אלטשולר מסיים קריירה מרשימה בטעם חמוץ
גילעד אלטשולר, ממייסדי בית ההשקעות שנושא את שמו, מוכר את השליטה במפעל חייו, אך לא נכח בחתימה, כפי שנחשף בכלכליסט. חברת הגמל, שבשיא נסחרה בשווי של 4.4 מיליארד שקל, נמכרת בשווי של 1.8 מיליארד שקל. אלטשולר ימשיך לפעול בבית ההשקעות שלו
גילעד אלטשולר תמיד היה דמות יוצאת דופן בשוק ההון הישראלי בהתנהלות, בלבוש, בדיבור הישיר ואפילו בתחביבים הכוללים ברידג' ומשחקי וידיאו. ההתנהלות יוצאת הדופן באה לידי ביטוי גם בעסקה הנוכחית, שבה מכר חלק גדול ממפעל חייו. אלטשולר, מתברר, כלל לא נכח בדיונים הסופיים ואפילו לא בהסכם המכירה שנחתם בשעות הלילה. הוא העדיף ללכת לישון, וחתימתו נעשתה מרחוק, ובעזרת חותמת קבועה שנמצאת במשרד.
גם בעסקה הגדולה הנוספת של חייו, לרכישת בית ההשקעות פסגות לפני 5 שנים, הוא לא נכח במו"מ. "אין לי סבלנות להתחיל להתמקח", אמר בהקשר זה בריאיון לדיאנה בחור ניר בכלכליסט. אבל לפחות אז הוא טרח להגיע לחתימה.
מי שדחף אז לרכישת פסגות היה יאיר לוינשטיין, מנכ"ל פעילות הגמל, שזיהה הזדמנות עסקית. זהו אותו לוינשטיין שכעת עומד גם מאחורי העסקה הנוכחית, וצפוי להגדיל את החזקותיו בחברת הגמל.
1. העובדה שלא הגיע לטקס החתימה היא גם עדות לסיטואציה שאליה אלטשולר הגיע. אם היו שואלים אותו לפני עשור, ספק אם היה אומר שהוא מתכנן לפרוש בגיל 65 ולמכור את ההחזקה המרכזית שלו בשווי שרחוק ממחיר השיא. אז נכון שהוא לא פורש לגמרי, ונשאר עם החברה הפרטית, אבל מבחינת היקף הנכסים המנוהל הוא חוזר לא מעט שנים לאחור, וזאת לאחר שכבר היה מנהל הגמל בגדול בישראל.
בעסקה הנוכחית מוכר אלטשולר את חברת הגמל שמנהלת 112 מיליארד שקל. זה לא נתח שמוותרים עליו בקלות. אבל כשאתה כוכב שלוקח אליפויות שנה אחרי שנה, ואז מגיעות שנים שכלום לא הולך, הבעיטות הולכות לקורה או החוצה, המתחרים עוקפים אותך, מצב הרוח לא משהו, מתחילות גם מחשבות פרישה.
במשך שנים היה אלטשולר האיש שכולם מחכים למוצא פיו בתקופות משבר, עוקבים אחריו בניהול ההשקעות, וחלקם אף היו מחקים אותו. בשוק קטן כמו השוק הישראלי, האמירות של אלטשולר גם הזיזו לפעמים את השוק בשני הכיוונים. אלטשולר שחם הוקמה בשנת 1990, ונבנתה לאט ובעקביות בזכות התוצאות הטובות שלהן היה אחראי בעיקר אלטשולר. החריקות התחילו לפני כמה שנים. קפיצת מדרגה משמעותית היתה כשבית ההשקעות קנה את הנכסים של פסגות המתפרק מידי אייפקס.
אלטשולר בעצמו לא היה שלם עם העסקה: "רגשות מעורבים", כך הגדיר את העסקה בריאיון לכלכליסט, והביע חשש שהרכישה תשנה את הקארמה החיובית שממנה נהנה לאורך השנים. "אני אדם שמאוד מאמין בקארמה, ועד רכישת פסגות אלטשולר שחם הצטיירה בעיני רוב הציבור כמי שגדלה לאט בזכות תשואות יפות שהולידו צמיחה אורגנית. לא הצטיירנו כמו איזו מפלצת קפיטליסטית, התדמית בציבור לא היתה של איזו חברה כוחנית שטורפת מתחרים", אמר בכנות המאפיינת אותו.
מי ששוחח עם אלטשולר אתמול אמר שהוא נשמע כאילו משא כבד ירד מגבו: "הוא מבסוט מהמהלך. רוצה להמשיך לעשות את אותו דבר רק בבית ההשקעות שלו ובממדים אחרים. הוא יעבוד קשה יותר מאשר בשנה האחרונה, ורחוק יותר מהזרקורים".
2. אז קשה כמובן להוכיח האם אכן היתה זו הקארמה מהעסקה שהכריעה. אם נצמדים לעובדות, אלטשולר קיבל כמה החלטות שגויות. ראשית, הוא החליט שהשוק הסיני הוא הלהיט הבא. בתחילת העשור העבירה חברת הגמל 15 מיליארד שקל לשוק הסיני. אלה היו 6%–7% מתיק הגמל והסיבה המרכזית לכך שאלטשולר ירדה מהצמרת לתחתית בטבלת תשואות הגמל. גם ההחלטה שלו להסיט כספים בהמשך לשוק האמריקני, כשהמתחרים התרכזו בישראל, לא הוכיחה את עצמה בלשון המעטה, והפדיונות הכבדים נמשכו.
אלטשולר דיבר בכנות על התחושות בעקבות השנים הקשות והירידה ממעמד של בעל ידי הקסם. בראיון נוסף בכלכליסט ב־2023 אמר: "ברור שהביטחון העצמי נסדק... כתבו שאולי גילעד צריך לפרוש. אמרתי אולי אני לא שייך מספיק לעולם הזה. שנה וחצי לא טובות ויש מספיק אנשים טובים להעביר להם את השרביט... לפסגות אין קשר לתוצאות אבל אפשר לומר קארמה... מזל רע".
אלטשולר לא הצליח לעשות שוב מהפך, ובית ההשקעות המשיך לדשדש בתשואות רוב הזמן, וקצב יציאת הנכסים נמשך.
3. במקביל, במישור האישי הוא גם עבר שינוי בשנתיים האחרונות: הוא משחק הרבה טניס, מטפל בחיות בית בחצר, עבר לטבעונות ומתחזק רוחנית. העבודה כבר אינה בסדרי העדיפויות שהייתה. בחברת הגמל ציינו לפני חודש את העובדה שהוא מוריד פרופיל. שמעון אוליאל, מנהל השקעות במנליסט, הובא לתפקיד מנהל מחלקת השקעות ישראל, תפקיד חדש, ובמקביל טופטף המסר שאלטשולר מקטין את מעורבותו בניהול, אולי כניסיון הפעם להחזיר את הלקוחות.
בשורה התחתונה, אלטשולר מסיים קריירה מרשימה בשוק ההון בטעם חמוץ. חברת הגמל, שבשיא נסחרה לפי שווי של 4.4 מיליארד שקל, נמכרת בשווי של 1.8 מיליארד שקל. הוא אמנם לא פורש רשמית, אלא נשאר עם יתר הנכסים של בית ההשקעות. אבל יחסית לגמל זו פעילות לא גדולה בשווי 300–400 מיליון שקל. וגם עולה השאלה האם יהיה בה מעורב ודומיננטי כמו בעבר, או יוביל לכך שגורמים אחרים ינהלו אותה.
4. דמות מרכזית נוספת בעסקה הזו היא כאמור לוינשטיין שהפך בשנה־שנתיים האחרונות לאיש החזק באלטשולר פנסיה, הרבה מעבר ל־15% המניות שהחזיק. חוסר הסינרגיה הפריע לו, וגם הפדיונות. ייתכן שהבין שהמותג כבר לא מה שהיה וצריך שינויים, ולכן הביא את אוליאל. הוא גם זה שחיפש רוכש להחזקות של אלטשולר ושחם, ופגש בחיפושים את וינשל. עוד שמות שהיו מעורבים היו גיא ברנשטיין, מנכ"ל פורמולה ששווה מיליארד שקל, וכן גיל דויטש ורוני בירם, בעלי אקסלנס לשעבר. אבל לוינשטיין עשה את הבחירה שלו, ומשמעותה היא הבנה שאלטשולר כבר לא יחזור להיות הרוקסטאר שהיה. סביר להניח שהוא לא הצטער להיפרד מהמותג שאלטשולר ושחם התעקשו שיישאר אצלם.
לוינשטיין, שהגיע לאלטשולר שחם בעקבות מיזוג של בית השקעות קטן שלו עם אלטשולר, ועם הזמן הפך דומיננטי יותר ויותר. היציאה של אלטשולר ושחם היא בעיקר הזדמנות בשבילו, ואם בחר בוינשל.
5. באשר לוינשל, הוא עושה את הקפיצה המשמעותית יותר. וינשל, שהיה מנכ"ל חברת הביטוח איילון בעבר, הקים ב־2018 חברת ביטוח דיגיטלי קטנה, רכש עימה את איילון כעבור שנתיים, כשהשוק ראה במהלך מהלך שלילי. לעסקה הוא צירף לשליטה את צבי ברק, שהעמיד את ההון העצמי. ווישור שווה היום 2.5 מיליארד שקל. ונראה שהתיאבון שלו רק התגבר. לפני שוינשל חוגג את הפיכתו לשחקן חשוב בשוק הגמל, חשוב שיפיק את הלקח של אלטשולר. אם פסגות סימנה את הנקודה שבה אלטשולר שחם החל ליפול, בהיותה עסקה גדולה ומשמעותית מול המידות של אלטשולר.
אלטשולר אולי תלה את השנים הרעות בקארמה. אבל בשוק ההון, כמו בספורט, כשאתה מאבד את הטאץ', הקארמה היא רק תירוץ נוח. עכשיו הכדור עובר לווינשל, ולו נותר רק לקוות שלא יגלה בעצמו כמה מהר מחיאות הכפיים הופכות לשריקות בוז.
וגילעד? הוא עובר לקבוצה קטנה, שם יותר קל. הכשרון העצום, היחודיות של גילעד הם חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו ויתכן שעוד נכונו לו עלילות.
