132 שקל ל־20 דקות: כמה תכניס בבילון מהמשחקייה בנתב"ג
כמה ישלמו הורים שירצו קצת שקט מהילדים בעת המתנה לטיסה? בעתירה נגד זכיית בבילון במכרז נחשף שההכנסות מהמשחקייה בטרמינל 3 צפויות להגיע לכ־24 מיליון שקל בשנה. זאת לאחר השקעה ראשונית של 6 מיליון שקל
מה תהיה ההכנסה של בבילון מהמשחקייה שהיא תפתח בקרוב בנתב”ג? כמה ישלמו הורים שירצו קצת שקט מהילדים בזמן ההמתנה לטיסה? וכמה רשות שדות התעופה (רש”ת) תרוויח מהפעילות? התשובה על כל השאלות: לא מעט. כך לפחות מתברר מעתירה מנהלית שהוגשה נגד זכייתה של בבילון במכרז רש”ת.
העתירה הוגשה על ידי פליי גיים, שהגישה הצעה בסכום כמעט כפול מזו של בבילון והפסידה במכרז. העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ונדחתה על הסף, עם חיוב בהוצאות משפט של 30 אלף שקל, אך בשולי הדברים היא חשפה את הבוננזה הכספית שמאחורי מתחמי הגיימינג, הסימולטורים ומכונות הפרסים.
על פי העתירה, בבילון, שבימים אלה בונה את מתחם המשחקים החדש בטרמינל 3, תשקיע 6 מיליון שקל בהקמה, ותציב 30 מכונות משחק על שטח של 137 מ"ר. על פי נתונים שמסרה בבילון לבית המשפט, היא מעריכה "בהערכה שמרנית" שכ־180 אלף נוסעים בשנה, שהם 2% מכלל הנוסעים שעתידים לצאת בטיסות בינלאומיות דרך טרמינל 3, ישתמשו במשחקייה. על פי ההערכה, ב־2027 מספר היוצאים מטרמינל 3 יעמוד על כ־9 מיליון נוסעים.
בבילון אף חשפה כי התשלום הממוצע של כל נוסע יעמוד על 132 שקל ל־20 דקות משחק, כלומר הכנסתה מהפעלת המשחקייה בנתב"ג צפויה להגיע לכ־24 מיליון שקל בשנה. כמה מתוך זה ילך לרש”ת? לפחות 4.2 מיליון שקל, לפי ההתחייבות להפריש לרשות 17.7% מהפדיון השנתי, אף שב”דרך כלל החברה משלמת 15% מהפדיון", כך השיבה בבילון, שיוצגה על ידי עו"ד שחר קונפורטי ממשרד גרוס, קולן, ברנר ושות' עורכי דין.
פליי גיים הציעה במכרז תמלוגים בגובה 30.77%, בזמן שהצעתה של בבילון עמדה על 17.7% בלבד. רש”ת למודת ניסיון מקמעונאיות קודמות שהציעו תמלוגים גבוהים במיוחד, והתקשו לעמוד בתשלומים. אחד המקרים היה של אופיס דיפו, שזכתה ב־2018 במכרז על חנות החשמל והאלקטרוניקה בדיוטי פרי ונכנסה במקום א.ל.מ, לאחר שהציעה תמלוגים של 54 מיליון שקל, בזמן שתשלום הסף שהציבה הרשות עמד על 38 מיליון שקל בלבד. אופיס דיפו לא יכלה לעמוד בתשלום הגבוה שהציעה במכרז, ונאלצה למכור את השליטה לאלקטרה מוצרי צריכה, שפתחה במקום אופיס דיפו את שקם אלקטריק בדיוטי פרי.
ההצעה של פליי גיים נפסלה לאחר שרש”ת הבינה שהיא התייחסה להפעלת שתי משחקיות, אחת בטרמינל 3 והשנייה בטרמינל 1. רש”ת הבהירה לחברה כי ההפעלה בטרמינל 1 היא בגדר אופציה בלבד שלא בטוח שתמומש, וההחלטה להקים משחקייה נוספת נתונה בידי רש”ת, ולא בידי פליי גיים.
פליי גיים אמרה בשלב ראשון כי הצעתה הכספית מתבססת על הפעלת שתי משחקיות בטרמינלים בנתב"ג, אך בעתירה טענה כי היא תעמוד בהצעה גם בהפעלה של משחקייה אחת בטרמינל 3. לאחר שהתקיימו שיחות, פגישות וחלופת מכתבים, החליטה ועדת המכרזים "לפסול את ההצעה בשיעור 30.77% מהפדיון, מאחר שהתחשיב שלה לא תואם את הוראות המכרז והחוזה". בית המשפט קיבל את החלטת רש"ת.
רש"ת טענה כי פליי גיים הציעה הצעה פגומה וגירעונית, וכי היא הבהירה לפליי גיים שהמכרז מדבר על הפעלה של משחקייה אחת בלבד, "וחרף זאת פליי גיים הגישה הצעה כספית על יסוד הנחה של הפעלה משולבת בטרמינל 3 ובטרמינל 1, והצהירה בזמן אמת כי הפעלת השירות בטרמינל 3 בלבד עלולה ליצור בעיה שמחייבת אותה לשקול שוב את הצעתה".
השופט גלעד הס השתכנע כי הצעת פליי גיים "מבוססת על קריאה לא נכונה של המכרז, כאשר קריאה נכונה שלו מובילה למסקנה כי ההצעה שלה הפסדית, שבסוף תגרום נזק לציבור. הפער של פליי גיים בהשוואה להצעות שבאות אחריה הוא פער של כמעט 100%, שעלול כשלעצמו ללמד על בעייתיות בהצעה הבודדת והגבוהה... בהתאם לחוות דעת הייעוץ הכלכלי למכרז, התקבול לרש"ת אמור לעמוד על 15% מהפדיון, והצעה של 30.77% היא כפולה מהערכה כלכלית אובייקטיבית, ומכאן מעוררת חשש ממשי".
