ניתוח
כך צ'רי משתלטת על ענף הרכב הישראלי דרך ארבעה מותגים
עם 40,948 מכוניות ו-22% מהשוק במחצית הראשונה של 2026, קונצרן צ'רי מחזיק כיום בארבעה מותגים - צ'רי, אומודה, ג'אקו ובקרוב גם לפאס - המחולקים בין שני יבואנים בלבד, קרסו וכלמוביל
לפי רישומי משרד התחבורה, קבוצת קרסו ("פריסבי") ייבאה לישראל מכוניות ראשונות של מותג סיני בשם LEPAS. מדובר במותג שהמסר שלו הוא "כדי להעתיר על העולם מצוינות, יש לשלוט בחיים באלגנטיות" (זהו המסר, לא מדובר בטעות). מדובר בשילוב של LEAP ו-PASSION, כלומר זינוק בתשוקה. צהמותג הושפע מהברדלס, שמסמל את השילוב המושלם בין מהירות, כוח ואלגנטיות. המותג מיועד למשפחות עירוניות מבוססות ויש לו שלושה דגמים לעת עתה, כולם מצוידים במערכות הנעה ירוקות וידידותיות לסביבה. אבל בשורה התחתונה, מעבר לברדלסים ולאלגנטיות, לפאס היא עוד מותג שמשתייך להיצע הדגל והולך של קונצרן צ'רי בישראל. וכעת היא שייכת כאמור לקבוצת קרסו.
בדומה למכוניות של צ'רי, אומודה וג'אקו, מדובר במכוניות שאם ניקח את המנוע של העממית שבהן, למשל צ'רי ונשתיל אותו בדגם הבכיר ביותר, למשל אומודה, סביר להניח שלמכונאי ידרש פרק זמן קצר מאוד לבצע את השינוי. מדובר ברכבים שחולקים פלטפורמות, מנועים ולא מעט רכיבים מכאניים. ההבדל הוא במיתוג ובמיצוב.
עוד נקודה חשובה: על ענף הרכב הישראלי עדיין רובצת החקירה של רשות התחרות ומשרד התחבורה ש"תוקעת" מספר גדול של מותגי רכב שהיו אמורים להגיע לישראל. למי שאינו מכיר, משרד התחבורה נמצא בתקופה של חידוש רישיונות יבוא של יבואני רכב. ואם יש חשש לתחרות, הזיכיון לא מחודש, או שמחודש לפרקי זמן קצרים. ויש הרבה יבואנים שהרישיונות שלהם לא חודשו לזמן ממושך: טלקאר, כלמוביל, גיאו מוביליטי ועוד. חלק גדול מהמותגים האלה שבוששים לבוא הוא של קונצרן צ'רי: לפני כמה שבועות ביקרה בישראל משלחת מטעם יצרנית הרכב ICAR הסינית שהיא חלק מקונצרן צ'רי. נציגי ICAR הגיעו לישראל בין היתר מכיוון שהיבואנים שכיום הם זכייני צ'רי - כלמוביל וקרסו - לא יכלו לקחת יותר מותגים, כי הממונה על התחרות צופה.
לצ'רי יש גם מותג יוקרתי ששמו אקסלנטיקס, מכוניות ראשונות שלו הגיעו לישראל באמצעות כלמוביל, אלא שהחקירה של רשות התחרות תקעה את העניינים. במקרה של קבוצת קרסו, או "פריסבי", החברה דיווחה לבורסה כי משרד התחבורה הודיע לקבוצת קרסו שלמרות שברשות התחרות המליצו שלא לחדש את הרישיון שלהם לצ'רי לתקופה ארוכה, משרד התחבורה יחדש את הרישיון עד שנת 2030. משם ועד להופעת הרישומים הראשונים למכוניות של LEPAS חלפו ימים ספורים בלבד.
הדגם הראשון של לפאס שיכנס לישראל הוא ה 8 L הבכיר. המותג רשום כ-LEPAS אבל היצרן רשום כצ'רי. סטטיסטית זו לא שגיאה: LEPAS היא אכן חברה שהיא חלק מהמטרייה של צ'רי. אבל אם נסתכל על יתר המותגים של קונצרן צ'רי, כמו אומודה וג'אקו, אזי נגלה שבמשרד התחבורה לא מתייחסים אליהם כמכוניות של צ'רי. אומודה היא יצרנית עצמאית וג'אקו היא יצרנית עצמאית. בדיוק כפי שהמכוניות של קיה אינן נרשמות בישראל כמכוניות "קונצרן יונדאי קיה". כלומר יתכן שיש כאן סוג של ניסיון להתחכם עם משרד התחבורה ולדווח שהמותג החדש, שקונצרן צ'רי מתייחס אליו כמותג עצמאי, הוא למעשה רק חלק מיצרנית הרכב צ'רי. בענף הרכב קוראים לתופעה "לעשות לקוסט" . מדובר באנקדוטה משעשעת על אחד מיבואני הרכב שהגיע למפעל חולצות בסין וביקש לרכוש חולצה של מותג יוקרה. יצרן החולצות ביקש ממנו להמתין ואז שאל איזה שם של מותג יוקרה הקונה המאושר ירצה שיודפס על החולצה.
מבחינה סטטיסטית, המכוניות של קונצרן צ'רי הן הנמכרות בישראל. לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, במחצית הראשונה של 2026 נמכרו בישראל 22,479 מכוניות אומודה וג'אקו (מסירותיהן מדווחות ביחד) ולצידן 18,469 מכוניות צ'רי. משמע קונצרן צ'רי מסר בישראל 40,948 מכוניות – משמע קונצרן צ'רי מחזיק ב22% משוק הרכב הישראלי. היבוא של המכוניות של צ'רי מתחלק כיום בין שני יבואני רכב: לכלמוביל יש את הזיכיונות של ג'אקו ושל אומודה ואילו לקבוצת קרסו יש את הזיכיון של צ'רי ובקרוב היא תתחיל לשווק את המכוניות של לפאס. כלומר כעת יש לנו שני יבואני רכב שלכל אחד מהם יש שני מותגי רכב סינים של אותו קונצרן. הם חולקים מכלולים מכאניים, אחד מהם ממוצב "יותר גבוה" ואחד מהם ממוצב "יותר נמוך".
המלחמה בענף הרכב בין קרסו וכלמוביל שמשווקות פחות או יותר את אותו מוצר, רק עם סמל שונה ומיצוב אחר אמורה "על הנייר" לייצר מצב בו המכוניות יהיו זולות יותר, "בשם התחרות". בפועל זה לא בטוח. אם נסתכל על מספר אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות קשה שלא לשים לב: תחרות יש, מחירים זולים אין. ראשית יש את בעיית ציי הרכב: רבות נכתב ב"כלכליסט" על העובדה שכיום קיימת הטייה קיצונית של מכוניות ליסינג לכיוון הצטיידות בדגמים סינים והמותגים הקיימים בישראל כיום של קונצרן צ'רי אינם שונים: לפי נתונים חציוניים של משרד התחבורה היקף המסירות של צ'רי לציי הרכב עומד על 81%. במקרה של אומודה וג'אקו (היבואנית מדווחת את המסירות שלהם ביחד) היקף המסירות לציי הרכב עומד על 55%. בהתחשב בהיקף החשיפה לחברות הליסינג וכמובן גם של גופי סחר שמתמחים ב"יד ראשונה אפס קילומטר" כל ניסיון להוזיל מחיר בצורה רשמית יהיה בבחינת התאבדות כלכלית מכיוון שמהלך כזה יקריס את ערך המלאים.
בנוסף, הניסיון בשטח כבר מוכיח: יבואני הרכב יעדיפו לעשות הרבה כדי לא להוריד מחיר. כלמוביל יצאה לאחרונה בקמפיין הקובע כי בג'אקו הוסיפו אביזרים "באותו מחיר". האביזרים זניחים, המחיר לא זז מילימטר וסביר להניח שבמחירוני הרכב המשומש למהלך כזה לא תהיה השפעה. צ'רי מצידה יצאה ב"הורדות מחיר" אבל אלה היו כמובן לגרסאות ציי רכב - שהציים רכשו מראש בידיעה שהם יקבלו את המחיר הזול. ואגב, לא ניתן להתכחש לעובדה ששוק הרכב הישראלי כן נמצא בתקופה של הורדות מחיר . רשמיות. אמיתיות. וטובות לצרכן. אבל אלה מתרחשות אצל המותגים שאינם בראש הטבלה. אלה שרוצים נתח מהעוגה, למשל דונגפנג או MG.
בעיית המיצוב
כאן נשאלת שאלה: לכלמוביל יש את ג'אקו העממית ואת אומודה שממוצבת מעליה. כעת לקרסו יש את צ'רי העממית ובקרוב את לפאס שתהיה ממוצבת מעליה. בכלמוביל ניסו למכור ללקוחות שאומודה של צ'רי מצדיקה מחיר גבוה יותר מג'אקו של צ'רי. ונכשלו. מחירי אומודה הושוו במהרה למחירים של צ'רי במה שיתכן שהיה מהלך שתוכנן מראש כדי שהצרכנים ירגישו שהם "מקבלים יותר". עכשיו לקרסו יש את לפאס שממוצבת מעל צ'רי. כיצד בקרסו יתמודדו עם בעיית המיצוב והעובדה שהרכבים של צ'רי כבר מאובזרים לעייפה? זה לא ברור. הלקוחות בישראל מוכנים לרכוש מכונית חשמלית "פרימיום" ולשלם עליה סכום נאה בידיעה שהיא עדיין זולה ממכונית גרמנית ראויה שגם יש לה אבזור. אבל במקרה של המותגים של צ'רי, קשה להבין כיצד רכבים שהם דומים מאוד מבחינה מכאנית אכן מצדיקים תוספת תשלום.
אך דבר אחד בטוח: כעת יש בישראל יצרן אחד דומיננטי עם שני יבואנים ולהם יש ארבעה מותגים. תחרות אמיתית שמתבטאת בהוזלות רשמיות, קשה לומר שיש. כן יש הסתמכות משמעותית מאוד על ציי רכב ועל מגרשי "יד ראשונה אפס קילומטר". האם ההחלטה של משרד התחבורה "לשחרר" את זיכיון צ'רי ולאפשר את היבוא של LEPAS אכן תתברר כבריאה לתחרות? ימים יגידו.
