סגור
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 27.1.25
סמוטריץ'. התירוץ של המלחמה היה יעיל ב־2023 ואפילו ב־2024, אבל אי אפשר להשתמש בו לנצח (צילום: אלכס קולומויסקי)
פרשנות

סמוטריץ' דרש התנצלות, אבל הוא בעצמו צריך להתנצל בפני אזרחי ישראל

רק לפני שבוע התהדר שר האוצר בהורדת הגירעון הממשלתי ודרש מהתקשורת להתנצל בפניו. והנה אתמול הוא החליט להגדיל את התקציב ב־31 מיליארד שקל ולהעלות את תקרת הגירעון ל־5.2% מהתוצר. את הגידול בהוצאות הממשלה יצטרכו לממן משלמי המסים. הכספים הקואליציוניים לא ייפגעו כמובן  

‏"אף אחד בעיתונות הכלכלית לא יתנצל אבל עוצמתה של הכלכלה הישראלית והניהול הנכון שלנו, ב״ה מוכיחים את עצמם". כך צייץ שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפני שבוע בדיוק כאשר ברקע צילום מסך של כתבה בכלכליסט וכותרתה "סמוטריץ' מוכיח שוב ושוב: יעדי הגירעון שלו הם הבטחות ריקות".
ה"הסבר" שנתן לדרישתו להתנצלות היה: "בדו"ח שפרסם החשב הכללי של משרד האוצר, נרשמה ירידה נוספת בגירעון ביולי והוא עמד על 4.8% מהתוצר, ביחס ל־5% בחודש שעבר, וביחס לכמעט פי 1.5% מהשנה שעברה". סמוטריץ' הוסיף כי "זה נתון חיובי מאד לכלכלה שלנו, והוא טוב עוד יותר בהינתן המציאות המאתגרת בה נמצאת מדינת ישראל", והוא מסכם "ישראל מנצחת גם בכלכלה, ואל תתנו לאף אחד לבלבל אתכם".
אלא שמציאות לחוד וחזיונות משיחיים לחוד. לא רק בעזה אלא גם לגבי כלכלת ישראל. אתמול בצהריים, אותו סמוטריץ' נאלץ להודיע כי הוא יביא היום לאישור הכנסת "תקציב נוסף" ל־2025 – מילה מכובסת לפריצת תקציב המדינה – בסכום של כ־31 מיליארד שקל נוספים, ובמקביל גם להעלות שוב את תקרת הגירעון לשנה הנוכחית מ־4.9% תוצר ל־5.2% (תוספת של כ־6.4 מיליארד שקל).
לפי ההסבר שסיפק שר האוצר, התוספת נדרשת "בשל הגידול בהוצאות מערכת הביטחון למימון הוצאות המלחמה, בין היתר למערכה עם איראן והמלחמה בעזה". זה המקום לתזכורת: לפני כחודש סוכם בין האוצר לבין משרד הביטחון על תוספת תקציבית של 42 מיליארד שקל לשאר שנת 2025 וגם לשנת 2026.
אבל זה לא הכול. סמוטריץ' הודה כי חלק מהתוספת מיועדת לתשלומי ריבית בשל הגידול בגירעון (יותר נכון בגלל גידול החוב). מדובר בתוספת לתשלום חוב של עוד 1.7 מיליארד שקל שמביאים את אזרחי ישראל להוציא השנה 58 מיליארד שקל (שהם עוד כ־2.7% נקודות תוצר) לתשלומי ריבית בלבד על חוב. זאת, לעומת 50.2 מיליארד שקל בשנה שחלפה. כלומר, הממשלה גרמה לזינוק של יותר מ־15% בתשלומי ריבית. התקציב הזה, שהוא חלק אינטגרלי מתקציב המדינה ותופס מסגרת, כבר לא ילך לחינוך (למעט החינוך החרדי שעולה), לבריאות (שם מעלים את ההשתתפות העצמית ואת מס הבריאות לכולנו) ולרווחה (למעט קצבאות אברך שדווקא ממשיכות לגדול).
וזה רק בינתיים, כי היד עוד נטויה. אם סמוטריץ' יצליח להוציא לפועל את התוכנית ההזויה של כיבוש עזה – המספרים צפויים להיות כפולים ומכופלים שכן רק התחלת התוכנית נאמדת ב־40 מיליארד שקל לפחות. כמו כן, התקציב נדרש להקצבות לביטוח לאומי בשל הגידול במספר הנפגעים במלחמה.
זאת הפעם הראשונה שסמוטריץ' פותח את תקציב 2025, כלומר זהו למעשה התקציב השני שהוא מגיש ב־2025, אך הפרקטיקה הזו מקובלת וידועה אצלו. בשנה שחלפה הוא שבר שיאים היסטוריים בפתיחת תקציבים. תקציב המדינה לשנת 2024 נפתח מחדש שלוש פעמים במהלך השנה: הפתיחה הראשונה חלה כבר במרץ 2024 (בעקבות מלחמת "חרבות ברזל") כאשר מסגרת ההוצאה עודכנה לכ־584 מיליארד שקל. הפעם השנייה אירעה בספטמבר 2024, אז הוסיפו עוד כ 3.3 מיליארד שקל לתקציב. פתיחת התקציב בפעם השלישית היתה בנובמבר 2024, אז הוחלט על הגדלה נוספת של כ־33 מיליארד שקל כך שהתקציב זינק לכ־620 מיליארד שקל. לפי המספרים הנוכחיים, מסגרת ההוצאה שנקבעה ב־2025 סביב 620 מיליארד שקל תעמוד החל ממחר על 650 מיליארד שקל.

אי אפשר להבטיח שהגירעון לא יגדל שוב

הכתובת היתה על הקיר ואם שר האוצר היה קורא את כל הדו"ח של החשב הכללי על ביצוע התקציב הוא יכול היה לחסוך את המבוכה. הרי נכתב שם שחור על גבי לבן כי בחודש יולי נרשמה ירידה בגירעון הממשלתי ל־4.8% תוצר (עדיין 103 מיליארד שקל, כאילו מדובר בסכום קטן) שמוסבר כולו בעלייה חדה ובלתי צפויה בהכנסות ממסים. בעיקר ממס הכנסה שמגיע מחברות ומהעובדים והעצמאים הישראלים. לא מהממשלה.
כאשר צוללים אל תוך הנתונים מגלים שהממשלה לא ממש תרמה למאמץ הלאומי להורדת הגירעון אלא להיפך. קצב הגידול השנתי בהוצאה הממשלתית היה ביולי כבר מעל 3%. זאת, בניגוד לתכנון של הורדה של 0.3% בהוצאה. יתרה מזו, רמת ההוצאה מתקרבת ל־30.5% מהתמ"ג, לעומת כ־27% תוצר ערב הקמתה של ממשלת נתניהו־סמוטריץ'.
העלאת הגירעון לרמה של יותר מ־5% תוצר היא מטרידה, שכן זו השנה השלישית שממשלת ישראל מייצרת גירעונות עתק. ב־2023 דיווח החשב הכללי על גירעון של 4.2% תמ"ג ועל 6.9% תמ"ג ב־2024 – גירעונות גבוהים בפני עצמם. אבל חשוב לזכור כי מי שקובע באופן רשמי את גובה הגירעון הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הארגונים הבינלאומיים מתייחסים רק לה) ולפיה הגירעון ב־2023 הסתכם בכ־5.1% תמ"ג וב־2024 בכ־8.3% תמ"ג. אלה גירעונות עתק.
לגבי 2025, בתחילה סמוטריץ' הצהיר על כוונה להגיע לגירעון של 4% בלבד, אחר כך הגדיל אותו ל־4.2% ולבסוף, במעמד הצעת התקציב, תקרת הגירעון נקבעה על 4.9% מהתוצר. בכלכליסט נחשף כי בתוך התקציב מוסתר סעיף שמאפשר להגדיל את הגירעון לכ־5% במקרה של מלחמה. באותה עת הבטיח סמוטריץ' כי תקרת הגירעון הזו לא תופר. תקרת גירעון של 5.2% תוצר – גבוהה בפני עצמה ובלתי סבירה אחרי 3 שנים רצופות של גירעונות עתק – היא סוג של "יעד" או "תקרה" שכן הממשלה רק שולטת על ההוצאה הממשלתית. אין לה שליטה על הכנסות המדינה (יש לה רק אומדנים) כך שאף אחד לא מבטיח כי לא תהיה חריגה גם מהיעד הזה.

ג'יי פי מורגן חותך את תחזית הצמיחה

עם כל הכבוד לתירוץ של המלחמה, הוא היה "טוב" ויעיל ב־2023 ואפילו ב־2024, אבל אי אפשר להשתמש בו לנצח, גם אם סמוטריץ' החליט שהמלחמה תימשך לנצח. התירוץ הזה הוא מטבעו זמני. אם סמוטריץ' מתכוון להיות ב"ג'יהאד" נצחי, שפשוט יגיד את זה – ויממן את זה בהתאם. כלומר, אם סמוטריץ' היה שר אוצר רציני, הוא לא היה חייב להעביר תקציב חדש (לפתוח את התקציב) בגלל הרחבת המלחמה בעזה אלא היה יכול למצוא מקורות פנימיים בתוך תקציב המדינה הקיים, כלומר מקצץ בתקציבים אחרים. למשל סוגר משרדי ממשלה מיותרים או מבטל את התקציבים הקואליציוניים. כך לפחות היה מממן חלק מהסכום שהוא מבקש להוסיף היום.
ההחלטה של סמוטריץ', כפי שהוא בעצמו הודה, תגדיל את החוב ולפיכך את תשלומי הריבית. יתרה מזו, הוא גם לא היה חייב להגדיל את תקרת הגירעון שכן הוא היה יכול להטיל מסים חדשים ולגייס מהציבור את הסכום הזה. אבל הוא לא עובר את אחוז והקואליציה משיגה פחות מ־50 מנדטים ולכן השיקולים הפוליטיים הם אלו שמונעים ממנו לעשות זאת. הוא היה יכול למשל להחזיר את המס על שתייה מתוקה ועל כלים חד־פעמיים, שהרי הסיעות החרדיות פרשו מהממשלה ולא יכולות למנוע זאת, אבל הוא פופוליסט ולכן נמנע מכך.
זו אינה המבוכה היחידה שסמוטריץ' צריך להתמודד איתה. אתמול פרסם ג'יי פי מורגן, הבנק הגדול בעולם, סקירה נוספת בתוך פחות מ־3 שבועות ובה הוא מבקש לעדכן שוב את תחזית הצמיחה של כלכלת ישראל ל־2.4% בלבד, לעומת 2.6% בתחילת אוגוסט. הם נאלצו לעדכן כלפי מטה את התחזית (כפי שעשו עד כה כל הארגונים הכלכליים בארץ, ובחו"ל, הפרטיים והציבוריים כאחד) מפני שהירידה בתוצר ברבעון השני היתה הרבה משמעותית ממה שציפו (גם כאשר נלקחה בחשבון המלחמה מול איראן שניטרלה את המדינה).
העיתונות הכלכלית לא כל כך חייבת התנצלות לסמוטריץ'. נראה כי סמוטריץ' עצמו חייב התנצלות לאזרחי ישראל שיצטרכו לשלם הרבה מאוד כסף בתקופה הקרובה, ועוד הרבה יותר כסף בעתיד.