היועמ"שית: "שיטת המשטר משתנה לנגד עינינו. זו לא אזהרה לעתיד, זו המציאות"
בהרב מיארה אמרה בכנס לשכת עורכי הדין כי "המוסדות הדמוקרטיים אינם חזקים כפי שהם עשויים להיראות. הם זקוקים להגנה". היא קראה "להגביר את האכיפה כלפי המשתמטים" והתייחסה לניסיון להדיחה: "הממשלה מבקשת צייתנות. לא אתן יד להפרות דין ולפגיעה בציבור". ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר: "אם הממשלה תפר פסק דין - נשבית את מערכת המשפט"
"שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. זו לא אזהרה לעתיד, אלא זו תמונת המציאות בפועל" - כך הזהירה היום (ב') היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בכנס לשכת עורכי הדין באילת. לדבריה, "בחסות המלחמה והסטת הקשב הציבורי אליה, השינוי המשטרי הואץ מאוד והזלזול בחוק וההתרסה כלפיו נוכחים ומורגשים".
לדבריה, "היבט מרכזי של השינוי המשטרי הוא החלשה שיטתית של המוסדות הדמוקרטיים המהווים בלמים ואיזונים מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני. מסוכנת במיוחד היא הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת ובעצמאותה. המשמעות של מתן בכורה לשיקולים פוליטיים במינוי שופטים היא מערכת משפט מוחלשת, כזו התלויה במערכת הפוליטית ונושאת את עיניה אליה. שופט המבקש להתקדם יידע שקידומו תלוי במידת האהדה שלה תזכה פסיקתו בקרב המערכת הפוליטית, וראשוני הנפגעים יהיו ציבור המתדיינים". על כן אמרה היועמ"שית כי "המוסדות הדמוקרטיים בשיטת המשטר שלנו אינם חזקים כפי שהם עשויים להיראות. הם זקוקים להגנה".
בהרב מיארה דיברה גם על "סילוף" של המושגים הדמוקרטיים והשפה המשטרית, שבין השאר עומדים בבסיס ניסיון הממשלה להדיח אותה בנימוק של אי שיתוף פעולה. לדבריה, "כמובן שהדרג המקצועי צריך ליישם את מדיניות הממשלה ולשתף עמה פעולה באופן יעיל, אך השאלה היא מה המשמעות שיוצקים לתוך המושג שיתוף פעולה. אנחנו מסייעים לממשלה להגשים את מדיניותה, אך ציפיית הממשלה כי ניתן יד להפרות דין ולפגיעה בציבור אינה לגיטימית. עם כל הכבוד, תפקיד היועצת המשפטית לממשלה הוא לשמור על החוק ולא לקדם צורך פוליטי של הממשלה שאינו עולה בקנה אחד עם הדין. תוך סילוף מושג שיתוף הפעולה היעיל מבקשת הממשלה צייתנות". לדבריה, האמירה כלפי הייעוץ המשפטי לממשלה לפיה 'אתם לא נבחרתם על ידי העם' - "אינה יכולה להכשיר פגיעה בחוק. במדינת שלטון חוק כולם כפופים לחוק".
בקשר לחוק ההשתמטות וגיוס החרדים אמרה בהרב מיארה כי "כשמדברים על המלחמה אי אפשר להתעלם מסוגיית השיוויון בנטל. מצב שבו המדינה מגבירה את הנטל על המשרתים ואילו מגזר שלם אינו מגויס - פוגע בשוויון בפני החוק. בפועל לא הכל שווים, ותחושת הצדק נפגעת באופן אנוש. בעקבות המלחמה תפיסת המציאות הביטחונית השתנתה, הצבא צריך לטפל ביותר משימות והא חייב לגדול כדי לעמוד בהן. מערכת הביטחון הבהירה שהגדלת הצבא הסדיר היא צורך חיוני ודחוף. חוק גיוס שטרם נולד הוא לא תוכנית עבודה ואינו פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. בדיונים שקיימתי הוצגו מספרי הגיוס הנמוכים מקרב בני הישיבות, והובהר כי מפתח מרכזי להגברת הגיוס הוא הגברת האכיפה כלפי המשתמטים, כשהכוונה היא לכל המשתמטים ולא רק לבני הישיבות".
לדברי בהרב מיארה, נדרשות פעולות בשלושה מישורים: "הגדלה משמעותית מאוד של צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים הקיימים ביחס למשתמטים והרחבת סל הסנקציות והתמריצים ביחס למשתמטים". לדבריה, "נדרש שינוי בנוגע להרחבת הסנקציות על משתמטים. הסנקציות חייבות להיות משמעותיות. כפי שהובהר על ידי גורמי הביטחון, הסנקציות האישיות חייבות לפגוש את המשתמט בשדה התעופה, ברישיון הנהיגה ועוד. בניגוד לסנקציות אישיות, סנקציות קהילתיות לא מכוונות את ההתנהגות של הפרט והן לא יעילות".
בהרב מיארה דיברה גם על הפגיעה שמנסה להוביל הממשלה בתקשורת החופשית, ואמרה כי "זהו נדבך חשוב נוסף בתמונת האיומים הכוללת על המוסדות הדמוקרטיים. אנחנו בעד הסרת חסמים ואנחנו בעד הפחתת עלויות לצרכן. לעומת זאת, אנו מתנגדים להסדרים שיאפשרו התערבות פוליטית בשידורים, פגיעה בעצמאות גופי החדשות ופגיעה במיהמנות החדשות".
בנוגע לסוגייה של מינוי ראש השב"כ אמרה בהרב מיארה כי "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים". בהרב מיארה, כזכור, הודיעה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי אינו יכול בשלב זה למנות את האלוף דוד זיני לראש השב"כ מאחר שהוא מצוי בניגוד עניינים, כפי שקבע פסק הדין של בג"ץ. נתניהו הודיע על המינוי עוד לפני שבהרב מיארה גיבשה את חוות דעתה בעניין, לאחר פסק הדין.
"ברור כי נדרש אמון בין ראשי המערכת המקצועית לפוליטית", אמרה היועמ"שית בכנס. "אך חובת הנאמנות של עובדי המדינה היא כלפי הציבור ואינה חובת נאמנות אישית. מכאן נובעת בעיניי החשיבות יוצאת הדופן של פסק הדין בעניין סיום כהונת ראש השב"ב, שמחבר אותנו בחזרה למושכלות היסוד. ראש השב"כ הוא לא משרת אמון אישית, השירות הציבורי ובכללו מערכת הביטחון נועדו לשרת את הציבור ולא את מנהיגיו באופן אישי. ראש השב"כ אכן צריך להיות נאמן לציבור ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי, ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית".
עמית בכר: "הממשלה וראשה פועלים להחלשת מערכת המשפט"
ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר, שפתח את הכנס, אמר כי "אם נגיע לכך שהממשלה מפרה במפורש פסק דין, לשכת עורכי הדין תוביל מאבק ציבורי בלתי מתפשר, לרבות השבתה של מערכת המשפט, ונרתום לצורך כך את עמוד השדרה של החברה הישראלית: את מובילי המשק, הכלכלה, האקדמיה, החינוך והרפואה". את הדברים אמר בין השאר בהתייחסו להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות לראשות השב"כ את האלוף דוד זיני.
בכר אמר כי "פניתי לאלוף זיני וביקשתי שיודיע כי לא יקבל על עצמו את תפקיד ראש השב"כ בניגוד לעמדת היועמ"שית ופסק הדין של בג"ץ. כתבתי לו שהליך המינוי שבו הוא לוקח חלק לוקה במספר פגמים בולטים – בהליך עצמו, בהתעלמות מחוות הדעת ובניגוד עניינים מובהק של ראש הממשלה. לא יעלה על הדעת שמועמד לתפקיד שומר סף חשוב ימונה בהליך בלתי חוקי תוך רמיסת המוסדות הדמוקרטיים שעל שמירתם הוא מופקד".
עוד אמר בכר בנאומו כי "הממשלה וראשה פועלים היום להחלשת מערכת המשפט, חתירה לביטול מעמדו הייחודי של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, התעלמות מפסקי דין ואף עידוד של שיח ציבורי שנועד ליצור דה-לגיטימציה ודמוניזציה לבית המשפט. הממשלה בראשות נתניהו לא יכולה לעשות שינויים במערכת המשפט, נקודה. הם לא חוקיים ודינם להתבטל. כל עוד ראש הממשלה נאשם ומשפטו מתנהל, וכל שכן כשהוא בניגוד עניינים אישי, אסור לאפשר לו לגעת במערכת".
בכר הוסיף כי "מערכת המשפט זקוקה לשינויים, אולם השינויים שיש לבצע הם למען הציבור, למען רווחתו, זכויותיו – ולא למען הגדלת כוחו של השלטון". על כן הציע "פרויקט רפורמה חלופית - רפורמה שתציע חוק יסוד חקיקה, שיפור בזכויות חשודים ונאשמים, התאמת המערכת לטכנולוגיה ובינה מלאכותית ושיפור השירות לציבור".
לדבריו, "המחסור בשופטים פוגע קשות בציבור – הסחבת ועינוי הדין שנגרם לציבור, ולאחר מכן ההאשמה הצינית של מערכת המשפט – הם עיוות חמור. כפי שפעלנו והבאנו לבחירת נשיא קבע לבית המשפט העליון, כך נפעל להביא למינוי שופטים גם מול סרבנות שר המשפטים - וככל שהוועדה לא תתכנס – הלשכה תעתור לבג"ץ".
