פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"
פרסום ראשון
ברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"
הבנק הבריטי מתייחס לשינויים המתוכננים במערכת המשפט ואפשרות להסלמת המחאה נגדם, באופן שעלול להוריד את תחזית הדירוג של ישראל ואולי אפילו של הדירוג עצמו; בדומה לסקירה שפרסם ג'יי.פי מורגן, גם שם משווים בין ישראל לפולין
"אם הרפורמה המשפטית של ישראל תאומץ כפי שהוצעה במקור והמחאה ההמונית נגדה תסלים עוד יותר, הסוכנויות עלולות להוריד את תחזית הדירוג של ישראל ואפילו את הדירוג עצמו", כך כותב בנק ברקליס הבריטי ומצטרף לאזהרה דומה שפרסם ג'יי.פי מורגן הבוקר (ו'). עם זאת, בעיני ברקליס, גם אם דירוג האשראי של ישראל ייפגע, המדינה לא צפויה לצאת מה-WGBI - מדד איגרות החוב הממשלתיות העולמי - בהתחשב בעובדה כי הדירוג שלה עדיין מאפשר את השארתה בו.
לפי הבנק, ישנם שלושה אירועים שמושכים את העין ביחס לישראל: הרפורמה המשפטית, שלדבריהם, "אם תיושם, היא תשנה את יחסי הכוחות בין הרשויות, ותפחית משמעותית את סמכותו של בית המשפט העליון"; ההרחבה הפיסקאלית (הגדלת תקציב ללא תגובה במסים), שם חוששים כי הפרזה בהוצאה עלולה לדחוק את הנגיד אמיר ירון לפינה ולאלץ אותו להגביר את קצב העלאות הריבית - שדווקא מתמתן; והגידול בסיכון הגיאו-פוליטי על רקע האירועים מול איראן אך בעיקר עם התגברות המתחים עם הפלסטינים, וסבורים שם כי "הפוליטיקה של ממשלת הימין בגדה המערבית, מגבירה את חוסר היציבות הגיאופוליטית באזור".
"מאז הבחירות בישראל בתחילת נובמבר, אי הוודאות הפוליטית גדלה, מה שהוביל לתת ביצוע של השקל", כך כותבים בבנק ברקליס, "האירועים האחרונים הקשורים ישירות לרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת ולסיכונים גיאופוליטיים מוגברים הפעילו (עליו) לחץ נוסף - אם כי מוגבל. אלא אם יהיה שינוי גיאופוליטי גדול במזרח התיכון, השקל אמור לחזור לשווי משקל הקודם". לכן ממליצים שם להקטין את אחזקת השקל ב'ספוט', כלומר להחזיק הלכה למעשה פחות שקלים בשלב זה. בבנק מוטרדים מהטווח הקצר והמיידי ומציינים כי "הכותרות פוליטיות הפעילו לחץ" גם על האג"ח הממשלתיות. בבנק צופים ש"אי הוודאות הנוכחית תישמר ותגרום להמשך תנודתיות גבוהה".
לפי המודל של ברקליס, כל עלייה של 1% בנאסד"ק תואמת ירידה של 0.37% בשקל מול הדולר (עליות בנאסד"ק גורמות להתחזקות השקל ולהיפך). בברקליס מסבירים כי גם השקל וגם האג"ח הישראליות נסחרו באופן היסטורי בסנכרון עם השווקים בארה"ב, לרבות מתאם גבוה עם תנודות הנאסד"ק (מדד מניות הטכנולוגיה) וכעת הם רואים כאמור שאותה קורלציה נחלשה ומנסים להבין מדוע, כאשר המשתנים הכלכליים הקלאסיים לא מספקים את התשובה.
"כל הגורמים הללו" מסבירים כלכלני ברקליס, "הגדילו את הסיכונים הקשורים לנכסים הפיננסיים הישראלים, כאשר המדדים הישראליים נחלשים מאז הבחירות. בצד המט"ח, ההתפתחויות האחרונות המתוארות לעיל גרמו לסטייה משמעותית מאותו 'שוויון' בין ההתפתחות השקל להתפתחות הנאסד"ק".
עוד נכתב כי "השינויים המשפטיים וההרחבה התקציבית עוררו דיון על הורדה פוטנציאלית בדירוג האשראי של ישראל על רקע ההרעה במצב הפיסקאלי ובאיכות המוסדות המקומיים. "יסודות המאקרו והמוסדות החזקים של ישראל מצדיקים את הדירוג הגבוה שלה (S&P AA-), אך סוכנויות הדירוג בוחנות מקרוב את מצב שלטון החוק במדינה, הסביבה המוסדית והמצב הביטחוני".
בדומה לסקירה של ג'יי.פי מורגן, גם שם משווים בין ישראל ופולין: "S&P הורידה את דירוג האשראי של פולין בשנת 2016 על בסיס היחלשות עצמאותם של מוסדות מפתח".
עוד נכתב ביחס לריבית כי כאמור קיים סיכון שהממשלה תכריז על הוצאות פיסקאליות נוספות שעלולות לאלץ את בנק ישראל "להישאר בצד הנצי" (להמשיך ולהעלות ריבית- א.פ.), דבר שאינו מתומחר בשערים הנוכחיים.
הסקירה הקודמת של הבנק הבריטי שכללה פרטי פרטים על הרפורמה המשפטית וניתוח עומק על ההשלכות הפוליטיות של הרחקתו של אריה דרעי מהזירה הפוליטית - נכתבה ב-20 לינואר האחרון.
