה שנה.
במקרה של רכבי CKD, כלומר רכבים שיצרנים זרים מרכיבים בהודו, יוטל מס בגובה 35%. אבל, לצד המקל יש גזר: יצרנים שישקיעו בהודו 500 מיליון דולר ומעלה בהקמת מפעל, יקבלו מהממשל הטבות מס גם על הרכבים שיכניסו להודו. במקרה של טסלה, המייצרת את מודל S, מודל X וטסלה 3, שמחירם גבוה מ־40 אלף דולר, מדובר בהחלטה הגיונית שתאפשר לה גם לייצר מכונית עממית בהודו, בהשקעה שנאמדה ב־2023 בכ־4 מיליארד דולר במפעל המקומי, וגם לייבא את המכוניות שלה להודו. אלא שעתה, המצב השתנה: לפי פרסומים, לפחות בשלב הראשון, טסלה לא מתכננת להקים מפעל, אלא רק למכור את המכוניות שלה בהודו.
מדוע שוק הרכב ההודי רלבנטי במיוחד כעת לטסלה? בגלל הפוטנציאל. הודו נחשבת כיום לשוק הרכב השלישי בגודלו בעולם, ובשנה שעברה נמכרו בה 4,286,423 מכוניות חדשות, עלייה של 4.6% לעומת 2023. אבל בניגוד לשוק הכללי המונה מיליוני מכוניות, שוק הרכב החשמלי בהודו נמצא עדיין בחיתוליו. לפי נתונים רשמיים, בשנה שעברה נמכרו בהודו 106,966 מכוניות חשמליות (אבל מעל מיליון קטנועים וריקשות חשמליים), נתון מזערי, אבל עלייה משמעותית לעומת 2022, אז נמכרו בהודו 47,639 מכוניות חשמליות.
מבחינת נתחי שוק, מי שמייצר בהודו מרוויח: בשנה שעברה הובילה מארוטי ההודית את טבלת מכירות מכוניות הבנזין עם 1,755,423 מסירות. יונדאי, המייצרת מכוניות במפעלי החברה בצ'נאי, מכרה 605,433 מכוניות, ובמקום השלישי התברגה טאטא ההודית עם 562,482 מסירות. במכוניות חשמליות המצב שונה. שם טאטא מובילה עם 66,561 מסירות, כשהדגם הנמכר ביותר הוא הפאנץ' EV. במקום השני נמצאת MG הסינית עם 28,879 מסירות, 11,621 מתוכן של הקומט החשמלי. ובמקום השלישי, בפער ניכר, נמצאת מהינדרה ההודית, עם 7,881 מסירות, רובן של מהינדרה XUV. המשותף ללהיטים ההודיים הוא שמדובר בעיקר במכוניות עממיות. המכוניות של טסלה, לעומת זאת, רחוקות מלהיות עממיות.
אך מדוע לטסלה חשוב דווקא כעת להשקיע בשוק שהיקף המכירות של רכבים חשמלי בו איננו גבוה? התשובה טמונה במה שמתרחש בשווקים אחרים, ובנסיבות הפוליטיות. ראשית, טסלה כאמור כנראה אינה מתכננת להקים מפעל מקומי. סין היא כיום מרכז הייצור שלה למזרח הרחוק, וכנראה שמדיניותו של טראמפ לא תאפשר בכל מקרה למכוניות מייצור חיצוני להיכנס לארצות הברית. אבל מעבר לכך, לטסלה ישנם כיום בפועל חמישה דגמים. שניים מהם, טסלה 3 וטסלה Y, הם רבי־מכר, ואילו מודל S ומודל X הן מכוניות זקנות. את הסייברטראק היא כבר מוכרת בהנחות.
בשווקים הגלובליים הגדולים טסלה רחוקה מהצלחה. בסין BYD נטלה ממנה מזמן את ההובלה. בפועל, רוב היצרנים הסיניים, מדונגפנג ועד צ'אנגאן, מהווים כיום איום על טסלה בשוק הביתי שלהם. באירופה מסירות טסלה נמצאות במגמת ירידה משמעותית, גם לנוכח העובדה שהלקוחות לא מעוניינים ברכבים חשמליים וגם משום שמאסק עצמו הפך לדמות מעוררת מחלוקת. כך, בגרמניה, שוק הרכב הגדול באירופה, שם מואשם מאסק בהתערבות בפוליטיקה המקומית לטובת מפלגת הימין הקיצוני AfD, עמדו מכירות טסלה בחודש שעבר על 1,277 יחידות, צניחה של 59% ביחס לינואר 2024. בצרפת המכירות צללו ב־63% לעומת ינואר אשתקד, ובהולנד הן ירדו ב־42%.

הפגנות נרחבות נגד מאסק

גם בשוק הביתי מתמודדת טסלה עם ירידות. היצרנית לא מפרטת אומנם מכירות לפי שוקי יעד, אבל לפי פירמת האנליסטים COX, ב־2024 היא מסרה בארצות הברית כ־634 אלף מכוניות, ירידה של 5.6% לעומת 2023.
ויותר מכך: מתחילת השנה המצב בארצות הברית מחמיר, זאת לנוכח הקיצוצים שמבצע מאסק במשרדי הממשל, התנהלות שנויה במחלוקת שהציתה גל של הפגנות מול עשרות סוכנויות טסלה בשבוע שעבר. אפילו בקליפורניה, מעוז הבית של טסלה, המסירות צנחו, זאת עוד לפני כניסת מאסק לתפקידו תחת טראמפ. לפי נתוני ארגון סוכני הרכב של קליפורניה, במדינה נמכרו אשתקד 203,221 מכוניות טסלה, ירידה של 11.6% לעומת 2023. לנוכח כל אלה ניתן להבין מדוע מאסק מגלה את שוק הרכב ההודי - שוק שבו הסינים עדיין לא שולטים - ומדוע לפתע כל מדינה חשובה, גם אם שוק המכוניות החשמליות שלה הוא זעיר.