צה"ל והאוצר הגיעו להסכמות: תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ב-2026-2025
התוספת לשנת 2026 כוללת 15 מיליארד שקל שעליהם המליצה ועדת נגל. עם זאת, היא לא כוללת תוספות נוספות שבצה"ל יידרשו על רקע היקף הפעילות בשנה הבאה שצפוי להיות עצים יותר מאשר במצב שגרה
משרד האוצר ומשרד הביטחון הודיעו היום (ה') כי הגיעו להסכמות על תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026. תוספת זו לשנת 2026 כוללת את 15 המיליארד שקל שעליהם המליצה ועדת נגל, אך לא כוללת תוספות נוספות שבצה"ל ידרשו בגין 'בט"ש מוגבר' (כלומר, היקף הפעילות של צה"ל בשנת 2026, צפוי להיות עצים יותר מאשר מצב השגרה (ערב ה-7 באוקטובר) ועל כך ידרשו תוספות נוספות.
מההודעה עולה כי בשלב זה לא הוחלט על אימוץ המלצות ועדת נגל לשנים הבאות, אלא הוחלט לדחות את הדיון בנוגע ל"אופן ההתעצמות של צה"ל" לתקציב 2027, לפי ההודעה, "מערכת הביטחון תגבש תוכנית התעצמות ארוכת טווח לטובת חיזוק המוכנות והיתרון האיכותי-והטכנולוגי אל מול איומי המעגל השלישי (איראן)", כלומר, למרות ההישגים במערכה מול איראן, ההכנה לסבבים הבאים מול איראן צפויה להיות יקרה מאוד.
התוספת סוכמה לשנתיים הקרובות, כשמתוך התוספת כ-28 מיליארד שקל יוקצו כבר בשנת 2025. המשמעות היא שיהיה צורך לתקן את מסגרת ההוצאה התקציבית בשלוש קריאות בכנסת. ההערכות באוצר הן כי למרות המשבר הפוליטי, לא יהיה קושי להשיג רוב שיתמוך בהגדלה תקציבית הדרושה למערכת הביטחון. חשוב לציין, כי יתכן שההגדלה התקציבית שבאוצר יבקשו לאשר תהיה גדולה מ-28 מיליארד, והם ינצלו את פריצת התקציב בכדי להוסיף הוצאות גם בסעיפי תקציב אחרים. הסיכום אמור לבטא הגעה להסכמות בין הדרגים המקצועיים במשרדים, בנוגע לטענות האוצר כי בצה"ל מתנהלים ללא בקרה תקציבית מספקת, הרי שרוה"מ הנחה כי "יחוזקו מנגנוני הבקרה על התקציב".
הסיכום התקציבי הנוכחי מביא את תקציב 2026 לרמה של כ-96 מיליארד שקל. קשה להאמין שזה יסתיים בזה, אך זה נותן ודאות מסוימת לאנשי אגף התקציבים שכעת יוכלו להמשיך לתכנן את תקציב 2026, למרות שהסיכויים שלו לעבור נמוכים במיוחד. נזכיר, 'סיכום תקציבי' הוא מסמך פנימי שנחתם בין אגף תקציבים לבין משרד ממשלתי אחר, למסמך זה אין מעמד חוקי רשמי, אך בפועל הוא נחשב ל'מחייב' ול'סופי', כך לדוגמה הפעם, הצהיר מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף אמיר ברעם כי "הסיכום מאפשר למשרד לחתום באופן מיידי על עסקאות רכש", זאת על אף שהתקציב לא אושר בממשלה או בכנסת. הסיכום עצמו חשאי, ובאגף התקציבים באוצר מסרבים באופן עקבי לחשוף את הסיכומים התקציביים, אף כשהדבר הגיע לבית המשפט.
ההבנות של משרד הביטחון ומשרד האוצר אמורות לאפשר שיפוי מלא על הוצאות צה"ל במבצעים "מרכבות גדעון" בעזה ו"עם כלביא" באיראן תוך חידוש מלאים של חימושים שבהם הצבא השתמש. כך, הם איפשרו למשרד הביטחון לשחרר מיידית הזמנות לעסקאות קריטיות ודחופות, כמו הזמנת טילי חץ 3 מהתעשייה האווירית שעליה דווח הבוקר והזמנת מקלעים מסוג נגב 7 בעשרות מיליוני שקלים מ-IWI. בימים הקרובים צפויות ממערכת הביטחון הזמנות נוספות לתעשיות הביטחוניות.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר על הסיכום כי "תקציב הביטחון נותן מענה מלא, אחראי, ומדויק לכל צרכי הלחימה וההיערכות". שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי הוא "מברך על התוספת התקציבית". מנכ"ל משרד הביטחון האלוף אמיר ברעם שלפי ההודעה היה 'מוביל הדיונים מטעם משרד הביטחון' אמר "הסיכום התקציבי מאפשר למשרד הביטחון לחתום באופן מיידי על עסקאות לרכש אמל"ח וחימושים נדרשים, הסיכום יאפשר למערכת הביטחון להניע תוכניות פיתוח לחיזוק היתרון האיכותי של צה"ל", מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התייחס במרומז לביקורת של ברעם על האוצר לפיה 'האוצר שכח שאנחנו במלחמה' ואמר "משרד האוצר מחויב כתמיד לשמור ולהעצים את העליונות הבטחונית של ישראל, זה סיכום טוב למשק הישראלי ולבטחון המדינה".
על אף השפה האופטימית של המשרדים, הרי שכפי שהזכרנו הסיכומים בין שני המשרדים לא מסדירים את שאלת הבט"ש המוגבר וההתעצמות שצה"ל ומערכת הביטחון מבקשים, כהכנה למלחמה עתידית עם איראן. בשני המשרדים סיכמו כי החלטות על היקף תקציב ההתעצמות יתקבלו במהלך השבועות הקרובים.
עם זאת, ההסכמות שמות סוף למחלוקת הארוכה בין המשרדים באשר להיקף תקציב הביטחון לשנים הקרובות. עוד בזמן שמטוסי חיל האוויר תקפו באיראן, בקריה בתל אביב כבר שרטטו קווי מתאר ראשוניים לרכש ביטחוני נרחב שצופה פני עתיד אל המערכה הבאה מול הרפובליקה האסלאמית. המסר המרכזי של מערכת הביטחון ביחס לאיראן הוא שהאייתוללות לא הלכו לשום מקום, ששאיפתם להשמדת ישראל תקפה וקיימת, שרוסיה וסין כבר מסייעות להם להפיק לקחים מהמלחמה עם ישראל ולשקם יכולות צבאיות לקראת עימות נוסף איתה.
