הקברניט
ציוד אמריקאי, ידע ישראלי: הכירו את חיל האוויר של טורקיה
לארדואן יש חיל שהוא אחד המגוונים והמסוכנים ביותר בעולם. מטוסי ה-F16 שלהם לא פחות מתקדמים משלנו, וכך גם הכטב"מים והחימושים; במה אנחנו עדיין יותר טובים מהם?
שלום, כאן הקברניט; טורקיה מפזרת איומים על ישראל בתקופה האחרונה - ובין אם זה ממקום של יריבות אידיאולוגית ושנאה ובין אם כדי לשרת את ארדואן שמאבד תמיכה ציבורית ומנסה להפנות את האש למישהו אחר - תמיד כדאי להתייחס למי שמאיים עלינו, ולא למלמל "יהיה בסדר".
בטח כשמדובר ביריב שחיל האוויר שלו הוא אחד הוותיקים, המגוונים והמסוכנים ביותר בעולם, ואני לא מגזים. אז היום נכיר את חיל האוויר הטורקי, היכולות והכלים שלו, ואפילו נשווה קצת לחיל האוויר הישראלי; לא תאמינו כמה שני החילות דומים.
13 צפייה בגלריה
זוג מטוסי F16 טורקים. מי מזהה: במה הם דומים ל-F16 שלנו?
(צילום: Ali Atmaca/Anadolu via Getty Images)
החיל הטורקי נולד ב-1911 בתור שירות האוויר העות'מני, וזה אחד החילות הכי ותיקים בעולם. קציני המטה העות'מני הבכיר התחילו להסתובב באירופה ולבקר את גייסות האוויר בצרפת, בריטניה וגרמניה - ולהתחיל עבודת מטה משותפת, כדי ללמוד איך אמור להיראות ולעבוד חיל אוויר. ב-1912 הוקם במחוז יסילקוי בית ספר לטיסה, עם ציוד ומטוסים מחו"ל - ששילב רעיונות ושם דגש על ביצוע מדויק ומשמעת.
באותה השנה נשלחו הטייסים העות'מנים לקרב: במלחמת הבלקן הראשונה הופעלו מטוסים לאיתור מטרות והכוונת כוחות, והיו העיניים של המפקדים בחזית. בהמשך, שימשו גם להפצצה מאולתרת; השלכת רימונים מהקוקפיט תוך תפילות (כשהם בדרך למטה) וקללות (כשהם מחטיאים).
עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, קיבל חיל האוויר העות'מני מטוסים גרמנים חדשים, ושכפל את מבנה החיל של גרמניה - מסגרת שהיתה מאוד מסודרת, אפילו בראשית ימי הלוחמה האווירית. כשנכנסה האימפריה העות'מנית לחזית, למדו טייסיה שיטות גרמניות; זיכרו שבגרמניה טסו אייסים גאונים כמו אוסוולד בולקה ותלמידו מנפרד פון ריכטהופן (הברון האדום), שהמציאו עקרונות לחימה בהם משתמשים עד היום.
הטורקים היו מהראשונים להשקיע בהסוואה של מטוסים כדי למנוע פגיעה בהם על הקרקע, פיזור שלהם בשדה התעופה ועוד. בשיאו, מנה החיל כ-400 מטוסים, מכ-30 דגמים שונים. המגוון הזה חייב פיתוח תרבות מכונאים מעולה, שיטות נבונות לניהול מלאים וחלפים, ויכולת של כל מכונאי לטפל במספר דגמים; כמו צה"ל בראשית דרכו.
האתגר הבא בתור היה מלחמת העצמאות הטורקית: נפילת העות'מנים וכינון רפובליקת טורקיה - שהתאפיינה בטירוף מערכות ובשיעור חיוני נוסף; כוחות אוויריים שחברו ללאומנים שהתנגדו לשלטון למדו להפעיל מטוסים ממנחתים מאולתרים עם ציוד קומבינה ופתרונות גוזר-תופר.
לאחר שנוסדה טורקיה תחת הנהלה חדשה, קם חיל האוויר שלה כגוף שמיומן גם בתפיסות ארגוניות מרובעות וגם באילתורים יצירתיים, ושוב קיבל סיוע גרמני - הפעם מחברת יונקרס; בתקופה זו גם נולדה התעשייה האווירית של טורקיה, עוד מכפיל כוח שנפגוש בהמשך.
במלחמת העולם השנייה טורקיה לא השתתפה ורק ישבה בטריבונה ולמדה בשקט. בין השאר, רכשה מטוסי קרב מבריטניה (ב-1943 אף כונן מסלול משותף להכשרת טייסי הוקר הארקיין), והשיגה גם ציוד אמריקאי וגרמני וכך נחשפה לפילוסופיות ההנדסיות של שני הצדדים. בהמשך, היתה טורקיה אחת הראשונות שהצטרפו לנאט"ו, והקרבה שלה לשטח סובייטי איפשר לה לבקש ולקבל מארה"ב מטוסי קרב מודרניים - F86 סייבר, F104 סטארפייטר ואחריו גם F4 פאנטום - ואיתם הכשרה, חימושים וכל מה שצריך כדי להרים חיל אוויר עדכני.
עד כאן שיעור היסטוריה, עכשיו בואו נכיר את חיל האוויר הטורקי של היום. קודם כל, דעו שהטייסים שלו נחשבים איכותיים מאוד ויש להם יופי של תקציב אימונים; טייס טורקי ממוצע טס 180 שעות בשנה, יותר מטייסי רוסיה, סין, בריטניה ורבות אחרות. ההכשרה ארוכה ומעמיקה: לטורקים יש קורס טיס של שנתיים, גישה לציוד מתקדם ושיטות אמריקאיות.
מה עם המטוסים? הישנים ביותר בקטלוג הטורקי הם 30 פאנטומים, ששודרגו בזמנו בידי ישראל. החדשים ביותר יהיו 44 מטוסי טייפון שצפויים להתחיל להגיע עוד ארבע-חמש שנים, ובהמשך כנראה שיצטרפו אליהם מטוסי F35 מארה"ב ומטוס חמקן בשם KAAN שטורקיה בונה בעצמה (נדבר עליו בטור משלו).
מערך הקרב הטורקי הנוכחי מבוסס על 273 מטוסי F16, מדגמים עדכניים שעוברים שדרוגים חשובים - למשל, לאחרונה קיבלו מכ"מ חדש עם שיפורי טווח, עמידות לשיבושים ויכולת מעקב. ושימו לב: כמו למטוסי הסופה של צה"ל, גם ה-F16 הטורקים מצוידים במיכלי דלק צורניים על הגב, שמאפשרים טיסה לטווחים ארוכים. זה פקטור משמעותי כשמסתכלים עליהם כיריב פוטנציאלי.
תחת כנפי ה-F16 של טורקיה תמצאו חימושים מאוד דומים לשל צה"ל, שחלק משמעותי ממנו יוצר מקומית. למשל, פצצות עם ערכות להנחיית לייזר ולוויין; פצצות גלישה קטנות שנקראות טולון ומסוגלות לפלח מטר של בטון; ואת טיל השיוט SOM, שמשלב הנחיית לוויין ומצלמה חכמה, ובא עם ראשי נפץ שונים לחיסול מטרות מפוזרות, פריצת ביצורים ופגיעה בכלי שיט.
וכמו פה אצלנו, גם מטוסי טורקיה מסתובבים עם נשק מתוצרת אמריקאית: טילי HARM נגד מכ"מ, פצצות גלישה ארוכות טווח AGM154 ועוד. חימושי האוויר-אוויר מוצלחים אף הם - לטווח קצר, נושאים מטוסי טורקיה טילי AIM9X מהגרסה החדשה ביותר, ולטווח בינוני וארוך יש להם AIM120 כמו שלנו. בנוסף, פיתחו גרסה משלהם שנקראת גוקדואן ואמורה להיות עמידה במיוחד לשיבושים והטעיות.
הכוח הזה יודע לטוס מאוד רחוק: ביחד איתו מפעילה טורקיה שבעה מטוסי תדלוק KC135 - מטוסים שאתם מכירים מצוין; אלו המיכליות האמריקאיות שפתחו פרלמנט בנתב"ג וסיכנו את החופשות שלכם לפני שהועברו לבסיסים אחרים.
ולא רק רחוק: כדי שלא יופתעו בדרך, מטוסי הקרב הטורקים מלווים בידי מכ"מים מוטסים E7 ווג'טייל, סנסור מאוד מתקדם ומוצלח שמסוגל לאתר איומים בטווח 600 ק"מ. את המעטפת סוגרים מטוסי לוחמה אלקטרונית בשם HAVA SOJ, שמספקים שיבוש הגנתי. כרגע יש לטורקים רק אחד מבצעי, אבל עוד שניים מתחממים על הקווים.
לצד מערך הקרב, מפעיל חיל האוויר הטורקי מערך כטב"מים מרשים; תשאלו כל מי שעובד בתעשיות הביטחוניות בישראל - אם כטב"מים היו כדורגל, טורקיה היתה רונאלדו ואנחנו מסי.
איכות התוצרת הטורקית הוכחה בשמי מלחמת אוקראינה, עת נשלחו כטב"מים ציידים מדגם ביירקטאר TB2 לצוד את שיירות השריון של פוטין, והראו שכן, בהחלט אפשר לעשות קונפטי מפלדה. בשורות טורקיה משרתים דגמים מתקדמים יותר - למשל האנקה הרב משימתי, האקינג'י בעל שני המנועים, ולשניהם יכולת סיור, תקיפה, ונשיאת נשק נגד כטב"מים אחרים.
גם כטב"מים מתאבדים יש שם, למשל הקארגי הקטן שמאוד דומה להארפי מתוצרת התעשייה האווירית, וגם הוא יודע או להסתובב עם מצלמה ולחכות שמטרה תגיע, או לטוס ישירות אליה על בסיס הנחיית לוויין.
וזה הזמן להזכיר: טורקיה וישראל היו שותפות ביטחוניות במשך שנים רבות, וסיפקנו לטורקים ידע צבאי משמעותי. ולא רק - מכרנו להם טילי שיוט פופאי, כטב"מים ארוכי טווח, ועוד אמצעים, רכיבים וציוד. להילחם בטורקיה יהיה קצת כמו להיכנס למריבת צעקות עם אקסית משוגעת.
אוקיי, אז הבנו שחיל האוויר הטורקי הוא ממש לא עפיפוניאדה. אבל מה לגבי ניסיון בשטח? בואו נשווה: האם טורקיה יודעת להוציא מרתון הפצצה גדול וממושך לטווח ארוך, כמו שצה"ל עושה בכל פינה במזרח התיכון? וואלה, כן; במלחמת קוסובו השתתפו מטוסי F16 טורקים בתקיפות במשך 40 יום, איתרו מטרות ואכפו סגר אווירי.
אבל שם פעלה טורקיה כחלק מנאט"ו, בתוך קואליציה של 12 חילות אוויר ולא היה לה תפקיד מאוד משמעותי; האם טורקיה מסוגלת לגלגל קמפיין הפצצה לבדה? וואלה שוב כן; מזה שנים רבות שמטוסי טורקיה תוקפים את הכורדים בצפון עיראק, כפי שאנחנו מפציצים בלבנון.
ופה נכנס לתמונה עוד אלמנט מאוד חשוב: כחברה בנאט"ו, טורקיה מתאמנת עם חילות אוויר מערביים כל הזמן, ואף מקיימת אימונים בינלאומיים בעצמה.
חיל האוויר הטורקי חשוף לשיטות הכי מודרניות, לשילובי מודיעין בזמן אמת, לטכניקות ציד מטרות ניידות ועוד מגוון כלים שאין בכל ארגז. לא סתם אמרתי: זה אחד מחילות האוויר הכי מסוכנים בעולם - בזכות הציוד, התרבות, המעטפת, היכולות והניסיון. ואם יום אחד יחליט ארדואן להפסיק לנבוח ולהתחיל לנשוך, יהיה לו איך להגיע אלינו ולתקוף מהאוויר.
13 צפייה בגלריה
אימון משותף שנערך ב-1987. מימין: קורסייר 2 אמריקאי, F104 טורקי, טורנדו ו-104 איטלקים
(צילום: NARA)
פשוט ממש לא בטוח שטורקיה תרצה לעשות דבר כזה, כי הוא יבוא עם מחיר אבו מחיר. ההבדל הבסיסי ביותר בין חיל האוויר הישראלי והטורקי מגיע ברמה התרבותית: טורקיה מעולם לא נלחמה על ההישרדות שלה, ולא נכנסה למלחמה טוטאלית אה-לה-אריך לודנדורף: אנחנו נמצאים בתוך אחת כבר שנים, והיא השמינית שלנו. לצערי, לא סתם כתב חנוך לוין שפה בארץ יש רק שלוש עונות: קיץ, חורף ומלחמה.
ומה זה "מחיר אבו מחיר"? לישראל יש מערך הגנה שיודע לחסל גם חימושים וגם מטוסים ממרחקים גדולים מאוד, בעוד שמקבילו הטורקי הרבה פחות איכותי וצפוף. אף אחד לא נכנס לעימות בו ברור לו שיחטוף יותר משיצליח להחטיף. וצה"ל, כידוע, מגיע לקרב עם טילים בליסטיים שנורים מהאוויר, עשרות מטוסים חמקנים, ועוד עשרות מערכות נשק שאף אחד לא רוצה לפגוש מהצד השפיצי.
בעתיד אפרסם טור שינסה לתאר תרחיש בדיוני בו תנסה טורקיה לבצע מהלך אווירי נגדנו. בינתיים, זיכרו שלמרות שהיחסים איתה בשפל מסוכן, זאת עדיין לא מדינת אויב ואמנם יש מקום לעירנות ודריכות מולה - אך לא לפחד והיסטריה. מי יודע, אולי אפילו יבואו שינויי שלטון ונחזור להיות חברים יום אחד; אני אישית מתגעגע לאיסקנדר קבב של איסטנבול, ואני בטוח שאני לא היחיד. טיסה נעימה!
