חשיפה
"התעמרות, טקסי השפלה והערות גזעניות": מספר 2 באייפקס ישראל בתביעה נגד זהבית כהן
ארז נחום, שותף בקרן אייפקס ישראל שמובילה כהן, טוען בתביעה שהגיש לביה"ד לעבודה כי לאחר שהתלונן בפני הנהלת אייפקס העולמית על "תרבות הפחד" שמשרה כהן במשרדים, "נתפר לו תיק" שהביא לפיטוריו. תביעתו חושפת עשרות הודעות ווטסאפ על הנעשה בקרן, ועל יחסה של כהן לעובדים ולראשי המשק. אייפקס: נחום הפר את חובותיו ואיבד את אמון החברה
יש רגעים בחיים שבהם כל מה שתכננת מתהפך עליך. לארז נחום, מספר שתיים של זהבית כהן בקרן ההשקעות אייפקס ישראל (AMI), זה קרה ב-10 בנובמבר 2025 בניו יורק. נחום, הכוכב העולה של הקרן בישראל והשותף הצעיר (44) והטרי בה, נכנס באותו יום לפגישה בארבע עיניים עם מיץ' טרוויט, המנכ"ל המשותף של קרן אייפקס העולמית (Apax Partners), אחת מקרנות ההשקעה הפרטיות (פרייבט אקוויטי) הגדולות בעולם. הוא לא הגיע לדבר על עוד עסקת מיזוג או אקזיט, אלא להתלונן על כהן, שמעבר להיותה הבוסית הישירה שלו, היא גם שותפה באייפקס העולמית ונחשבת לאחת הנשים החזקות בשוק ההון בישראל. הקרן שהיא מנהלת היא מהדומיננטיות ביותר בשוק בשני העשורים האחרונים עם עסקאות רכישה ומכירה של תאגידי ענק כמו בזק, תנובה ובית ההשקעות פסגות, וכיום מחזיקה בין השאר ביד 2 ובנתח ממקס סטוק.
לטענת נחום, כמה חודשים לאחר שהוא מונה בסוף 2024 לשותף היחיד באייפקס ישראל לצד כהן, כהן החלה להתעמר בו, להשפילו, להקטינו ולקלל אותו, עד שלא היה יכול עוד. הוא יצא לחופשה ללא תשלום, ובהמשך החליט לאזור אומץ, ולחשוף את מאחורי הקלעים של הנעשה במשרדי אייפקס ישראל שבקומה ה-22 במגדל המוזיאון בתל אביב. כבר לפני שנים נחשפו בכלכליסט טענות על יחסי אנוש בעייתיים לכאורה של כהן, אולם התלונה המפורטת שהניח נחום על שולחנו של מיץ', ושנחשפת כעת בתביעה שהוא הגיש היום (ב') לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, יום לאחר פיטוריו הרשמיים מאייפקס, מתארת סיפור מטריד, שכמותו לא סופר עד היום על כהן. הדברים אף מגובים בהודעות ווטסאפ שכהן עצמה שלחה בזמן אמת לנחום, כמו גם הודעות שקיבל מעובדים אחרים באייפקס ישראל – שנכללות בתביעה שהגיש.
טקסי השפלה, קללות ואמירות גזעניות וסקסיסטיות
לפי התביעה, שהוגשה על ידי עוה"ד נועם זמיר, רותי בודוביץ-סגיר ויחיאל אורן-הרוש ממשרד ש. הורוביץ, נגד אייפקס העולמית, אייפקס ישראל וזהבית כהן, בתלונתו נגד כהן פרס נחום בפני ההנהלה העולמית תמונה קשה ומטרידה של סביבת עבודה רעילה וביריונית תחת כהן: צעקות, השפלות פומביות, קללות כדרך שגרה, יצירת תרבות פחד והתעמרות קשה בעובדים.
נחום דורש בתביעתו פיצוי בגובה כ-10 מיליון שקל בעקבות התעמרות והתנכלות לכאורה בעבודה, פיטורין שלא כדין ומשיקולים זרים, הלנת שכר, לשון הרע ועוגמת נפש. בנוסף הוא דורש סעד הצהרתי וצו מניעה בעקבות שלילה רטרואקטיבית של זכויות שהוקנו לו בעבר בקרנות השונות וכבר הבשילו באופן מלא או חלקי, ומוערכות על ידו בכ-5-4 מיליון דולר נוספים, "אף שהזכויות האלה כבר מהוות למעשה חלק מקניינו הפרטי של ארז".
נחום תיאר בתלונתו ובתביעה את מה שהוא כינה "טקסי השפלה" שעשתה כהן לכאורה לעובדים ש"סרחו". כך למשל, באחד המקרים כתבה לנחום: "נצטרך טקס שיעשה זאת מול כולם... כולם כולל כולם וגם אני... השפלה אמיתית". בנוסף טען כי כהן הורתה לו להקליט עובדים אחרים, לחפש מידע לגביהם ולשתף עמה פעולה על מנת "להשליט את מרותה ופחדה במשרד".
חלק מהעובדים מצאו בנחום אוזן קשבת ושיתפו אותו ביחסה של כהן אליהם וכתבו לו, למשל, "אני מרגיש את הקצף שלה עד לפה", "זהבית התהפכה על כולם... צרחות של עשרים דקות", "איזה סיוט במשרד... היא פה שותה לי את הדם עם קשית", "איך אני נאנס"; והיה אף עובד שכתב שהוא מרגיש "כמו החטופים" – כך על פי הודעותיהם שצורפו לתלונה ולתביעה.
נחום אף הציג בפני מיץ' הודעות וואטסאפ מזמן אמת, שבהן, כך נטען, כינתה כהן עובדים, קולגות ודירקטורים בכינויים כמו "אפס", "זבל", "מטומטם", "חתיכת חרא", "חסר עמוד שדרה", "מפגר", "סמרטוט", "נראה כמו סוחר סמים", "כמו ילדה קטנה" ועוד.
בהודעות אחרות כהן השתמשה באמירות בעלות ניחוח גזעני או הומופובי. כמו למשל: "הוא מדבר כמו הומו, אני שונאת את העולם הזה של סטארט-אפים", "מי המוכר? ערבי?", "הקיבוצניקים הזבלים" – בהקשר לקיבוצים שהחזיקו בתנובה בתקופת המכירה; ולגבי מועמדת לעבודה שאלה "האם היא ערסית קצת?".
עוד עולה מהתלונה של נחום וההודעות, שצורפו לתביעה, שאת הבוס האמריקאי שלה נוהגת כהן לכנות "מיץ' היהודי" (למשל "היהודי אמר ג'יזס?"); על המנכ"ל-שותף השני של הקרן העולמית אנדרו סיליטו כתבה שהוא "שמאלני קיצוני"; שותף נוסף באייפקס כונה על ידה "סלים המוסלמי"; ושותף אחר באייפקס זכה לכינוי "סטיבן הדביל".
בדומה, שורת דמויות בשוק ההון זכו אצלה בהתכתבויות לכינוי "מפגר", ובהם עדי צים, בעל השליטה באס.אר אקורד, ותמיר כהן, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי. היא השתמשה באותה המילה גם ביחס לתומי שנפלד, מנכ"ל יד 2, שאותה רכשה אייפקס לאחרונה ב-950 מיליון דולר. עליו היא גם כתבה בהודעות ששלחה שהוא "יורה לכל הכיוונים" ו"לא אמין".
בתלונתו, ובתביעה, נחום גם העלה טענות בנוגע לליקויים בממשל התאגידי ובנוגע לניגודי עניינים לכאורה. כך, נחום טען שכהן דרשה לכאורה להעלות שכר טרחה למשרד רואי חשבון שנתן שירות בקרן אחת - הבינלאומית - כדי לבקש הנחה בקרן אחרת שבה חלקה האישי של כהן גבוה יותר. "דרך התנהלות זו מהווה הפרה בוטה של החובות כלפי אייפקס ומשקיעיה", טען.
נחום מתאר בתביעתו שמיץ', המנכ"ל של הקרן העולמית, הבהיר לו כי "דרך התנהלותה המתעמרת של זהבית ידועה להנהלת אייפקס", ושהוא רמז שהקרן נמנעת מלנקוט פעולה בעניין משום שכהן היא דמות מפתח, שלהחלפתה עשויות להיות משמעויות משפטיות וכלכליות כלפי המשקיעים. עם זאת, נחום כותב בתביעה שמיץ' נתן לו את ההרגשה שהקרן הבינלאומית קשובה לטענותיו ושהתלונה תטופל, ואף הבהיר לו שהקרן מעריכה את פועלו המקצועי, צופה לו עתיד מזהיר, ושחבילת התגמול שלו תגדל בהתאם. לדברי נחום, מיץ' אף ביקש ממנו לגבש תוכנית להחלפת זהבית כמנהלת אייפקס בישראל בעתיד, וגם ראש משאבי האנוש באייפקס העולמית עמו הוא נפגש הבהיר לו, לטענת נחום, שזה התכנון, תוך שהוא "הבהיר שאייפקס תפעל להגן עליו מפני זהבית" והורה לו לשמור על סודיות מוחלטת. כעבור שבוע, טוען נחום, האחרון הודיע לו שאייפקס החליטה לערוך בירור של תלונתו נגד כהן ושכרה לצורך כך את משרד עוה"ד מהגדולים בעולם, Clifford Chance, שנעזר במשרד עוה"ד הישראלי של אייפקס, ארנון, תדמור-לוי.
"הליך קפקאי שבו המתלונן הופך לנאשם"
אלא שלפי התביעה, תוך זמן קצר הכל התהפך, ודבר הביקור של נחום בארה"ב הגיע לאוזניה של כהן, שכינסה את עובדי אייפקס, והחלה, לטענת נחום, "במסע השמצות פרוע ומופרך" כלפיו. הוא טוען בתביעה כי בשיחות עם העובדים כהן כינתה את מעשיו של ארז "בגידה", טענה שהוא "בלתי שפוי ובלתי יציב", שהוא "מכור לסמים", "מסניף קוקאין", ואסרה על העובדים ליצור עמו קשר, תוך שהבהירה כי "כף רגלו לא תדרוך יותר במשרדי אייפקס ישראל".
בעקבות זאת, נטען, עובדי אייפקס ניתקו כל קשר עם נחום, והוא הוסר בהדרגה מרשימות התפוצה והמיילים. במקביל, טוען נחום, פנתה כהן גם לגורמים מחוץ לאייפקס - נושאי משרה בחברות שמחזיקה הקרן, יועצים חיצוניים, שותפים עסקיים - והפיצה טענות דומות, שאותן הוא מכנה "כזבים". לדבריו, כהן אף ביקשה מכמה מהם "להעליל כי ראו אותו נוטל סמים", ובנוסף ניסתה לכאורה, באמצעות העוזרת שלה, להניע עובדת במשרד להפיץ עלילה שנחום הטריד אותה מינית, דבר שלא צלח - ונחום מגדיר בתביעה כניסיון "לתפור עלילת דם, שלא הייתה ולא נבראה".
הוא טוען שאף שיידע את הנהלת אייפקס העולמית על כך שכהן מנסה "לסגור חשבון" איתו, הקרן לא נקטה צעדים כדי להגן עליו "מפני הנקמה הבוטה של זהבית". לטענתו, הדבר סותר את ההתחייבות הכתובה של אייפקס העולמית במסמך המדיניות שלה לספק הגנה מוחלטת למתלוננים (Whistleblowers) בכל הנוגע לחשש של התנהלות שלא כדין, דוגמת התעמרות, הטרדה, גזענות, סקסיזם ופגיעה בנורמות העסקיות.
לטענת נחום, לא רק שכמתריע שכזה הוא לא זכה להגנה והקרן "ניסתה לטאטא מתחת לפני השטח את התנהלותה של זהבית", אלא שכל הליך החקירה של אייפקס היה "פגום מיסודו" ו"מזוהם מבסיסו", כאשר הקרן החלה לברר, לצד טענותיו, את תלונת הנגד של כהן כלפיו – דבר שהוא גילה לטענתו רק בדצמבר, כשהופיע לראשונה בלונדון בפני צוות עוה"ד שניהל את הבדיקה. לפי התביעה, מה שאמור היה להיות הליך הוגן, "היה בפועל הליך ששימש כחותמת הכשר להתנהלותה הידועה והמוכרת של זהבית, גם במחיר הפיכת ארז ל'שעיר לעזאזל', בהליך קפקאי ממש של הפיכת המתלונן לנאשם".
ההליך הזה, כפי שנפרט בהמשך, הביא בסופו של דבר לדו"ח פנימי שמצד אחד, לטענת נחום, "טייח" את תלונתו נגד כהן, ומנגד השחיר אותו לאחר ש"נתפר לו תיק יש מאין". אותו דו"ח גם עמד בבסיס זימונו לשימוע לפני פיטורים, שנערך לו בשבוע שעבר.
במסגרת ההליך אייפקס ייחסה לנחום "התנהלות בלתי תקינה בניגוד למדיניות החברה", הכוללת עישון קנאביס בזמן העבודה (טענה שהוא הכחיש), "התנהגות בלתי יציבה ותוקפנית במקום העבודה", "התנהלות בלתי מקצועית ואיכות עבודה ירודה", "אובדן אמון מצד החברה בארז וביכולתו לעבוד בצוות" והפרת חובות נוספות.
אתמול הוא קיבל מכתב פיטורים מיידי, מה שנתן את האות להגשת התביעה שלו לבית הדין היום, שבה הוא טוען ל"ציד מכשפות" שנעשה כלפיו מצד אייפקס בעקבות תלונתו נגד כהן על התעמרות והתנהלות פסולה, וכן לרמיסת כל נורמה בסיסית, "ובכלל זה גם פעולות בלתי חוקיות בעליל". לטענתו, "מדובר במקרה קלאסי של 'עבירה גוררת עבירה'. בשל ניסיונה של אייפקס לגונן ולהלבין מנהלת מתעמרת, שפעלה שלא כדין, היא נקטה בכל אמצעי פסול וכוחני שבידיה, והכל על גבו של ארז – הוא המתלונן. ניכר שכוח וכסף הם הכל בעיני אייפקס וזהבית, ובשמם ניתן לעבור על כל מגבלה חוקית קיימת".
ה"מטאור" ו"בן הטיפוחים" של זהבית כהן
הסכסוך היצרי בין כהן לבן טיפוחיה מגיע אחרי שבחסותה הפך ל"מטאור" באייפקס ישראל. נחום, שהחל את הקריירה כעו"ד במחלקת מיזוגים ורכישות במשרד הרצוג, פנה בהמשך לשוק ההון, ולאחר השלמת MBA באוניברסיטת קולומביה החל לעבוד כבנקאי השקעות במריל לינץ' בניו יורק. ב-2018 הציעה לו כהן להצטרף לאייפקס ישראל בדרגת VP. נחום התבלט בתפקיד והוביל חמש מבין שש ההשקעות המרכזיות שביצעה באותן שנים אייפקס בישראל, ואף שימש בהמשך כדירקטור באותן חברות, וביניהן מקס-סטוק הציבורית. עד מהרה הוא קודם לדרגת מנהל באייפקס וגם מונה בידי כהן ליו"ר פסגות, בגיל 38 בלבד.
בסוף 2024, בקידום מהיר במיוחד, מונה נחום כשותף באייפקס ישראל, בהמלצת כהן ולאחר הליך מדוקדק במסגרתו כ-30 בכירים בתעשייה רואיינו והמליצו עליו. נחום שימש כשותף הנוסף היחיד לצד כהן, ולדבריו סומן, גם על ידה, כמועמד טבעי לרשת את מקומה בעוד מספר שנים. במהלך השנים קיבל חבילת תגמול דשנה של מיליוני שקלים, ועם מינויו לשותף כהן הבטיחה לו, לדבריו, שזו תגדל מהותית כך שהוא היה צפוי להרוויח עשרות מיליוני שקלים.
בתביעה נטען שבמהלך השנים נחום התוודע ל"דפוס התנהלותה של זהבית", הכולל ניהול פוגעני, "תוך השראת אווירה מתמדת של פחד; מנצלת את כוחה, רודה ומתעמרת בעובדים באופן שיוצר סביבת עבודה קשה מאוד". לדבריו, "זהבית צועקת ומשפילה את הכפופים לה". לטענת נחום, כהן אף חשפה בפניו ש"מדובר בשיטה ניהולית, שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח".
לא בכדי, טוען נחום, אייפקס ישראל "סבלה מתחלופה אנושית גבוהה באופן חריג". לדבריו, במהלך השנים מאז הצטרף לאייפקס עזבו לפחות 15 עובדים בדרגים שונים, ואחרים מסרבים לקבל הצעות עבודה לאור הפחד מעבודה עם כהן. לטענתו, כהן דאגה להתעמר בעובדים שאותם חוותה כאיום ופיטרה גורמים שרצתה "להסיר מדרכה" בדפוס קבוע: "שלילה הדרגתית של סמכויות והשפעה, הכפפה להשפלות ולחץ הולכים ומחריפים, עד למצב שבו התפטרות היא האפשרות היחידה שנראית סבירה".
2 צפייה בגלריה
שי אבא, השותף הקודם באייפקס ישראל שפרש במפתיע. "פעלה להראות לו את הדרך החוצה"
(צילום: יובל חן)
אחד המקרים הבולטים היה של השותף הקודם באייפקס ישראל, שי אבא, שעזב במפתיע במאי 2024. בתביעה, טוען נחום שכהן "פעלה בגלוי להראות לו את הדרך החוצה", ושהיא "הכפיפה אותו להשפלות פומביות ובהדרגה דאגה למדר אותו". נחום חושף הודעות ווטסאפ מאחד העובדים שכתב לו בזמן אמת על יחסה של כהן לאבא: "מה שהיא עשתה היום... אחד הקשוחים... נכנסה בו ב-200 קמ"ש. על הכל. מולנו... אני יצאתי מהשיחה מזועזע, אז תאר איך הוא הרגיש".
לדברי נחום, בהנחיית כהן, הוזמנה "חקירה" דווקא נגד אבא בגין התעמרות לכאורה בעובדים, "בסופה אייפקס הראתה לו את הדרך החוצה, על עניינים בטלים בשישים לעומת התנהלותה השוטפת של זהבית". נחום ציין שבהוראת כהן הוא, ועובדים נוספים, שיתפו פעולה עם אותה חקירה ב"דפוס זהה" לזה שכהן נקטה בהמשך נגד נחום.
"לא מעניין אותי אם הבן שלך חולה - חתיכת חרא"
גם היחסים בין נחום לכהן היו מורכבים. מצד אחד היא טיפחה אותו והרעיפה עליו מחמאות ואהבה, כולל בהודעות ווטסאפ שהציג בתביעה בהן היא הזמינה אותו לבשל איתה בביתה חמין ביום שישי, ומכנה אותו "אהוב", כשהוא מכנה אותה גם כן "אהובה". מצד שני, הוא מתאר כיצד במהלך השנים "סבל מנחת זרועה של זהבית", אולם הבליג וגילה "עמידות", מתוך רצון להתקדם. לדבריו, היחס המשפיל החמיר מיד לאחר שקודם להיות שותף באייפקס, אז חווה "הידרדרות חמורה ביחסה של זהבית כלפיו – ממש ב'שידור חוזר' למה שחווה השותף שקדם לו". נחום תלה זאת בקושי של כהן לשאת את הצלחתו, ולכן, לדבריו, היא ניסתה "בכל דרך להנכיח את הדומיננטיות שלה על פניו".
בתביעה מתואר כיצד "זהבית קיללה את ארז והשפילה אותו, בשיחות פרטיות ובפני אחרים. היא השתיקה, זלזלה והקטינה אותו במהלך ישיבות, הדגישה את צעירותו, ונזפה בו בפומבי, והדגישה בפניו כי הוא חייב לה את קידומו". אחד המקרים הקשים שהוא תיאר בתביעה היה לאחר שנחום איחר לעבודה משום שבילה את הלילה לצד בנו בבית חולים. כהן שאגה עליו, כפי שנטען בתביעה, ש"לא מעניין אותי אם הבן שלך חולה ובבית חולים – אתה עובד ומרוויח כסף, חתיכת חרא".
ביוני 2025, נטען, כהן זימנה את נחום למשרדה וצרחה עליו כך שישמעו ברחבי המשרד, תוך שימוש בכינויים "אידיוט" ו"מפגר". כשאמר שאינו מוכן לשאת יחס כזה, השיבה לו: "הדלת נמצאת שם", והוא אכן עזב את החדר. בהמשך מודר מפרויקטים, והיחסים בין השניים התדרדרו. בספטמבר האחרון, כשבמהלך הכנות לעסקה משמעותית שוב צעקה כהן על נחום, הוא הודיע לה שהוא לא מוכן להמשיך ולסבול את ההתנהלות הזו, והוא מתכוון להתפטר לאחר החתימה על העסקה. לדבריו, כהן שכנעה אותו שיסתפק ביציאה לחל"ת, וזאת לאור חששה שהתפטרות של שותף חדש תחשוף את דרך התנהלותה ו"תציג אותה באור שלילי". במקביל הוא גם המשיך בתפקידיו כדירקטור בחברות הפורטפוליו של אייפקס.
בתקופת החל"ת, נטען בתביעה, פנתה כהן לנחום כמה פעמים "במטרה לשדל אותו לחזור למשרד" ולא להתפטר בתום התקופה. הוא טוען עוד שמקורב שלה הזמין אותו "לחזור עם רשימת דרישות", ושכהן אף הסכימה להיכנס עם חזרתו ל"תקופת מעבר" של שנתיים, שאחריה היא תעביר לידיו את הבכורה באייפקס בישראל. אלא שבמקביל, התברר לנחום שכהן החלה, לטענתו, "לבנות תיק" נגדו – והוא אף מציג הודעה ברוח זו שקיבל מאחד העובדים. זה כלל בין השאר מעבר על מסמכים שארז ערך (הסכמי NDA) וניסיון לאסוף תלונות על התנהלותו. לטענתו, אותו מקורב של כהן ניסה, למשל, לשדלו ליטול סמים (דבר שהוא סירב לו), כחלק מאותו ניסיון "בניית תיק", לכאורה.
נחום טוען לשיבוש וזיהום הליך החקירה הפנימית באייפקס
בעודו בחל"ת, כאמור, נחום טס לניו יורק ופתח מול הנהלת אייפקס העולמית את תיבת הפנדורה שלה הוא טוען על הנעשה בישראל, ובעקבות זאת החלה אותה חקירה פנימית. אלא שבתביעה נטען שאייפקס בחרה "לטייח את התלונה ולהתנכל לארז". באמצע דצמבר הועברה לו טיוטת דו"ח, שכונה "תקציר דו"ח חקירה והמלצות", ולטענת נחום, "ניכר שאייפקס החליטה לנסות להלבין התנהלות של מנכ"לית מתעמרת ולהיפטר מהמתלונן". לטענתו, בטיוטה נאלצה אייפקס להודות שיש בסיס לטענות נגד כהן, אך צוין שנחום לא הצליח להוכיח את הדברים באופן מספק, ועל כן המסקנה הייתה שלא נפל פגם במעשיה.
בין השאר, נטען בתביעה, נאלצה הקרן להודות בקיומן של הודעות בעלות ניחוח הומופובי, גזעני ומפלה מצד כהן, אך טיוטת הדו"ח מתייחסת לכך בסלחנות "רק כצורת דיבור שאינה 'פוליטיקלי קורקט'". עוד הוא כותב בתביעה כי הטיוטה העלתה "טענה מביישת", שגם אם בוצעו המעשים הנטענים הרי שהדבר לא נעשה "בכוונה", וכן נטען בטיוטה שתרבות הפחד וההכפשות "מאפיינות את תרבות העבודה בישראל".
עוד כותב נחום, שטיוטת הדו"ח מציינת שאכן יש ראיות לכך שכהן נוהגת לכנות אנשים בשמות גנאי מבישים, אולם מוסבר "שכביכול אין בעיה כי כינויים אלה לא הופנו כלפי ארז אלא כלפי אנשים אחרים – תוך התעלמות מכך שהדבר מוכיח את טענתו הכללית של ארז, בדבר סביבת עבודה ביריונית ורעילה".
בנוסף, נטען, טיוטת הדו"ח מאשרת שהעוזרת של כהן ניסתה לשדל עובדת "לייצר יש מאין טענת שווא נגד ארז", ואת העובדה שכהן כינסה את העובדים מיד כשנודע לה על תלונתו בפני מיץ', והחלה להשחירו משום ש"העז" להתלונן נגדה – דבר שכשלעצמו, לדברי נחום, מבסס את טענתו להתעמרות ומחייב את אייפקס ב"צעדים הנדרשים".
עוד נכתב בתביעה שבטיוטה מתואר כי במסגרת עדותם, עובדים באייפקס נאלצו "לעצור לחשוב" כשנשאלו שאלה פשוטה - האם זהבית יוצרת סביבת עבודה ביריונית? וכי נכתב במפורש בטיוטה שחלק מהעובדים שהתבקשו להעיד סירבו לעשות זאת מתוך חשש.
אולם, לדבריו, זו לא הייתה הסיבה היחידה לכאורה לשתיקת העובדים. בעיצומה של החקירה הפנימית בקרן הודיעה כהן על סבב קידומים לשורת עובדים, כולל הגדלה משמעותית בחבילת התגמול שלהם. נחום טוען שזה התרחש "ימים ספורים בלבד לפני המועד בו חלק מהם צפוי להעיד במסגרת ה'חקירה'". הוא טוען שמדובר ב"מהלך חריג ביותר, המהווה שיבוש של ההליך ומזהם אותו באופן בוטה". עוד מלין ארז בתביעתו על כך שאייפקס החליטה שלא לבקש מעובדים לשעבר להעיד במסגרת הבדיקה על נסיבות עזיבתם – דבר שעומד בבסיס תלונתו על התעמרות מתמשכת של כהן - ולהסתפק רק בעדויות של עובדים מכהנים.
במקביל, הופיעו בטיוטת הדו"ח טענות נגד ארז: התנהגות בלתי צפויה ואגרסיבית במשרד, ירידה באיכות ובמוסר העבודה, טענות שהוא "מניפולטיבי", שמועות לגבי עישון קנאביס בעבודה (אף שלטענתו לא הוצגה כל עדות על כך) ועוד. לדברי נחום, בניגוד לרף ההוכחה הגבוה שדרשה אייפקס לגבי התלונה נגד כהן - דרישה ל"ראיות מהימנות" - במקרה של הטענות כלפיו הסתפקו בקרן בספקולציות, שמועות ועדות זהבית עצמה והעוזרת שלה, וזאת לאחר שלאורך כל שנותיו באייפקס כהן לא העלתה כלפיו שום טענה עד ש"העז להתלונן" נגדה; אז, לדבריו, "התברר שלשיטת זהבית ארז הוא נרקומן, בלתי יציב ומסוכן".
בדצמבר נחום הודיע שבכוונתו לשוב לעבודה, אך אייפקס אסרה עליו לשוב והודיעה שהוא מצוי ב"חופשה בתשלום", מה שלדבריו מהווה "פיטורין דה-פקטו". בהמשך הוציאה אייפקס תקציר דו"ח סופי שבו, לטענת נחום, נערך "מקצה שיפורים", שכלל ניפוח הרמיזות והטענות כלפיו, ו"צצו" טענות חדשות בתכלית. כך למשל, בדו"ח ה"מהונדס", לטענת נחום, הופיעה לפתע טענה חדשה שרומזת כי הוא הגיש את התלונה נגד כהן "בניסיון לקדם את עצמו ולתפוס את מקומה של זהבית", זאת לאחר שבטיוטה הקודמת נדחתה הטענה שהתלונה הוגשה בחוסר תום לב.
עוד כולל הדו"ח הסופי טענות חדשות על תפקודו המקצועי של נחום, שכביכול "התגלו" רק לאחר יציאתו לחל"ת, ו"ניפוח", לדבריו, של טענות עובדים עלומים במשרד בישראל שכביכול חוששים ופוחדים מפניו. בנוסף, ההשערה בטיוטת הדו"ח בדבר צריכת סמים בעבודה הפכה בדו"ח הסופי לטענה כבדת משקל, "אף שהבסיס היחיד שניתן לטענה סתמית זו הוא הטענה שארז יוצא מפעם לפעם להפסקות בשעות היום מ'הדלת האחורית' ומשתמש בבושם", נטען בתביעה. כהן מכחיש כי הוא מעשן סמים בעבודה, וטוען שמדובר בסיגריות רגילות ושאכן השתמש בבושם או דאודורנט כדי "להסוות את הריח".
בתביעה נטען שבשורה התחתונה הדו"ח "כמעט ואינו עוסק במסקנות בנוגע לזהבית (למעט ההמלצות שתקבל משוב תקופתי ותעבור 'הדרכת תקשורת') – וברמה האופרטיבית רובו מוקדש ל'סיכול ממוקד' של ארז". ואמנם, הדו"ח המליץ לשקול אם זה ישים שהשניים ימשיכו לעבוד ביחד והמליץ לאייפקס לנקוט הליכים משמעתיים כלפי נחום, עד כדי זימונו לשימוע לפני פיטורים.
זה מה שאכן נעשה בפועל, ובשבוע שעבר נערך לנחום שימוע בזום, ללא נוכחותה של כהן. עוד לפניו הצדדים החליפו מכתבי עורכי דין, ונחום טען ש"מדובר בשימוע למראית עין". בשימוע עצמו דחה נחום את טענות אייפקס להתנהגויות שאינן תקינות או מקצועיות מצידו.
כאמור, אתמול אייפקס שלחה לנחום מכתב פיטורים. לשיטתה, לא מדובר במתלונן שנרדף, אלא במנהל בכיר שהפר את חובותיו ואיבד את אמון החברה. ביחס לטענות נגד כהן הדגישה אייפקס כי פתחה בחקירה "יסודית ובלתי תלויה", שלא איששה את ההאשמות החמורות שהעלה נחום כלפיה. לטענת אייפקס, "עצם העובדה שמסקנות החקירה לא תמכו בגרסתו של נחום, אינה הופכת את ההליך לפגום או מוטה". עוד כתבה אייפקס כי ההאשמות נגד כהן אינן ניתנות להפרדה מהקשר של הניסיון מצד נחום לרשת אותה בתפקיד.
היום (ב'), כאמור, הגיש נחום את תביעתו בה נטען ש"לאייפקס אין ולא הייתה כל עילה עניינית, בזמן אמת, להביא לסיום העסקתו של ארז. לאורך השנים, וביתר שאת עד סמוך להגשת תלונתו נגד זהבית, ארז הוערך כעובד בכיר ומצטיין ומעולם לא הועלו כלפיו טענות מקצועיות. עילות הפיטורים שנטענו כלפי ארז נולדו כולן בדיעבד, רק לאחר שהגיש תלונה על סביבת עבודה רעילה מצד הממונה הישירה עליו, זהבית". לדבריו, בנסיבות אלה פיטוריו אינם כדין והם פסולים ונעשו בחוסר תום לב ותוך הפרת חובותיה החוקיות של אייפקס.
***
מניעת השתתפות בישיבות מקס סטוק הציבורית
אחת ההשקעות המרכזיות כיום של אייפקס בישראל היא ברשת חנויות הדיסקאונט הציבורית מקס סטוק, בה זהבית כהן מכהנת כיו"ר וארז נחום משמש דירקטור. בינואר מכרה אייפקס מחצית מהחזקותיה ברשת, 8% מהמניות, בכ-300 מיליון שקל. נחום טוען בתביעה כי צעד כזה, שבו אייפקס "נפטרת" מנתח עצום של מניותיה בחברה הציבורית מבלי לחשוף למשקיעים את המידע בדבר קיומה של חקירה פנימית באייפקס בדבר תלונה חמורה נגד יו"ר מקס סטוק – ועוד כזו שהוגשה על ידי אחד הדירקטורים - הוא "אירוע חמור ביותר", מאחר שזהו "עניין מהותי מאין כמוהו, אשר נדרש היה לדווח עליו לציבור המשקיעים". לדבריו, אי-הדיווח מלמד, לכל הפחות, שלשיטתה של אייפקס, הליך החקירה הזה הוא "למראית עין".
2 צפייה בגלריה
סניף של מקס סטוק. "ישיבות דירקטוריון התקיימו בחדרי חדרים - והכל כדי לוודא שארז 'בחוץ'"
(צילום: אתר מקס סטוק)
עוד טוען נחום שבמהלך הסכסוך, אייפקס לא היססה לתת לו "הוראות אסורות ובלתי חוקיות בעליל לחדול מלהשתתף בישיבות דירקטוריון" של חברות בהן כיהן כדירקטור, ובפרט במקס סטוק. כך, הוא תיאר כיצד לאחר שכבר הודיע שישתתף בישיבה של החברה הציבורית, ואף הציע לקיימה בהיוועדות חזותית בשל רתיעתה של כהן מלשבת עמו באותו חדר, אייפקס הבהירה לו "בשעת לילה מאוחרת, ערב הישיבה", ש"היא תמנע באופן פיזי את השתתפותו בישיבת הדירקטוריון של החברה הציבורית". לטענתו, מדובר ב"הפרה בוטה ומכוונת של הנורמות הבסיסיות ביותר של ממשל תאגידי והוראות הדין המפורשות". לדבריו, לא נותרה לו ברירה אלא להיעדר מאותה ישיבה.
בנוסף, נטען בתביעה שאייפקס וכהן ביצעו שורה של פעולות נוספות שמטרתן "לעקוף" אותו בחברות הקשורות אליהן, בין היתר במקס סטוק. לטענתו, ישיבות דירקטוריון של החברות, לרבות של מקס סטוק, "שונו או בוטלו ברגע האחרון מטעמי 'אילוצי יומן' מומצאים, בעוד, שהלכה למעשה, כהן ניהלה וקיימה את ישיבות הדירקטוריון הנ"ל, דה פקטו, בחדרי חדרים, בפגישות אחד על אחד, עם הדירקטורים, ואף מינתה דירקטורים נוספים בחברות אלה – תוך הפרה בוטה של הסדרי המס החלים על אייפקס, והכל כדי לוודא שארז 'בחוץ' (כאמור, עוד לפני שנערך שימוע כלשהו)".
