הריבית עלתה ל-3.75%; הנגיד: "היא תישאר ברמה גבוהה עוד זמן מה"
הריבית עלתה ל-3.75%; הנגיד: "היא תישאר ברמה גבוהה עוד זמן מה"
בנק ישראל שוב העלה את הריבית ב-0.5%. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008 ובהעלאה השביעית שמבצע הבנק מאז אפריל במטרה לבלום את האינפלציה. ריבית הפריים תעלה ל-5.25%. תחזית הצמיחה ל-2023 הורדה מ-3% ל-2.8%, והאינפלציה תעמוד על 3% לעומת 2.5% בהערכה הקודמת
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל העלתה היום (ב') את הריבית ב-0.5% לרמה של 3.75% - רמת הריבית הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008. בעקבות זאת תעלה ריבית הפריים ל-5.25%. זו ההעלאה השביעית שמבצע בנק ישראל מאז החל באפריל האחרון בתהליך ההידוק המוניטרי שנועד לבלום את האינפלציה. הנגיד אמיר ירון אמר במסיבת העיתונאים אחרי פרסום ההחלטה כי הריבית "תישאר ברמה גבוהה עוד זמן מה". בנוגע לכוונת הממשלה להעניק חינוך חינם מגיל 0, אמר כי מי שצריכות ליהנות מכך הן "רק משפחות מעוטות יכולת".
צפו בשידור הישיר ממסיבת העיתונאים של בנק ישראל עם הנגיד אמיר ירון
העלאת הריבית היתה צפויה מראש בשל קצב עליית המחירים המהיר (אינפלציה), שהגיע בחודש האחרון לרמה שנתית של 5.3%, רמה הגבוהה ב-2.3% מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים של הבנק.
גם בהחלטתו הקודמת בנובמבר העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.5%, זאת לאחר שתי העלאות חדות של 0.75% וברקע הנתונים המצביעים על האטה במשק. להחלטה להמשיך בתהליך ההידוק המוניטרי הובילו מספר גורמים, ובהם המשך עליית מחירי הדירות, המשך תהליך העלאת הריבית בבנקים מרכזיים בעולם והיחלשות השקל, המביאה להתייקרות המוצרים המיובאים. ההעלאה הנוכחית תגדיל את ההחזר החודשי של משכנתא ממוצעת ב-131 שקל בחודש, ומאז אפריל נרשמה עלייה של 876 שקל בהחזר החודשי.
בהודעת הריבית המלווה את ההחלטה נמסר: "חלה התמתנות מסוימת בחלק מסעיפי המדד, וציפיות האינפלציה לכל הטווחים נמצאות בתוך תחום היעד". הוועדה הצביעה על מגמת הירידה הנמשכת במחירי הנפט ככזו שאמורה להמשיך לפעול לירידת המחירים של המוצרים הסחירים. עם זאת, בהודעת הבנק נמסר כי אף שהפעילות הכלכלית במשק איתנה יש סימנים להאטה, שבאו לידי ביטוי בהאטת קצב הצמיחה במחצית השנייה של 2022 ובירידה קטנה בשיעורי התעסוקה הנוכחיים, לעומת שיעורי התעסוקה ערב המשבר, ובירידה קטנה במספר המשרות הפנויות.
בהתאם לציפיות להאטה במשק בשנת 2023, עדכנה חטיבת המחקר את תחזית הצמיחה לשנת 2023 ל-2.8% (זאת לעומת 3% בתחזית אוקטובר ו-3.5% בתחזית יולי). גם תחזית האבטלה לסוף 2023 עלתה ב-0.5% לרמה של 4%. לגבי האינפלציה, מעריכה חטיבת המחקר כי שנת 2023 תסתיים ברמה של 3%, ולא של 2.5% כפי שהעריכה באוקטובר. בנוגע לריבית, ההערכה היא שבסוף השנה נישאר עדיין עם ריבית גבוהה של 4%. מעניין לציין כי בבנק ישראל מעריכים כי שנת 2022 הסתיימה בנתוני צמיחה של 6.3% - נתון הגבוה בשליש אחוז מתחזית אוקטובר, ובגירעון של -0.3% - נמוך ב-0.6% לעומת תחזית אוקטובר. עם זאת, הערכות עדכניות מדברות על כך שהשנה תסתיים בעודף תקציבי.
חטיבת המחקר גיבשה תחזיות גם בנוגע לגירעון בשנת 2023, ולמעשה רומזת על הערכותיה בנוגע לתקציב המדינה שיגובש על ידי הממשלה החדשה. להערכת חטיבת המחקר, הגירעון יעמוד לכל הפחות על 1.8% תוצר. זה שיעור נמוך מיעד הגירעון הקבוע בחוק (2.75% לשנת 2023), אך משמעותו היא חריגה משמעותית מכלל ההוצאה הקבוע בחוק. ההערכה של חטיבת המחקר היא שהממשלה תקטין את נטל המס השנה, ותגדיל בחדות את ההוצאה הציבורית בגלל ההסכמים הקואליציוניים והסכמי השכר. עם זאת, מעריכים שם שלא כל ההסכמים ייצאו לפועל, וכי תוספות השכר במשק יהיו מתונות.
"חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות פיסקאלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינן תמיכה בצמיחה בת קיימא. אחד הנכסים האסטרטגיים של ישראל הוא יחס החוב-תוצר הנמוך של המשק ששירת אותנו נאמנה גם במשבר הקורונה", כך אמר הנגיד ירון במהלך מסיבת העיתונאים שהתקיימה אחרי ההחלטה על העלאת הריבית. הוא הדגיש כי "אם המדיניות הפיסקאלית תהיה מרחיבה יותר באופן משמעותי, הרי שהאינפלציה הצפויה ויחס החוב-תוצר צפויים להיות גבוהים יותר". בכך רמז לחלק רחב מההסכמים הקואליציוניים שעוסקים בהקצאת כספים מגזריים, שספק אם הם תומכי צמיחה. הוא קרא לממשלה לנהוג באחריות במהלך הסכמי השכר הקרובים.
בנוגע לשוק הדיור ניסה הנגיד לשמור על אופטימיות, ואמר: "מחירי הדירות ממשיכים לעלות, אך נתוני התחלות הבנייה, ההיתרים, מספר העסקאות שמבוצעות, המשכנתאות החדשות שנלקחות - תומכים בהתמתנות השוק. ניתן להניח שהשפעות אלו, ככל ויימשכו, יבואו לידי ביטוי במחירים בהמשך".
בנוגע לעצם המדיניות המוניטרית אמר הנגיד כי הציפיות לאינפלציה מעבר לשנה הקרובה נמצאות כולן בתוך תחום היעד, והדגיש כי עובדה זו מלמדת על האמון ממנו נהנה בנק ישראל בשווקים.
