סמוטריץ' שוב פורץ את התקציב: יוסיף עוד 31 מיליארד שקל ל-2025
שר האוצר יגיש תקציב נוסף לצורך מימון הוצאות המלחמה ויעלה במסגרתו את תקרת הגירעון השנתית מ-4.9% ל-5.2%. זו הפעם הראשונה שבה פותח סמוטריץ' את תקציב 2025 אחרי שעשה זאת שלוש פעמים ב-2024. מתוך תוספת התקציב, 1.7 מיליארד שקל נדרשים רק כדי לממן את העלייה בתשלומי הריבית, כך שסך תשלומי הריבית השנה יגיעו ל-58 מיליארד שקל - זינוק של 15% לעומת אשתקד
אחרי שהתהדר בהורדת הגירעון הממשלתי, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יביא לאישור תקציב נוסף ל-2025 בסך כ-31 מיליארד שקל נוספים, כלומר יפרוץ את תקציב המדינה. הדבר יחייב אותו להעלות את תקרת הגרעון מ-4.9% מהתוצר ל-5.2% מהתוצר (תוספת של 6.4 מיליארד שקל). לפי הסבר האוצר, התוספת נדרשת "בשל הגידול בהוצאות מערכת הביטחון למימון הוצאות המלחמה, בין היתר למערכה עם איראן והמלחמה בעזה".
באוצר מודים כי חלק מהתוספת מיועדת לתשלומי ריבית בשל הגידול בגירעון (יותר נכון בגלל גיוס החוב). ל"כלכליסט" נודע כי תשלומי הריבית עומדים על 1.7 מיליארד שקל. כתוצאה מכך, אזרחי ישראל יאלצו לשלם השנה 58 מיליארד שקל על תשלומי ריבית בלבד (בינתיים). זאת, לעומת תשלומים בגובה של 50.2 מיליארד שקל ששולמו על ריבית בשנה שעברה, כך שממשלת ישראל גרמה לזינוק של יותר מ-15% בתשלומי ריבית - כסף שאינו מיועד לחינוך, בריאות, רווחה או תשתיות. כמו כן, התקציב נדרש לקצבאות הביטוח הלאומי בשל הגידול במספר נפגעי פעולות האיבה במלחמה.
זאת הפעם הראשונה שסמוטריץ' פותח את תקציב 2025, אחרי ששבר שיאים היסטוריים ב-2024 ופתח את אותו תקציב שלוש פעמים. הפתיחה הראשונה אירעה כבר במרץ 2024 (בעקבות מלחמת "חרבות ברזל") אז מסגרת ההוצאה עודכנה לכ-584 מיליארד שקל; הפתיחה השנייה אירעה בספטמבר 2024, אז הוסיפו עוד כ‑3.3 מיליארד שקל לתקציב; והפתיחה השלישית היתה בנובמבר 2024, אז הוחלט על הגדלה נוספת של כ־33 מיליארד שקל כך שהתקציב זינק לכ-620 מיליארד שקל. לפי המספרים הנוכחים, מסגרת ההוצאה שנקבע ב-2025 סביב 620 מיליארד שקל תעמוד החל ממחר על 650 מיליארד שקל.
לפי פרסום ביצוע התקציב, ביולי האחרון נרשמה ירידה בגירעון הממשלתי לרמה של 4.8% תוצר- עדיין רמה גבוהה מאוד- וסמוטריץ' ניצל את הנתון כדי להתפאר במדיניות שלו. אלא שהירידה בגרעון הממשלתי איננה נובעת מהורדה מכוונת בהוצאות הממשלה, אלא מעלייה חדה ובלתי צפויה במיסים (בעיקר ממס הכנסה המגיע מהחברות ומהיחידים), כאשר פורסם נתון אחד מטריד מאוד: קצב הגידול בהוצאה הממשלתית כבר מעל 3% -זאת בניגוד לתכנון של הורדה של 0.3% בגידול ההוצאה. יתרה מזו, רמת ההוצאה מתקרבת ל-30.5% מהתמ"ג- לעומת כ-27% מהתוצר ערב כניסתה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ' לשלטון.
נזכיר כי ב-2023 דיווח החשב הכללי על גרעון של 4.2% מהתמ"ג וב-2024 על גירעון של 6.9% מהתמ"ג. אלא שמי שקובע באופן רשמי את גובה הגרעון הוא הלמ"ס (הארגונים הבינלאומיים מתייחסים רק ללמ"ס), ולפיו הגרעון ב-2023 הסתכם בכ-5.1% מהתמ"ג וב-2024 בכ-8.3% מהתמ"ג - גרעונות ענקיים.
לגבי 2025, סמוטריץ' הצהיר תחילה על כוונה להגיע לגירעון של 4% בלבד, בהמשך לכך הוא הגדיל אותו ל‑4.2% ולבסוף, במעמד הצעת התקציב, תקרת הגירעון נקבעה ל-4.9% מהתוצר, כאשר נחשף ב"כלכליסט" כי בתוך התקציב מוסתר סעיף שמאפשר להגדיל את הגירעון לכ-5% במקרה של מלחמה. אז, הבטיח סמוטריץ' כי תקרת הגרעון הזו לא תופר.
נזכיר כי תקרת גרעון של 5.2% מהתוצר היא גבוהה למדי ובלתי סבירה אחרי 3 שנים רצופות של גרעונות ענק והיא סוג של "יעד" או "תקרה", שכן הממשלה רק שולטת על ההוצאה ממשלתית - אין לה שליטה על הכנסות המדינה (רק אומדנים), כך שאף אחד לא מבטיח שלא תהיה חריגה גם מהיעד הזה.
חשוב להדגיש כי ברמה תיאורטית סמוטריץ' לא היה חייב להעביר תקציב חדש (לפתוח את התקציב) עקב הרחבת המלחמה בעזה, אלא יכול היה למצוא מקורות פנימיים בתוך התקציב למימון תקציב הביטחון, הריבית והביטוח לאומי לפחות בחלק מהסכום (30 מיליארד שקל כאמור).
יתרה מכך, הוא לא היה חייב להגדיל את תקרת הגרעון, שכן הוא יכול היה להטיל מסים חדשים ולגייס מהציבור את הסכום המדובר. בנוסף, הוא יכול היה להחזיר את המס על שתייה מתוקה ועל כלים חד-פעמיים אחרי שהסיעות החרדיות פרשו מהממשלה, אך רגע לפני שנת הבחירות - נמנע גם מפעולות אלה.
