השינויים בהבטחת התשואה בקרנות הפנסיה נדחו שוב - הפעם עד 2028
ועדת הכספים אישרה להאריך את הוראת השעה הקיימת ב-3 שנים נוספות, זאת לאחר שלא הושגו הסכמות על יישום המודל החדש. בכך נדחית הענקת רשת ביטחון מוגדלת של 40% לחוסכים מעל גיל 60 בלבד
ועדת הכספים אישרה אמש (ג') את הארכת הוראת השעה במנגנון הבטחת התשואה של קרנות הפנסיה בשלוש שנים נוספות, עד לתום שנת 2028. החלטה זו דוחה למעשה את יישום המודל החדש שתיכנן משרד האוצר לאופן חלוקת רשת הביטחון הממשלתית לחוסכים. מדובר בגלגול נוסף של דחיות: המודל החדש היה אמור במקור להיכנס לתוקף כבר בינואר 2025; בשל היעדר הסכמות בין האוצר להסתדרות הוא נדחה בשנה לינואר 2026, וכעת נדחה בשנית – הפעם לתקופה משמעותית של שלוש שנים.
כיום, המדינה מעניקה רשת ביטחון לחוסכים בקרנות הפנסיה באמצעות מנגנון הנקרא "הבטחת תשואה". מנגנון זה החליף ב-2023 את "האג"ח המיועדות" הישנות (שהבטיחו ריבית קבועה של 4.86%). בשיטה הנוכחית, כספי החוסכים מושקעים בשוק ההון, אך המדינה מתחייבת להשלים את התשואה לרמה של 5.15% בשנה עבור כ-30% מנכסי הקרן, במקרה שהשוק מניב תוצאות נמוכות יותר.
שאלת המפתח היא כיצד הגנה זו מתחלקת בפועל בין החוסכים. כיום, פנסיונרים מקבלים עדיפות וזוכים להגנה על כ-60% מהנכסים שלהם, כדי להבטיח את יציבות הקצבה החודשית. על כל יתר החוסכים, צעירים ומבוגרים כאחד, יתרת מכסת ההגנה מתחלקת שווה בשווה.
מצב זה יוצר עיוות מסוים, שכן הגיוני שרשת הביטחון לחוסך מבוגר יחסית תהיה גדולה מזו של חוסך צעיר. לפי טיוטת התקנות שגיבש האוצר, הכוונה היא לשנות את כללי המשחק ואת קבוצת הזכאים: במקום ההגדרה הקיימת בתקנות המתייחסת לבני 50 ומעלה, האוצר מבקש לצמצם את הקבוצה כך שרק חוסכים מעל גיל 60 ייהנו מהבטחת תשואה מוגדלת. לפי התוכנית, קבוצה מצומצמת זו תזכה להגנה על 40% מהחיסכון, בעוד הצעירים יותר ייוותרו עם הגנה מופחתת.
אך שינוי זה יוצר בעיה טכנית: בקרן פנסיה, כל העמיתים באותו מסלול מחזיקים באותם נכסים בדיוק. אי אפשר לתת "הבטחת תשואה" רק לחלק מהאנשים באותו מסלול. לכן, כדי ליישם את ההפרדה, האוצר דורש לפצל פיזית את המסלולים: להקים מסלול מיוחד לבני 60 ומטה ומסלול נפרד לבני 60 ומעלה.
הסיבה לדחייה היא מחלוקת מקצועית וקושי תפעולי ביישום השינוי. כדי להעניק הגנה שונה לכל קבוצת גיל, הגופים המוסדיים נדרשים לפצל את מסלולי ההשקעה הקיימים ולהכפיל אותם. החשש הוא מריבוי מסלולים שעלול להקשות על ציבור החוסכים להשוות בין המסלולים השונים, ומיצירת מסלולים עם מעט נכסים, באופן שמגדיל את הקושי התפעולי. לכן, בכוונת האוצר להגביל את מספר המסלולים בהם ניתן ליהנות מהבטחת התשואה.
לצד הקושי התפעולי של חברות הביטוח בניהול כפול של מסלולים, גורם משמעותי נוסף בבלימת הרפורמה הוא ההסתדרות. ארגון העובדים מתנגד לכוונה לשלול את רשת הביטחון מבני 60 ומעלה הבוחרים לנהל את כספם במסלולים "אקטיביים" (למשל, מסלול מנייתי או מחקה מדד S&P 500) שלא ייכללו בהגדרות האוצר. לפי הצעת האוצר, מבוגרים אלו יצטרכו לבחור: או לעבור למסלול "הרגיל" ולקבל הגנה, או להישאר במסלול שבחרו – אך לוותר לחלוטין על רשת הביטחון הממשלתית. בשל היעדר ההסכמות, הוחלט בוועדה שלא לקדם את השינוי כרגע, ולדחות את הוראת השעה עד לסוף 2028.
