פרשנות
נתניהו הפך את ועדת גרוניס ממנגנון בקרה על מינויים לחותמת גומי
מינויו של דורון כהן לנציב שירות המדינה משלימה רוב פרו־נתניהו בוועדה למינויי בכירים. כהן, כמו משה טרי, חברים גם בפורום שדוגל בהחלשת הדרג הפקידותי. הוועדה, שנועדה לדאוג לטוהר מידותיהם של מועמדים, פועלת למעשה כגוף המאשר מינויים שהוכרעו מראש
כניסתו של דורון כהן לתפקיד נציב שירות המדינה ביום שלישי הקרוב תבצר את השתלטותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הוועדה למינויי בכירים בשירות הציבורי, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס. כהן מצטרף לשני מינויים קודמים של נתניהו — פרופ' טליה איינהורן ומשה טרי — החייבים לו את מינויים.
איינהורן וטרי מונו באוקטובר 2018 כנציגי ציבור לתקופה של שמונה שנים. הממשלה שתיבחר תתבקש לבחור את מחליפיהם לתקופה של שש שנים בלבד, לאחר שבמאי 2018 החליטה ממשלת נתניהו לקצר את תקופת הכהונה משמונה לשש שנים. בדברי ההסבר להחלטה נמסר אז כי "קציבת הכהונה לשש שנים תאפשר מינוי חברי ועדה לתקופה העולה על תקופת כהונת הממשלה, ותבטיח יציבות גם בעת חילופי ממשלות".
כעת חלוקת הכוחות המסתמנת בוועדה ברורה למדי: גרוניס מצד אחד, מול כהן (החבר בוועדה מתוקף תפקידו כנציב שירות המדינה), איינהורן וטרי מצד שני. גם הנציב הקודם פרופ' דניאל הרשקוביץ נחשב ל"יס מן" של נתניהו. לפני שבועיים הוא תמך, יחד עם איינהורן וטרי, במועמדותו של רומן גופמן לראשות המוסד — בניגוד לעמדת גרוניס. אלא שהרשקוביץ שימש ממלא מקום בלבד, לאחר שב־2024 בחר נתניהו שלא להאריך את כהונתו.
כעת כהן נכנס לתפקיד הנציב, ומינויו מיוחס לראש הממשלה. כהן היה חבר בפורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי שמתח ביקורת על "שלטון הפקידים", ובמערכת הפוליטית מעריכים כי כהן יתיישר עם עמדות נתניהו — הן במסגרת הוועדה והן בניהול שירות המדינה.
בליכוד מצפים שכהן יספק את הסחורה: ועדת מינויים בראשות הנציב צפויה לאשר בקרוב את מינויו של ישראל מלאכי למנכ"ל האוצר. כמו כן, מצפים בליכוד שכהן לא ישעה משירות המדינה את צחי ברוורמן, כפי שהמליץ אגף המשמעת בנציבות.
כהן, כנציב, עשוי גם לעמוד בראש ועדות נוספות, ובהן הוועדה למינוי יועץ משפטי למשרד ראש הממשלה, ואף להחזיק בקול כפול שיכול להכריע במינויים רגישים, ייתכן אף לפני הבחירות. נתניהו עצמו הוא שהחליט ב־1997 על הקמת הוועדה, בעקבות פרשת בר־און–חברון: ניסיון למנות את רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה בתמורה להסדר פוליטי. חשיפת הפרשה מנעה את המינוי והובילה להקמת מנגנון בקרה.
מינויים שנויים במחלוקת
הוועדה המייעצת למינויי בכירים בוחנת מינויים לשבע משרות מרכזיות: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. עם זאת, היא אינה בוחנת את התאמת המועמד לתפקיד, אלא רק את סוגיית טוהר המידות.
תפקיד הוועדה הוא לחוות דעתה בנוגע לטוהר המידות, כדי להבטיח שלא יבוצעו מינויים לא ראויים, בין היתר בשל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשרי הממשלה. לצד זאת, הוועדה מוסמכת לדון גם בהפסקת כהונתם של בכירים במהלך כהונתם.
עבודת הוועדה מתאפיינת בחשאיות: היא אינה מפרסמת באופן רשמי את נימוקי החלטותיה או את רשימת המופיעים בפניה. בפועל, משרד ראש הממשלה הוא שמפרסם את החלטותיה.
החלטתה האחרונה של הוועדה — לאשר את מינויו של רומן גופמן, מועמדו של נתניהו, לראש המוסד — המחישה שוב את מאזן הכוחות. גרוניס התנגד ואף כתב חוות דעת מיעוט, אך שלושת חברי הוועדה האחרים תמכו במינוי.
התנגדותו של גרוניס נסמכה, בין היתר, על פרשת הפעלתו של הנער אורי אלמקייס למבצע השפעה והפעלת סוכנים. הנער נעצר והוגש נגדו כתב אישום על עבירות ביטחון וריגול חמור, ועורכי דינו הצליחו להוכיח שמי שהפעיל אותו היה גופמן. גופמן ניסה להתנער מהפעלתו של הנער. אלמקייס ביקש להופיע בפני הוועדה ולבקש ממנה לפסול את גופמן. חרף הטענות, קבע רוב חברי הוועדה כי לא נפל פגם בטוהר המידות.
גרוניס ציין בחוות דעתו כי גם אם גופמן לא ידע על הפעלת הקטין, עצם האירוע מעורר קושי ערכי הנוגע לטוהר המידות. "מאחר שהפעלתו של אזרח ישראל קטין היא פגם חמור יותר מהיבט ערכי מוסרי, הרי שמדובר בפגם מבחינת טוהר המידות שיש לייחסו לגופמן", כתב, וקבע כי "אין זה מן הראוי למנות את גופמן לתפקיד ראש המוסד". גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הצביעה על קשיים משפטיים במינויו של גופמן, והסוגייה צפויה להתברר בבג"ץ.
לפני כמה חודשים המליצה הוועדה על מינויו של דוד זיני כראש השב"כ. המינוי התאפשר לאחר התערבות בג"ץ. בשבוע שעבר סיפק זיני לבית המשפט חוות דעת שלפיה שיקולי אבטחה מונעים מנתניהו להופיע במשפטו.
פסילה אחת מתוך 52
למרות ייעודה, נתוני העבר מלמדים כי הוועדה מאשרת כמעט את כל המינויים: מאז הקמתה ניתנו 52 המלצות, מהן 51 חיוביות ורק אחת שלילית: פסילתו בשנת 2018 של משה צ'יקו אדרי כמפכ"ל המשטרה. אגב, אז הרשקוביץ כנציב שירות המדינה וטרי תמכו במינוי מול גרוניס ואיינהורן שהתנגדו.
הרכב הוועדה מעורר ביקורת נוספת: חבריה מתמנים על ידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה, ללא קריטריונים מחייבים לנציגי הציבור. מצב זה, לטענת מבקרים, יוצר ועדה נוחה לשלטון.
ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מציין כי לאורך השנים היו מקרים חריגים שבהם חברי ועדה פרשו בעקבות עתירות לבג"ץ, אך מדובר במקרים בודדים. "כיום אין שום קריטריונים ותנאי סף ספציפיים לשני החברים שהממשלה ממנה. ההגבלות שהוצגו בעבר על ידי היועמ"שית על המינויים של שני הנציגים הן כלליות ועוסקות, בין היתר, בייצוג הולם וניגודי עניינים", אומר שפירא.
במהלך השנים היו מקרים שאנשי ציבור נאלצו לוותר על חברותם בוועדה. כך, ב־2018 מונו לוועדה יעקב נגל ואיריס שטרק. בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ בטענות לזיקות חזקות בינם לבין חברי הממשלה ולפגמים בטוהר המידות שלהם. בג"ץ הוציא צו על תנאי ולמעשה הקפיא את המינויים ולאחר מכן התפטרו נגל ושטרק.
גם סביב מינויה של טליה איינהורן נמתחת ביקורת. היא מזוהה עם עמדות הממשלה, והקשר לבנה, שרוליק איינהורן המעורב בפרשות פליליות — מעורר תהיות. הוא חשוד בפרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר, ושמו נקשר בפרשת קטארגייט שעניינה מגע עם סוכן זר, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים והלבנת הון.
כמו כן, הוא מבוקש לחקירה בישראל בפרשת הדלפת מסמך חסוי לעיתון הגרמני "הבילד". בינואר 2026 הגדירה משטרת ישראל את איינהורן כעבריין נמלט שהוצא נגדו צו מעצר.
טליה איינהורן הודיעה לפני כמה חודשים כי לא תשתתף בדיונים בוועדה בעניין מינויו של דוד זיני לראש השב"כ עקב החשדות נגד בנה שנחקרים על ידי השב"כ. לעומת זאת, באחרונה היא השתתפה ואף תמכה כאמור במינויו של גופמן לראש המוסד.
בתקופת ממשלת בנט־לפיד נפתח הליך להדחתה של איינהורן מהוועדה בעקבות התבטאויות פוליטיות חריפות. איינהורן זומנה לשימוע בפני מזכיר הממשלה והיועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, אך לבסוף לא הודחה.
מתחלפים באוקטובר
משה טרי היה בעבר יו"ר רשות ניירות ערך. טרי ומיכאל מירילשוילי באמצעות בנו יצחק (הבעלים של ערוץ 14) היו קשורים בעבר להשקעה בתחנת הכוח IPM בבאר טוביה.
איינהורן וטרי צפויים לסיים את כהונתם ב־18 באוקטובר, ימים ספורים לפני מועד הבחירות המיועד. מאחר שמדובר בתקופת בחירות, נתניהו לא יוכל למנות חבר קבוע במקומם.
לפי שעה, הוועדה לא צפויה להתכנס כדי לאשר מינויים חדשים מאחר שמפכ"ל המשטרה דני לוי ונציב שב"ס קובי יעקובי צפויים לסיים את כהונתם רק ב־2027.
ביום שלישי החליטה היועמ"שית להגיש כתב אישום נגד יעקובי על הפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה לאחר שלפי החשד העביר למפקד ימ"ר ש"י לשעבר מידע הנוגע לחקירה בעניינו. אם יוגש נגדו כתב אישום, יעקבי לא יוכל להמשיך ולכהן בתפקידו ויהיה צורך להשעותו. אם הוא יחליט להתפטר מהתפקיד – ועדת המינויים תידרש לאשר את מחליפו.
בינתיים, נתניהו הצליח להשיג את אישורה של הוועדה לשני המינויים הביטחוניים החשובים – ראש השב"כ (ללא איינהורן שפסלה עצמה מלדון בנושא) וראש המוסד.
בסיכומו של דבר, עם כניסתו של כהן, מתחזק הרושם כי הוועדה, שנועדה לשמש מנגנון בקרה, פועלת למעשה כגוף המאשר מינויים שהוכרעו מראש.
