מחקר: עיסוק ההורים מנבא הישגי הילדים כפול מההשכלה
מחקר חדש של מוסד שורש מגלה שעיסוק ההורים ובייחוד האבות מסביר כ־45% מהפערים בהישגי התלמידים הישראלים במבחני PISA - כפול מהשכלתם. ההישגים של ילדים של אנשי מדע וטכנולוגיה גבוהים במיוחד ושל ילדים של תומכות הוראה וסייעות נמוכים במיוחד
נהוג לחשוב שהגורם המסביר ומנבא ביותר הישגי ילדים הוא השכלת ההורים. אבל מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי־חברתי מצא שעיסוק ההורים מנבא את הישגי הילדים בלימודים יותר מפי שניים מהשכלתם. הישגים גבוהים יחסית נמצאו בקרב ילדים לאבות העובדים במדע, מחקר וטכנולוגיה; הישגים נמוכים יחסית נמצאו בקרב ילדים לאימהות העובדות כמחנכות לגיל הרך וכעוזרות הוראה.
המחקר שערכו החוקרת אריאלה סבין והפרופסורים לכלכלה איל קמחי ודן בן־דוד, התבסס על נתוני יותר מ־10,000 תלמידים ישראלים בני 15 שנבחנו במבחני PISA בין השנים 2012 ו-2022. הם בחנו את הקשר בין תעסוקה להישגי הילדים לאחר שהביאו בחשבון את השכלת ההורים ושורה של מאפייני רקע נוספים, ובדקו את חלקו של כל אחד מהגורמים בהסבר הפערים בהישגי התלמידים.
המחקר מצא שעיסוקי ההורים מסבירים כ־45% מהפערים בהישגים - כפול מהשכלת ההורים שמסבירה רק כ־21%. בתוך עיסוקי ההורים, חלקו של עיסוק האב גדול במיוחד – כ־33%, ושל האם 12% בלבד. בהשכלה התמונה הפוכה: השכלת האם מהווה כ־17% מהפערים המוסברים, ושל האב 4% בלבד. עיסוק האב קשור להישגי הילדים בכל שלושת הפרקים במבחני PISA: קריאה, מתמטיקה ומדעים, אצל האימהות הקשר בולט בעיקר בקריאה.
ילדים לאבות העובדים באקדמיה, מדע ומחקר רשמו הישגים גבוהים במיוחד, 7.3% יותר מקבוצת הבסיס וילדים לאבות העובדים בטכנולוגיה, מידע ותוכנה – 6.8% יותר. הישגים גבוהים נמצאו גם בקרב ילדים לאבות העובדים במקצועות הנדסה מתקדמת (5%), בפיננסים, חשבונאות וכלכלה (4.2%) ובבריאות ורפואה (3.7%).
לעומת זאת, הישגי ילדים לאימהות העובדות כמחנכות לגיל הרך היו נמוכים ב־4.6% בהשוואה לקבוצת מקצועות הבסיס, וילדים לאימהות עוזרות הוראה ב־2.2%. אלה שתי קטגוריות העיסוק היחידות שבהן נמצא פער שלילי מובהק.
סגן נשיא מוסד שורש ומעורכי המחקר פרופ' איל קמחי: "ייתכן שעיסוקים איכותיים מרמזים על השכלה איכותית של ההורים. בנוסף הם מובילים להכנסה גבוהה וגם לזה יש חשיבות". לדבריו, "ילדים מגיעים למערכת החינוך מנקודות פתיחה שונות, ותפקידה של המערכת הוא לצמצם ככל האפשר את הפערים. בלי זה, קשה לדבר על שוויון הזדמנויות ועל ניידות בין־דורית".
