בנק ישראל הותיר את הריבית על 3.25% – ומזהיר מהסיכונים הפוליטיים שאחרי הבחירות
אחרי שלוש הפחתות רצופות, הבנק המרכזי עוצר את הורדות הריבית. תחזית הצמיחה ל-2027 עומדת על 7.5%, אך בניכוי הייצור בחו"ל - הפרדה הנעשית לראשונה - היא מסתכמת ב-5.1% בלבד. האינפלציה ב-2026 צפויה לעמוד על 1.5%. בבנק מזהירים מהיעדר הכרעה בבחירות, מהעמקת השסע בחברה ומפגיעה בעצמאות המוסדות. הנגיד: שילוב החרדים והנשים הערביות בשוק התעסוקה באופן איכותי ימנע את הצורך בהעלאת מסים
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ד') להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 3.25%. ריבית הפריים, שעליה מבוססות רוב ההלוואות והמשכנתאות במשק, נותרה על 4.75%. ההחלטה עוצרת רצף של שלוש הפחתות. מתחילת השנה הוריד בנק ישראל את הריבית ארבע פעמים, מ־4.25% ל־3.25%.
בתחזית המחקר של בנק ישראל קבעו הפעם סטנדרט חדש, והחלו להפריד בין הצמיחה כולל הייצור בחו"ל, לבין הצמיחה ללא הייצור בחו"ל. זאת, מאחר שיש חברות הרשומות בישראל אבל עובדות בחו"ל. לפי הערכות, כ-90% מהייצור בחו"ל הוא של שבבים שפותחו על ידי ישראלים באנבידיה (מלאנוקס לשעבר), אך מיוצרים בפועל מחוץ לישראל.
הנתונים החדשים הללו מראים את הפער בין הצמיחה המקומית לבין הצמיחה הכללית. ב-2026 הצמיחה הכוללת צפויה לעמוד על 5.6% - מדובר בנתון שיא שמושפע גם מתיקון בנתוני הלמ"ס. עם זאת, הצמיחה ב-2026 ללא הייצור בחו"ל צפויה לעמוד על 3.4%. זהו שיעור צמיחה גבוה, אבל לא כזה שיפצה על אובדן התוצר המקומי בזמן המלחמה. לגבי 2027, נתוני תחזית הצמיחה חיוביים במיוחד - 7.5% כולל הייצור בחו"ל, ו-5.1% רק הצמיחה המקומית.
בעקבות הצמיחה המשמעותית הזו, בבנק מעריכים כי הגירעון יעמוד על 4.4% ולא על 4.9%, ירידה של 0.5% מהאומדן הקודם. ב-2027, הגירעון יעמוד על 4.6% לעומת 5% באומדן הקודם. גם כאן הבנק עורך את ההפרדה האמורה: הגירעון ללא ייצור בחו"ל יהיה 4.5% ועם ייצור בחו"ל - 4.9%. בסוגיית היחס חוב-תוצר, הדבר מעניין אף יותר: ללא הייצור בחו"ל היחס יעלה ל-70% השנה ול-70.5% ב-2027. אך עם הייצור בחו"ל - הוא צפוי לרדת ל-68% השנה, ול-66.5% ב-2027.
חטיבת המחקר צופה כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים יעמוד על 2%, בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. תחזית האינפלציה ב-2026 עודכנה כלפי מטה ל-1.5%, בין היתר בעקבות הפחתת הבלו. עם זאת, ב-2027 צפויה האינפלציה לעלות ל-2.1%, בהשפעת עליית מחירי הנפט, היחלשות השקל והעלאת הבלו מחדש. בחטיבת המחקר מעריכים עוד כי הריבית הממוצעת ברבעון השלישי של 2027 צפויה לעמוד על 3%, כשהחזאים הפרטיים והשווקים צופים ריבית של 3.1%.
במסיבת העיתונאים הסביר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, את ההחלטה להציג את נתוני הצמיחה בשני אופנים: "זה שינוי שנדרש לאחר עדכונים לאחור בחשבונאות הלאומית ביחס לייצוא סחורות שיוצרו בחו"ל. הייצור של חברות ישראליות בחו"ל תופס בשנתיים האחרונות משקל גדל והולך בקצב מהיר בתוצר. רכיב זה תורם להכנסות המדינה, אך לא נשען על הון או כוח עבודה מקומיים. עיקר התמורה בגינו לא מגיעה להכנסות משקי הבית בישראל. משום כך, צמיחתו המהירה עלולה לייצר תמונה מוטעת של קצב הפעילות הריאלית במשק".
הנגיד ציין כי התחזית הנוכחית של בנק ישראל מבוססת על הערכה שלפיה המלחמה תישאר בעצימות נמוכה, והיא גם מתבססת על כך שהממשלה הבאה לא תקבל החלטות פיסקליות מרחיקות לכת.
ירון ציין כי "אי הוודאות הגיאופוליטית בישראל מחייבת עוד יותר שמירה על מרווח פיסקלי הולם. החשיבות של שמירת המרווח התחדדה בשנים האחרונות". הוא חזר על כך שיחס החוב-התוצר הנמוך עימו ישראל נכנסה למלחמה הוא שאפשר לה להילחם זמן רב ולקבל תמיכה בשווקים. הנגיד התייחס גם לעליית התשואות על איגרות החוב הממשלתיות, ואמר כי הדבר מדגיש גם הוא את החשיבות של שמירה על מרווח פיסקלי. הוא הוסיף כי השפעת הורדת הריבית הקודמת על המשק עדיין לא מורגשת במלואה, ורמז כי זו אחת הסיבות לכך שהבנק לא המשיך להפחיתה.
הנגיד רמז כי יש חשיבות לקצץ בכספים הקואליציוניים כדי להתמודד עם אתגרי המשק, או כלשונו, "יש להפחית את ההוצאות הפוגעות בצמיחה" - כשהכוונה היא להוצאות שמתמרצות אי-תעסוקה ו/או אי-השכלה. הוא הוסיף כי שילוב החרדים והנשים הערביות בשוק התעסוקה באופן איכותי ימנע את הצורך בהעלאת מסים: "ככל שחלק גדול יותר מהאוכלוסייה ישתלב בשוק העבודה ויגדיל את כושר ההשתכרות שלו, כך ניתן יהיה לתמוך ביעדי המדיניות הפיסקלית תוך הפחתת הלחץ להעלאות מסים נוספות".
ירון התייחס לאקלים הגיאו-פוליטי השלילי כלפי ישראל, ואמר כי "לפי ניתוחים שערכנו - ההשפעה הישירה של הסנקציות לא קיימת עכשיו. עם זאת, החרפה בסנטימנט נגד ישראל עשויה להעלות את הסיכון של המשק (CDS) ויהיו לכך השלכות. בהמשך לכך, אני חייב להגיד שכרגע בראש ובראשונה מדובר בסוגיה מדינית וכך צריך לטפל בה".
בנוגע להצהרת מנהל רשות המסים על ביטול שטר ה-200 שקל, חזר ירון על עמדת בנק ישראל, והצהיר כי "לא נבטל את השטר. זה בסמכות שלי ואני אומר בצורה חד משמעית - זה לא יקרה".
בבנק ישראל מדגישים כי התחזית מבוססת על ההנחה שעצימות הלחימה תישאר נמוכה, ואינה כוללת את ההשפעות האפשריות של הבחירות. בין הסיכונים לתחזית מציינים בבנק התעצמות מחודשת של המלחמה, החמרה בעימות מול איראן ומשבר חוב בגוש האירו. לצד אלה מזהירים בבנק גם מסיכונים פוליטיים לאחר הבחירות, ובהם היעדר הכרעה, העמקת השסע בחברה הישראלית ופגיעה בעצמאות המוסדות.
בפעם האחרונה, בתחילת ספטמבר, הפתיע הבנק את השוק כשהפחית את הריבית בניגוד לציפיות לאי־שינוי. בריאיון לכלכליסט דחה הנגיד אמיר ירון את ההשערה שבחר להוריד ריבית בספטמבר כדי להימנע מהורדת ריבית ערב הבחירות ואמר כי "את כל ההחלטות נקבל על סמך הנתונים".
מצד אחד, תמונת האינפלציה בישראל מראה סימני הרגעה, כאשר בספטמבר נרשמה ירידה חדה של 0.5% במדד המחירים לצרכן, בעיקר הודות להוזלות עונתיות בסעיפי הטיסות והתיירות. נתונים אלו, לצד אינפלציה שנתית מתונה בתוך יעד היציבות, עשויים היו לאפשר תיאורטית הורדת ריבית נוספת.
אך מצד שני, עליית התשואות באג"ח האמריקאיות מרחיבה את פער הריביות לטובת הדולר. הפחתת ריבית בישראל במצב כזה עלולה להוביל לבריחת הון מישראל ולהיחלשות מהירה מדי של השקל, שנחשב עכשיו לחזק. לכן, בנק ישראל מעדיף לנקוט משנה זהירות ולא למהר להוריד את הריבית.
