ניתוח
וואן זירו רוצה להסתער על הקריפטו שנתקע מחוץ למערכת הבנקאית
רק 4% מהמחזור המתגלגל בישראל בקריפטו – שמגיע ל־70 מיליארד שקל – עוברים דרך הבנקים. הבנק הדיגיטלי וואן זירו נעזר ברגולציה המשתנה בתחום, ומוריד חסמים בדרך להמרת מטבע קריפטוגרפי לכסף רגיל בחשבון בנק
המהלך של הבנק הדיגיטלי וואן זירו, שהודיע אתמול על השקת שירות לקבלת כספי קריפטו תמורת עמלה של 3%, משקף את עומק הכשל במערכת הבנקאית הישראלית. הרקע למהלך הוא נתונים לפיהם בעוד מחזור נכסי הקריפטו השנתי המשויך לישראלים נאמד בכ־19 מיליארד דולר (כ־70 מיליארד שקל), רק כ־2.7 מיליארד שקל - כ־4% בלבד מהמחזור - מצליחים לעבור את סף המערכת הבנקאית המסורתית.
הפער המבני הזה הוא תולדה של מדיניות שמרנית שהשתרשה במערכת הבנקאית, מחשש להפר הוראות לניהול סיכוני הלבנת הון, ולאור החשש הלא מופרך שלעתים כספי הקריפטו מגיעים מפעילות שאינה חוקית. בהיעדר הנחיות המחייבות קבלת כספים, בנקים רבים העדיפו עד היום להימנע מהסיכון כליל ולסרב להפקדות באופן גורף. הם שלחו את הלקוחות לרכישת חוות דעת של מומחים חיצוניים כתנאי לבחינת קבלת הכספים, בעלות שעשויה להגיע ל־35 אלף שקלים, ולא הבטיחו כי יאשרו את הפעולה גם לאחר קבלת האסמכתה.
המדיניות הזו יוצרת עבור המשקיע הישראלי מלכוד: כדי לעמוד בדרישות החוק ולשלם מס על רווחי קריפטו, על הנישום להמיר את הנכסים לשקלים ולהפקידם בחשבון בנק בישראל, שכן רשות המסים דורשת את התשלום בשקלים ומחשבון מקומי בלבד. כשהבנק מסרב לקבל את ההפקדה בשל חשש לגבי מקורו, האזרח נותר במצב שבו הוא בסיכון להפרת חוקי המס בעל כורחו. בפועל, לקוחות נאלצים לעיתים לשלם מס רווחי הון עוד לפני שכלל קיבלו אישור מהבנק שהכסף יוכל להיכנס לחשבונם.
המצב הזה חושף את המשקיע למה שבתעשייה מכנים "הסיכון הכפול": מצד אחד הוצאה כספית משמעותית של עשרות אלפי שקלים על חוות דעת מומחים, ומצד שני חשיפה מיידית לתשלום מס בעקבות מימוש הנכסים לשקלים — וכל זאת ללא שום התחייבות מצד הבנק שהתהליך יושלם והכסף יאושר להפקדה.
זאת הסיבה שחלק מלקוחות וואן זירו קיבלו הודעה, לפיה "אנחנו מאפשרים גישה מוקדמת (פיילוט) לשירות שיאפשר ללקוחות שמחזיקים בנכסי קריפטו לקבל את הכספים (שמקורם בקריפטו) ישירות לחשבון הבנק שלהם".
הפתרון שמציע וואן זירו מנסה לפרק את המוקשים הללו באמצעות הקמת דסק קריפטו ייעודי המבצע את הבדיקות בתוך הבנק, ובכך חוסך ללקוחות את הצורך ברכישת חוות דעת חיצוניות יקרות. זירו וואן מתמקד בנכסים המוחזקים בבורסות הפועלות תחת מסגרות רגולטוריות מחמירות (כמו ה־NYDFS האמריקאי או תקינת ה־MiCA האירופית), תוך החרגת מטבעות בעלי אנונימיות מוגברת דוגמת Monero או Zcash.
השירות החדש מעניק "אינדיקציה מוקדמת" עוד לפני המכירה (במסלול של 4% עמלה). הצורך בשירות כזה קיבל משנה תוקף בסקר גיאוקרטוגרפיה מינואר 2026, שנערך עבור פורום חברות הקריפטו, לפיו כ־21.2% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל - למעלה מ־1.5 מיליון בני אדם - מחזיקים או החזיקו בנכסים דיגיטליים. הנתונים מראים כי 59% מאלו שאינם מחזיקים בקריפטו היו שוקלים לעשות זאת לו השימוש היה פשוט ומוסדר "כמו כסף בבנק", מה שמדגיש את הפוטנציאל הכלכלי העצום הכלוא מחוץ למערכת.
בדיונים בכנסת בשנה האחרונה התריעו נציגי התעשייה על "סטגנציה רגולטורית" שגוררת אובדן פוטנציאלי של עשרות מיליארדי שקלים לתמ"ג. המהלך של וואן זירו מתרחש בדיוק כשהרגולציה מתחילה לזוז: בינואר 2026 פרסם הפיקוח על הבנקים טיוטת עדכון להוראה 411. הטיוטה קובעת במפורש כי בנק לא יסרב לתת שירותי תשלום רק בשל היות מקור הפעילות קשור במטבעות וירטואליים. בנוסף, הרגולטור ביטל את חובת הבדיקה האוטומטית של נתיב המטבע מעל סף של 100 אלף שקל, לטובת גישה גמישה המבוססת על ניהול סיכונים. הטיוטה אף מחייבת את הבנקים לראשונה לפרסם בשקיפות את מדיניותם באתר האינטרנט, ומנחה אותם להימנע מדרישת מומחים חיצוניים כשהבדיקות הפנימיות מספקות.
המחסום שהיה נהוג עד כה הוא "אפקט מצנן": הדרישות להוכחת "נתיב המטבע" הפכו למשימה כמעט בלתי אפשרית לאזרח מהשורה שקנה ביטקוין לפני עשור. וואן זירו מעביר את נטל ההוכחה מהלקוח אל הבנק. גם הטיוטה המעודכנת צמצמה את הגדרת "נתיב המטבע" כך שתתמקד בתנועות הקריפטו, ופוטרת את הלקוח מהוכחת תנועות המזומן, כל עוד עברו דרך בנקים מפוקחים. בוואן זירו מדגישים כי למרות קיומן של חלופות חוץ־בנקאיות, אלו לרוב אינן מאפשרות שימוש מלא בכסף בבנקים. לעיתים קרובות, כשלקוח מבקש להעביר את הכספים מגופים אלה לחשבון הבנק שלו לצורך קניית דירה למשל, הוא נתקל שוב באותו הליך בדיקה יקר.
מבנק ישראל נמסר: "הפיקוח על הבנקים מצוי בעיצומו של תהליך אסדרה, שיחדד את העקרונות לניהול הסיכונים הכרוכים בפעילות זו, בדגש על גישה מבוססת סיכון, ובכך לסייע, בין השאר, להמשך פיתוח של הפעילות המתאפשרת כבר כיום בתחום הנכסים הקריפטורגרפים".
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, מסר כי הפורום: "מברך על המהלך של בנק וואן זירו" וכי "העובדה שבנק בישראל מפתח מיומנות עצמאית לבחינת העברות קריפטו היא התפתחות חיובית. אנו מקווים שעם בניית המומחיות תתפתח תחרות ובנקים נוספים יציעו שירותים דומים במחירים תחרותיים. עם זאת, חשוב לזכור כי ישנם נשפי"ם (נותני שירות בנכס פיננסי) ישראליים בעלי רישיון שכבר מחזיקים במומחיות הזו, וניתן להסתמך על חוות הדעת שלהם כדי להוזיל עלויות נוספות למיליון וחצי מחזיקי הקריפטו בישראל הממתינים לפתרון".
