ותודה למשרד התחבורה: מה עומד מאחורי מסירות הרכב "הטובות" ביוני
לפי נתוני משרד התחבורה, ביוני נמסרו 29 אלף מכוניות חדשות - 14 אלף מהן בשלושת הימים האחרונים של החודש, נתון שמצביע, בסבירות גבוהה, כי היבואנים ביצעו רישומים רבים על שם סוחרים וחברות ליסינג; אלה הסיבות למהלך
מסירות הרכב החדש ביוני היו "טובות", כך עולה מנתוני משרד התחבורה, שמצביעים על מסירות של כ-29 אלף מכוניות חדשות בחודש שעבר. ואולם, דווקא ביוני חלק נאה מהמסירות האלה לא היו אמיתיות; כלומר, לא מדובר במכוניות שנמסרו ללקוחות אמיתיים ש"קיבלו מפתח" אלא במכוניות שעברו ישירות אל מגרשי ה"יד ראשונה אפס קילומטר".
בימים הקרובים יתפרסמו נתוני מסירות הרכב הרשמיות על פי איגוד יבואני הרכב. נתונים אלה ישמשו לא מעט יבואני רכב שימהרו לפרסם שהמכונית שלהם היא "החשמלית הנמכרת ביותר" או "המכונית הנפוצה ביותר". במקרים רבים מדובר במכבסת מילים: יבואני הרכב אינם ממהרים לספר לציבור אילו מכוניות הם מכרו לסוחרים, אילו מכוניות כבר מציפות את מגרשי ה"יד ראשונה אפס קילומטר" בצפון הארץ ובאילו מחירים היבואנים מכרו את המכוניות לסוחרי הרכב - דבר שמן הסתם יפגע קשות בערך המכוניות האלה שנמצאות בידי לקוחות פרטיים.
זאת ועוד, בחודש שעבר התריע "כלכליסט" מפני שובו של הבלוף, כלומר מפני שובן של מכוניות ה"יד ראשונה אפס קילומטר" שהיבואנים מוכרים לסוחרים. ביוני, כך ניכר, השיטה חזרה בצורה יותר משמעותית. הדרך הטובה ביותר לדעת זאת היא לבדוק את נתוני המסירות היומיים של משרד התחבורה – כלומר כמה מכוניות נמסרו בימים האחרונים של החודש. במקרה של יוני הנתון ממחיש היטב שהיבואנים בבעיה: בין יום ראשון ליום שלישי השבוע נמסרו מעל 14 אלף מכוניות - כמעט 40% מכלל המסירות החודש. במלים אחרות, או שכ-14 אלף לקוחות מיהרו לקחת את המכונית (לא סביר) או שיבואני הרכב ביצעו רישומים על שם סוחרים וחברות ליסינג (יותר סביר).
מדוע דווקא ביוני יש "התפרצות גיולים"? שתי סיבות. הסיבה הראשונה היא טכנית ונובעת מהמלחמה: במרץ האחרון משרד התחבורה הודיע ליבואני הרכב שהכללים לגבי מכוניות "יד ראשונה אפס קילומטר" יוגמשו. כיום, מבחינה חוקית, יבואן רכב חייב לרשום את המכוניות כ"יד" אם חלפה שנה מהמועד שבו יוצרו. אבל במרץ, בעיצומה של המלחמה עם איראן, משרד התחבורה הודיע שיבואני הרכב יקבלו ארכה של חודשיים לתקנה והיא תהיה תקפה עד אפריל 2026. כלומר, אם ליבואן יש מכונית שיוצרה באפריל 2025 ועמדה בשמש ובגשם שנה שלמה - הוא יקבל עוד חודשיים לרישום שלה. לפיכך, 30 ביוני הוא היום שבו יבואני הרכב יכלו לרשום את המכוניות שהם נתקעו איתן במשך יותר משנה. וזה מסביר מדוע ביום האחרון של יוני נרשמו בישראל מעל 9,000 מכוניות חדשות.
בנוסף, חצי שנה היא תקופה חשובה מבחינת יבואני הרכב, מאחר שהיצרנים דורשים דיווחים עונתיים. ואצל הסינים אין חוכמות - מי שלא מוכר היטב מסתכן באובדן הזיכיון. אז מדובר בהזדמנות מעולה גם להיפטר ממלאי בלתי מכור שעמד בנמל שנה, וגם להראות מספרים יפים ליצרן הרכב.
בפועל, קשה לפספס את העובדה שענף הרכב הישראלי מתחיל להיכנס שוב ל"מגיפת גיילת": מי שנוסע בכבישי חיפה יבחין שאפילו המגרשים הסמוכים לתחנות הרכבת עמוסים לעייפה במכוניות מאובקות. מבצעי "יד ראשונה אפס קילומטר" כבר מוצעים על ידי האתרים שמשרתים נאמנה את יבואני הרכב, ומותגים מסוימים פשוט כבר לא מזמינים מכוניות חדשות – כי יש להם אלפי מכוניות בלתי מכורות במלאי.
לצד אלה בל נשכח עוד בעיה: הדולר יצר בחודשים האחרונים פיצוץ של הזמנות מחו"ל ש"יופיעו על הרדאר" בשבועות הקרובים, כלומר - אוניות בדרך, מקום לאחסון אין, והדרך הטובה ביותר היא להעביר מלאי לסוחרים ולחברות ליסינג. אלה כמובן "יתחרו" ביבואני הרכב כשיציעו במחיר נמוך יותר את מה שמוצע באולם התצוגה - וגם ישמשו כמעין כרית ביטחון; כלומר, בניגוד ליבואני הרכב, סוחר יכול להחזיק את המכונית במגרש גם שנתיים. בכל מקרה, אם בועת הגיול תגדל, השוק יושפע. כלומר ערכי המשומשות יירדו - והעובדה שבימים אלה התחרות בסגמנטים מסוימים רק מתחזקת בהחלט עשויה לגרום לירידות מחירים.
