פסח 2026
מייסדי סייארה: "לעולם לא נשתמש במלחמה באיראן כתירוץ לעיכובים"
יותם שגב ותמר בר־אילן הקימו לפני 4 שנים את סייארה ששווה כבר 9 מיליארד דולר: "לא השקיעו בנו משקיעים מליגת הפנטזיות, אלא כאלו שבאו לעשות כסף ומאמינים שנהיה שווים עשרות מיליארדי דולרים בתוך 3 שנים"; האיום על חברות התוכנה: "ברור שאם בעוד שנתיים הטכנולוגיה שלנו תישאר במקום לא תהיה לנו זכות קיום"; המעבר לארה"ב: "לא צועקים בעברית. מאז 7 באוקטובר הכל מאוד נפיץ בניו יורק. אלה הרגעים שנזכרים שהניסוי של ה'יהודי בגולה' לא עבד"
"מה שלא יהיה, לא נגיד ללקוח – לא תקבל את הפיצ'ר הזה בגלל המלחמה באיראן. הצרות שלנו הם הצרות שלנו, לא שלהם". כך אומרים שני מייסדי חברת אבטחת המידע ובינה מלאכותית הישראלית סייארה, יותם שגב (מנכ"ל) ותמר בר־אילן (סמנכ"ל טכנולוגיות – CTO). הם הגיעו ארצה כדי לחגוג יום הולדת 5 עם עובדי החברה אי שם בפורים. והיתה סיבה מצוינת לחגוג. אחרי שתי שנות הקמה קשות - בחסות מהפכת ה־AI החברה צומחת על סטרואידים. סבב הגיוס האחרון בינואר 2026 בהובלת ענקית ההשקעות בלקסטון – נעשה לפי שווי של 9 מיליארד דולר, והפך אותה לחברת הסייבר הישראלית הפרטית השנייה בגודלה אחרי וויז. אלא שבינתיים, למרות האופוריה – הם נתקעו בישראל ללא מסיבה ועם מלחמה.
שגב מהיישוב אלון הגליל ובר־אילן מחיפה ("ההורים רצו בנות והשאירו לי ולאחי התאום שם של בנות"), בני 32, הכירו במסלול תלפיות בצבא, וממנו שובצו לעבודה יחד ביחידה 8200. לפני חמש שנים כשהשתחררו, כשהם בני 27, הקימו את סייארה שמציעה הגנה על דאטה של ארגוני ענק בעזרת כלי AI. שותף מייסד שלישי, שמנהל את הפיתוח ואת האתר בארץ, הוא יונתן איתי.
לפני ארבע שנים שגב העביר את מרכז חייו לניו יורק כדי לגייס לקוחות ולהיות קרוב אליהם. בר־אילן הצטרף אליו לניו יורק לפני שנתיים וחצי. בראשית הדרך החברה נאבקה על מיקוד נכון בבעיה, לאחר מכן נאבקה על גיוס לקוחות בשוק שבו אף אחד לא מכיר אותם, כולל שפל של רבעון ובו אפס מכירות. אבל מאז, בשנתיים האחרונות, הצמיחה של סייארה לא מפסיקה להפתיע את השוק ואת המייסדים עצמם.
לסייארה יש 500 עובדים במרכז הפיתוח בישראל, 500 עובדים נוספים בארה"ב, ועוד 200 בעולם (קנדה, מזרח אסיה, ועוד). "כל שנה יש לנו מסיבת פורים ויום הולדת לסייארה, זה אירוע גדול מבחינתנו. בשנתיים האחרונות היתה חגיגה עם חצי לב בגלל החטופים והמלחמה, והשנה קיווינו סוף סוף לחגוג בלב שלם כשכולם בבית. נצטרך כנראה לחכות ליום הולדת 6. אנחנו מקווים שההישגים הגיאופוליטיים של המלחמה יצדיקו אותה", אומר שגב בריאיון בין אזעקה אחת למשנה במשרדים ברחוב הארבעה בתל אביב.
"שתהיה לנו אפשרות הנפקה פתוחה"
הצמיחה יוצאת הדופן של סייארה הגיעה לשיא בסבב הגיוס האחרון. זה החל בסבב גיוס A בהיקף של 56 מיליון דולר ב־2022, הגיע ב־2023 לגיוס של 100 מיליון דולר, אחריו ב־2024 שני גיוסים - של 300 מיליון דולר, שהפכו אותה ליוניקורן בשווי 1.5 מיליארד דולר, ושל 300 מיליון דולר נוספים לפי שווי של 3 מיליארד דולר. לפני פחות משנה, בסבב הגיוס הקודם, הושלם סבב E בהיקף של 540 מיליון דולר, גם הוא אחד הגדולים בתולדות ההייטק הישראלי, שקבע את שווייה על 6 מיליארד דולר. ואם נדמה היה שאין יותר שיא לעקוף - סבב הגיוס האחרון שהובל על ידי קרן בלקסטון בינואר 2026 כבר נעשה לפי שווי של 9 מיליארד דולר.
לצד הגיוס הנוכחי הציעו מייסדי החברה לעובדיה ולמשקיעים ותיקים יחסית לבצע מימוש של חלק מההחזקות דרך מכירה לקרן סייברסטארטס של גילי רענן וליאור סימון אשר גייסה קרן ייעודית שמטרתה רכישת מניות של עובדים בחברות שבהן הקרן מושקעת. מדובר בשורת משקיעים בולטים בתעשיית הסייבר, בהם Georgian ,Greenoaks ו־Lightspeed, ובהשתתפות המשקיעים הקיימים: Sequoia Capital, Sapphire, Redpoint Cyberstarts ,Coatue, Accel ו־Spark Capital.
המינויים החדשים בחברה מעידים על התיאבון ועל הכוונות של המייסדים והמשקיעים. ברנדון סוויני, בעל ניסיון של למעלה משלושה עשורים בהובלת חברות טכנולוגיה דרך תהליכי הנפקה (IPO) והתרחבות בינלאומית, אחרי שורת תפקידי הנהלה בכירים בחברות ענק – מונה לנשיא החברה. שירה עזרן, שותפה בכירה במיתר, מונתה להוביל את המחלקה המשפטית הגלובלית של החברה, אחרי 25 שנות ניסיון כיועצת לחברות הייטק בעסקאות הנפקה, גיוסים ומיזוגים ורכישות. "שתהיה לנו אפשרות הנפקה פתוחה בפנינו מבחינת תשתיות משפטיות ויסודות של החברה", הם אומרים.
"לא היה לארגונים אפילו חמור"
המוצר של סייארה מאפשר לארגוני ענק לזהות היכן מאוחסן דאטה רגיש של הארגון, להגן עליו מפני גישה של מי שאינו מורשה, ולאפשר עליו שימוש בטוח בכלי AI. אבל סבבי הגיוס המוצלחים לא משקפים את ההתחלה הקשה של החברה, החל מרעיון ראשוני לא ישים, ועד לשנת מכירות ראשונה קשה, ששיאה היה רבעון עם אפס מכירות. בשנה השלישית להקמה הם הצליחו לייצב את המכירות, ולפני שנתיים הגיע הזינוק.
התחלתם מרעיון כושל.
שגב: "כשגילי רענן השקיע בנו הוא אמר 'נביא אתכם ללקוחות. רק אם הם יגידו שהם בעניין ורוצים לקנות את זה – נבנה את זה'. מהשיחות האלה עם מנהלי אבטחת מידע באמת הבנו שצריך לבנות משהו אחר. באנו עם 'חללית עם לייזרים' לעולמות הדאטה סקיוריטי (אייג'נט שמראה איך דאטה שלך עובר בין שרתים בענן). אבל מנהלי אבטחת המידע שדיברנו איתם הסבירו לנו שאין להם אפילו חמור וכד להביא מים מהבאר".
מה זה אומר?
שגב: "שצריך להנמיך קצת את הכוונות וללכת על משהו הרבה יותר בסיסי. רצינו להציע מוצר מתוחכם ברוח 8200. אבל גילינו שלהתקין תוכנה שלנו על כל שרת רק יסבך אותם. הבנו שהבעיה הגדולה של ארגונים גדולים היא הרבה יותר טריוויאלית ובסיסית: איזה מידע רגיש יש לנו בארגון ואיפה הוא נמצא (כדי לשמור עליו ולמנוע זליגה).
"אחרי שגייסנו את סבב A, הציפיות היו מאוד גבוהות. גייסנו 400 מיליון דולר בינואר 2022 מדאג לאונה מסקויה וקרן אקסל. סכום מטורף, הציפיות מאיתנו היו ענקיות. גייסנו צוות מכירות ראשון וחשבנו שנתחיל לראות איזושהי תנופה. ובעצם השנה הראשונה לאחר הסיבוב הזה היתה פשוט נוראית. לא הצלחנו למכור בהיקף שתכננו, המצב החריף לרמה של רבעון של אפס מכירות, רבעון שבו לא הצלחנו לסגור אף עסקה. ליאור סימון מקרן סייברסטארטס אמרה לנו: 'רבעון אחד של אפס קורה, שני רבעונים של אפס זה כבר מוות'".
מה הרגשתם?
שגב: "הרגשתי שאנחנו כפסע מהתהום. ולא סתם תהום, זה היה פשוט מביך. חשבתי שאולי זה לא ילך. שאלתי את גילי רענן 'תגיד, מה קורה אם למרות כל מה שעושים החללית לא מצליחה להמריא?'. הוא אמר לי 'זה נקרא מכתש, זה מאוד לא נעים'. גייסת הון ואתה לא מוכר, זה היה קשוח בטרוף. ציפיות המשקיעים זה כמובן חלק מזה, הם מנסים לתווך לך מה זה חברה טובה. הם לא ממציאים. ב־2022 רצינו לעשות 3 מיליון דולר מכירות ועשינו 1.5 מיליון, רק שנה לאחר מכן זה התחיל לתפוס. השיעור הכי משמעותי היה שאתה לא יכול להעביר אחריות למישהו. זה שגייסת מנהל מכירות זה לא אומר שהוא ימכור ועכשיו הכל יהיה בסדר, הכל על הכתפיים שלך. אתה אחראי לכל היבט בביזנס, אף אחד לא יפתור לך את הבעיות".
מה עושים?
שגב: "הלחץ היה מטורף, פיטרנו את צוות המכירות הראשון שגייסנו בלי לדעת מה אנחנו צריכים. אני רק עברתי לארה"ב במאי 2022, עם תינוק בן 10 חודשים. פשוט השארתי את אשתי ואת הילד בבית, ומרגע הנחיתה הייתי כל השבוע רק טס ללקוחות מראשון בלילה עד שבת בבוקר, כדי להחזיר מומנטום, ליצור תנופה, לגרום לזה לעבוד. ברבעון הבא הצלחנו לחזור לחצי מיליון דולר מכירות, ולאט לאט בשנה השלישית הצלחנו לטפס משם. דברים כבר עבדו טוב אבל במספרי מכירות קטנים. מאז כל רבעון טוב מקודמו עד שב־2023 התחלנו ממש לרוץ והעסק התחיל לתפוס מהירות. הגענו לתעשייה משום מקום. כשהתחלנו לא הכרתי מנהל אבטחת מידע אחד בעולם, היום יש לי 1,000 בחיוג מהיר".
מה הקפיצה מאז להיום?
בר־אילן: "לילה אחרי שעברתי לניו יורק ישבנו יחד בבר ואמרנו: 'המטרה היא בעוד 4 שנים להיות ב־100 מיליון דולר ARR'. לקח לנו פחות מחצי מהזמן להגיע לשם. השגנו חוזים של מיליוני דולרים עם החברות הגדולות בעולם השנה. אתה מדבר עם האנשים הכי בכירים בארגונים האלה, צובר חוזים, ומבין שיש כאן הזדמנות לבנות חברה מטורפת שלא קמה בישראל בעבר".
שגב מוסיף: "לא אמרנו 'בתוך 4 שנים' כי היינו עצלנים. חשבנו שזה הכי טוב שאליו אפשר להגיע, וזה קרה בשנה וחצי במקום בארבע. הקפיצה שאנחנו חווים בשנתיים האלה היא כי כל המנכ"לים רוצים להשתמש היום ב־AI שרצה על הדאטה של הארגון, הנכס הכי יקר שלך. אנחנו עוזרים לארגונים להשתמש ב־AI על הדאטה בצורה הכי טובה ובטוחה שאפשר. התוכנה שלנו תדע מה ממנו לסווג כמידע רגיש לארגון ולאבטח אותו מבלי שהוא ייחשף ויאבד, הדאטה הוא גם היתרון התחרותי שלך".
לא התחלתם כחברת AI.
שגב: "לא תכננו להפוך לחברת סקיוריטי שמובילה את מהפכת ה־AI, באנו לתפוס את הגלים ותפסנו את הגל הכי גדול שאי פעם הגיע. בחנו רק איפה למקם את הגלשן. דאטה ו־AI הולכים יחד בכל מקום, ההתחלה שלנו בדאטה המשיכה ב־AI בצורה הכי ברורה שניתן. עשינו עבודה רצינית כשחקרנו מה כואב ללקוחות, היתה לנו את האנרגיה לחתור מספיק מהר לתפוס את הגל הזה".
איך עובד השילוב עם AI?
בר־אילן: "אם בבנק על כל מסמך יש סימן של דולר, אז השאלה איפה זה ה־%1 של מסמכים עם דולרים שבאמת צריך לסווג כרגישים ואת זה AI יודעת לעשות. למצוא מחט בערימת שחת, למצוא את ה'סקופ'. יש לנו לקוחות מעולמות תוכן שונים לגמרי, כמו ביו פארמה, סטרימינג בנקים, וכו'. היום הטכנולוגיה בשלה לאפשר לנו להבין את המידע של כל לקוח אפילו שהוא סופר־ייחודי".
איך פריצת טכנולוגיות ה־AI מקפיצה אתכם להיות חברה ששווה 9 מליארד דולר?
שגב: "תהליך הבנת המידע וזיהויו היה הגיים צ'יינג'ר. בגלל הקשר המאוד אינטימי בין AI לדאטה, זה קידם את המוצר שלנו להיות הבעיה הכי חשובה בארגון כרגע. קציני בינה מלאכותית ודאטה בארגונים חייבים למפות את הדאטה, להבין מי יכול לגשת לדאטה – כי זו התשתית לאפשר ל־AI לרוץ בתוך הארגון שלך, מה שכל המנכ"לים רוצים היום. פגענו בתחום 'דאטה סקיוריטי בעולם החדש', והצלחנו להגיע לנקודה הכי כואבת ומדויקת".
"הפכנו מבעיה חמישית לבעיה מספר אחת"
הזינוק שלכם הוא בחסות ה־AI?
שגב: "הוא התחיל עוד לפני ש־AI תפסה תאוצה, כשהחברה תפסה קצת גודל גם הגיעה ה־AI, שהפכה את הבעיה שאנחנו פותרים מבעיה שהיא טופ 5 בארגונים לבעיה מספר 1. כשהם באים לשחרר כלי AI על דאטה בארגון שלהם - תחשבי על מנהל אבטחת מידע של בנק, הוא אפילו לא יודע למה הוא מנסה למנוע גישה. איפה בכלל המידע הרגיש, מה המידע הרגיש ביותר, ואיך אני נותן ל־AI גישה אליו. הבעיה הבסיסית שסייארה פותרת היא להכיר את המידע הרגיש שלך בארגון ענק, איפה הוא, מי יכול לגשת אליו, זו ליבת המוצר שלנו".
אין חשש מהבועתיות של השווי? שגייסתם בהייפ של ה־AI ובעוד שנתיים לא נבין למה?
שגב: "זה לא מרגיש כמו בועה. זה לא נראה זוהר כמו כתבות על גיוסים – לקום ב־4 לפנות בוקר ולטוס ללקוח. ברור שצריך לקבל החלטות טובות, לפגוע בשוק טוב, וגם המון עבודת רגליים. בנוגע לבועתיות של השווי אני מציע להסתכל על מי שהוביל את הסיבוב האחרון. הוא הובל על ידי בלקסטון. זה לא בדיוק ונצ'ר קפיטליסט פנטזיונרים, מדובר בכרישי פרייבט אקוויטי מאוד אנליטיים ומחושבים. הם לא היו מובילים את הסיבוב לפי שווי של 9 מיליארד דולר – אם לא היו חושבים שיקבלו החזר מאוד משמעותי בשנים הקרובות. זה לא משקיעים מליגת הפנטזיות. זה מהחבר'ה שבאים לעשות כסף. הם משקיעים מאוד מחושבים, זה לא קרנות השקעה מהסיליקון ואלי שקונים חלומות. זה ניו־יורקרים קשוחים".
אלה לא קרנות שמחפשות החזר בעוד 10 שנים. הן ירצו החזר הרבה קודם.
בר־אילן: "הם מאמינים שסייארה תהיה חברה של עשרות מיליארדי דולרים ב־4-3 השנים הקרובות. הם עובדים עם האקסל ורואים שהם יכולים לקבל החזרים משמעותיים בשנים הקרובות. מה שמרגש הוא האפשרות לבנות חברת ענק ישראלית כזאת".
והשימוש בקלוד – לא יביא להקמה מהירה של חברות כמוכם? כמו שהמשקיעים חוששים שיקרה לוויקס?
שגב: "זאת שאלה רלבנטית לכל חברה היום. סייארה היא גם חברה שמאמצת את ה־AI בפיתוח תוכנה בקצב הכי גבוה בעולם. אין יותר מתכנת שיושב וכותב אות אות את התוכנה, סייארה מאיצה באמצעות קלוד (מה שמפתחים בה עושים היום עם קלוד קוד). אבל סיווג ברמת מיליארדי קבצים ומידע – את זה התוכנה שלנו עושה. ברור שאם הטכנולוגיה שלנו בעוד שנתיים תישאר כמו היום, לא תהיה זכות קיום לסייארה. אם נפתח תוכנה כמו שפיתחו לפני עשר שנים – אנחנו בהחלט ניכחד. זה להיות חוד החנית או להיות הדבר הישן".
"ראיתי את דגל ישראל והתחלתי לייבב"
שגב גדל ביישוב הקהילתי אלון הגליל בעמק יזרעאל באווירה כפרית, אבל אביו היה מתכנת. "יש אבות שמלמדים לשחק כדורגל, אותי הוא לימד כילד את שפת התכנות ויז'ואל בייסיק. בגיל 14 פתחתי באלון הגליל חוג מבוכים ודרקונים. בדומה להיום, לגבש קבוצה סביב רעיון. זה לא היה תחביב, אלא פרנסה.
"לאמא שלי יש פה צימר הרבה שנים. כשאני רוצה להסביר את האובססיביות שלי, אני מראה איך אמא שלי החזיקה צימר אירבנב 350 רוויוז 5 כוכבים נקודה אפס אפס. אתה צריך להיות מאוד פדנט כדי לעשות את זה במקום בטבע שיש בו נחשים, תולעים, חולדות. היא הדוגמה שלי לסטנדרטים שאי אפשר לעמוד בהם. בעולם האירוח לא הייתי רוצה לעשות את זה. אבל בסייארה אני נהנה".
בר־אילן, שגב ואיתי הכירו כשהתגייסו לאותו מחזור במסלול תלפיות היוקרתי ומשם שובצו לתפקידים שבהם המשיכו לעבוד יחד ב־8200. יונתן איתי, מנהל הפיתוח והאתר בישראל - פספס את הקמת החברה ואת סבב הגיוס הראשון בחודשים אחדים, ורק לאחרונה הוסדרו עבורו הטייטל וההחזקות של שותף מייסד. "יונתן התעכב כי עבד על פרויקט חשוב במשרד הביטחון, ביום שאחרי סבב הגיוס הראשון. פרקטית הוא הצלע השלישית שלנו, ולאחרונה הכרנו בו רשמית כמייסד שותף השלישי, כשאפשר רגע לעצור, לנשום ולהוקיר לו תודה על החלק שלו, ועל חשיבות הסייט הישראלי עבורנו", אומר שגב. "יונתן הוא הבנאדם הכי יציב שאני מכיר, לא מתרגש משום דבר, עובד בצורה עקבית 6 וחצי ימים בשבוע, 14 שעות ביום. כל הזמן בונה ומנהל את הסייט הישראלי בקצב מטורף. הוא בונה מוצר שהביא אותנו לחוזים עם לקוחות של מעל 10 מיליון דולר בשנה כמו AT&T.
"תמר ואני מבלים בשטח עם הלקוחות את רוב הזמן. תמר הוא הכי טוב בלתת ללקוח תשובה הכי מדויקת לבעיה און דה ספוט, אני טוב בלייצר התרגשות ואמונה שאפשר לעשות משהו ענק. לפעפע את האמונה ב־1,200 עובדים ובמאות לקוחות שצריכים להאמין שאפשר לפתור בעיות שלא נפתרו בעבר. אבא שלי אמר לי: אף אחד לא יאמין במה שאתה עושה יותר ממך. כמה שאתה מאמין - משם אפשר רק פחות. המשקיעים, העובדים, הלקוחות. זה תלוי בכמה אני מאמין בחברה וביכולת לבצע".
המעבר לארה"ב - מרגישים כמו דג במים?
שגב: "ארבע השנים שלי פה עברו מהר. לא הספקתי למצמץ. לפני כמה שבועות הלכנו לרשום את הבן שלנו לבית ספר יהודי. אני ואשתי יושבים בריאיון קבלה, ופתאום אני מסתכל למעלה ורואה דגל ישראל ענק תלוי בלובי, נכנס בי נחשול של אמוציות והתחלתי לייבב. הילדים שלי לא זכו להיות בקהילה יהודית או ישראלית, לא עומדים כאן בהתקווה, חברים ישראלים יש, אבל אין לך שום סממנים של שייכות למדינה, ופתאום לראות את דגל ישראל תלוי מעל הלובי בענק – גמר אותי".
בר־אילן: "אנחנו בארה"ב כי זה מה שצריך לעשות כדי לבנות חברת סייבר ישראלית ענקית, אבל מחוברים לארץ ונחזור לכאן".
שגב: "לא היינו יכולים להיות איפה שאנחנו מבחינה עסקית בלי לחיות וללמוד את אמריקה, ולבנות מפה את החברה. התינוק שלנו סייארה כבר עומד על הרגליים ורץ, בקרוב הוא יהיה טינאייג'ר, והוא לא בהכרח יצטרך אותנו כל יום כמו היום כדי לעשות את הדבר הזה. להוביל ארגון גדול זה אחרת מלהוביל סטארט־אפ בן יומו. השגנו הרבה יותר ממה שצריך בשביל עצמנו (במובן של 'לעשות לביתנו'), יותר ממה שחלמנו. בשביל לתת את ה־%200 כל יום אתה צריך מניע שהוא מעבר לזה והוא המוטיבציה לעשות את זה בסדר הגודל הזה כחברה ישראלית. אנחנו בארה"ב כי זה מה שסייארה צריכה, אבל כשנוכל, נחזור לישראל".
אתם רוצים להיות הוויז של אבטחת הדאטה?
בר־אילן: "לא. אנחנו כבר הוויז של הדאטה סקיוריטי". שגב: "אנחנו רוצים להיות הקראוד סטרייק או הפאלו אלטו של דאטה סקיוריטי. פי 4".
בר־אילן: "אנחנו רוצים לבנות חברה ישראלית שתהיה מענקיות הטכנולוגיה בעולם, ולשים את ישראל על המפה בתחום הזה שאין בו חברה ישראלית בסדר הגודל של הענקיות האמריקאיות. בסוף אנחנו בעמדה שבה אנחנו עוזרים לארגונים בדבר שהכי חשוב להם, לאמץ AI. זאת הזדמנות של פעם בחיים, אולי בעתיד נקים חברה אחרת, אבל לא תהיה לנו עוד הזדמנות לעשות משהו בסדר גודל הזה".
"בסייבר להיות ישראלים זה מצוין"
הישראליות עוזרת או מחבלת בחו"ל?
שגב: "בסייבר, ממגוון היבטים, להיות ישראלים זה מצוין. אנחנו עומדים על כתפי ענקים של חברות ישראליות שיצרו סטיגמה חיובית על ישראלים כפורצי דרך בסייבר. בעולם הדאטה סקיוריטי ו־AI אין חברות ישראליות דומיננטיות בעולם הזה עדיין. בעולמות הדאטה עוד לא קנינו לעצמנו את המעמד של ישראל בסייבר" .
איך זה להיות ישראלי בארה"ב מאז ה־7.10, ממלחמת עזה ועד עכשיו?
שגב: "זה לא פוגש אותי בשוק ובתעשייה, אבל כן כיהודי בארה"ב, באובר שיניתי את השם שלי מיותם לג'ון, כי אני לא יודע מי אוסף אותי. אחרי שאסף אותי בשיקאגו איזה ג'באר עם צמידים של פרי פלסטיין על כל יד לנסיעה של שעה אתה לא רוצה לנהל שיחה של מה הוא חושב ומה אני חושב, ושרק בגלל המקום שממנו אני בא אני אתפס כאויב של מישהו. כשאני מסתובב עם הילד, אני לא צועק בקולי קולות בעברית בלי לראות סביבי מה קורה. זה לא הבית שלנו. זה לא תל אביב ולא אלון הגליל. ויש גל עולה של אנטישמיות במרחב. בסאבוויי בניו יורק, בטיים סקוור, כל שני וחמישי היתה הפגנת 'פרי פלסטיין'. ומי שהולך עם סממנים יהודיים יותר מובהקים כמו כיפה או ציצית יכול להיקלע למצב מאוד לא נעים, כשמאז 7 באוקטובר עד היום התחושה היא שהכל נפיץ. אלה הרגעים שאתה זוכר שאתה לא בבית, וזוכר שהניסוי הזה של ה'יהודי בגולה' כבר ניסינו אותו והוא לא עבד".
לדברי שגב, "אני שם כי זה מה שהחברה שלי צריכה שאני אעשה אבל אני זוכר שזה לא הבית שלי. אף על פי שבארה"ב יש הרבה גוונים וצבעים - פתאום מאז 7 באוקטובר, עם בחירת זוהרן ממדאני לראשות העיר ניו יורק, ועם האנטישמיות העולה - מי שלא הרגישו שהיהדות שלהם היא דבר חשוב, מגלים פתאום שיש לך פחות אפשרות לבחור את הזהות שלך ממה שהיה לך קודם".
