בפעם השלישית ברציפות: בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25%
הריבית תעמוד על 3.25% - הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2022; ההחלטה התקבלה למרות החשש בבנק ישראל מפריצת תקציב המדינה, וברקע האינפלציה הנמוכה - 1.5% בלבד; הפעם האחרונה שבה היו שלוש הפחתות ריבית רצופות היתה בסוף 2008, בשיא המשבר הפיננסי
בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25%, בפעם השלישית ברציפות, והיא תעמוד על 3.25% - הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2022. מתחילת השנה הופחתה הריבית ארבע פעמים (ביולי, במאי, בינואר והיום). הפעם האחרונה שבה היו שלוש הפחתות ריבית רצופות היתה בסוף 2008, בשיא המשבר הפיננסי (אז נרשמו בסך הכל חמש הורדות ריבית רצופות).
ההחלטה להוריד את הריבית אינה הפתעה מרעישה - כמחצית מהאנליסטים העריכו שתהיה הורדה כזו; עם זאת היא מלמדת שבנק ישראל חש בטוח בכל הנוגע לסיכון להתפרצות אינפלציונית.
שיעור האינפלציה השנתי עומד על 1.5%, קצב נמוך למדי, וגם הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמוכות מאוד - 1.4%. כמו כן, הצמיחה המקומית בישראל (בניכוי הייצור בחו"ל, בעיקר של חברת אנבידיה) מדשדשת ועמדה על כ-1% במחצית הראשונה של 2026 לעומת המחצית השנייה של 2025. לכן, מבחינת בנק ישראל ניתן להוריד את הריבית - צעד שיעודד את הפעילות במשק - מבלי לחשוש מעלייה באינפלציה.
מצד שני, בבנק ישראל חוששים מהגידול בהוצאה הציבורית שנובע מהמלחמה, כמו גם מהקיטון במספר העובדים שנובע מהמספר הגדול של משרתי המילואים - שני גורמים שעלולים להדליק את האינפלציה. לכן, היו כאלו שסברו שבנק ישראל ימתין עם ההחלטה על הורדת ריבית לאוקטובר.
בהודעה על הורדת הריבית הדגישה הוועדה המוניטרית את התמתנות האינפלציה, את העובדה שבניכוי הייצור בחו"ל הפעילות במשק מתונה יותר וכי אפילו יש עלייה קלה בשיעורי האבטלה הרחבה. כמו כן את העובדה שפרמיית הסיכון של ישראל נמצאת ברמה של ערב שבעה באוקטובר, ואת העובדה ששער החליפין יציב ומשקף שקל חזק. כל העובדות הללו משמשות את הוועדה המוניטרית כדי לשכנע שהסיכון האינפלציוני רחוק מאוד, ויש אפשרות להוריד ריבית פעם נוספת.
גם בחלק הסיכונים לאינפלציה, הבנק מדגיש כי קיימים "גורמים שיכולים להשפיע על האינפלציה בכיוונים מנוגדים". בוועדה מזכירים את ההתפתחויות הגיאופוליטיות, את פרמיית הסיכון ושער החליפין, את התפתחות הביקושים בישראל, וגם את ההתפתחויות הפיסקליות. לדוגמה, השקל יכול להמשיך להתחזק ואז ללחוץ על הורדת ריבית נוספת - אבל הוא יכול גם להיחלש, ואז לתמוך בכיוון של הפסקת הורדות הריבית. ניסוח זה שונה ממה שהבנק היה נוהג עד לאחרונה לפרסם, אז הוא היה מדגיש כי סיכוני האינפלציה הם לכיוון התרחבות האינפלציה. בהמשך ההודעה מציינת הוועדה המוניטרית את "אי הוודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון לשנת 2026, והשנים הבאות", ויתרה מכך, הוועדה מציינת כי בשלב זה לא ברור מה יהיה ה"היקף והעיתוי" של צעדי ההתאמה שהממשלה תעשה כדי לממן את התוספות הצפויות לביטחון.
הוועדה המוניטרית מתייחסת לצמיחה בצורה מורכבת. מצד אחד, העובדה שהמשק צמח ברבעון השני בצורה חדה, ובשל עדכונים שעשו בלמ"ס, הגענו למצב שבו "פער התוצר" מהמגמה ארוכת הטווח היא נמוכה ועומדת על 0.8% בלבד (לעומת כ-4% בעבר). אבל מאידך, כשמנכים את הייצור בחו"ל, ניתן לראות כי הצמיחה בפועל "מתונה יותר". גם בהוצאות כרטיסי האשראי ניתן לראות שאנו מעט לקו המגמה ארוך הטווח, ולמרות שיש עלייה בסקרי המגמות בעסקים, עדיין במרבית הענפים מאזני הנטו נמוכים ממה שהיה לפני מרץ 2026. כצפוי, במשק התגובות להורדת הריבית חיוביות מאוד. כך לדוגמה דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר כי "זהו צעד אחראי ומידתי שמשדר אמון במשק הישראלי".
