פרסום ראשון
מפרקי אגרקסקו מערערים לעליון על דחיית תביעת הענק נגד פירמת רואי החשבון קוסט פורר
בפברואר האחרון דחה בית המשפט המחוזי בת"א את תביעת הענק בסך 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי אגרקסקו נגד פירמת רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר (EY ישראל). בתביעה טענו המפרקים למחדלים קשים בביקורת הדוחות הכספיים של החברה שקרסה והותירה חובות של מאות מיליוני שקלים. בערעור שהגישו מפרקי אגרקסקו לעליון הם טוענים: "אם פסק הדין של המחוזי יוותר על כנו - הדבר ירוקן מכל תוכן את אחריות רואי החשבון"
בית המשפט העליון יכריע מה יהיה עתידה של תביעת הענק נגד פירמת רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר (EY ישראל) בפרשת אגרקסקו. לאחר שבחודש פברואר האחרון דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעת הענק שהגישו מפרקי אגרקסקו (עו"ד שלמה נס ורו"ח אלי שפלר) נגד רואי החשבון של החברה - הגישו היום (א') המפרקים ערעור לבית המשפט העליון.
בתביעה, שהוגשה על ידי המפרקים בשנת 2020 ונדחתה כאמור לפני מספר חודשים במחוזי, טענו המפרקים למחדלים קשים מצד של פירמת רואי החשבון בביקורת הדוחות הכספיים של אגרקסקו בין השנים 2009-2007. בערעור לעליון טוענים המפרקים, באמצעות עורכי הדין יאיר ליבוביץ ושחר דקל ממשרד ב. לוינבוק ושות' ועו"ד ד"ר שלמה נס, כי "אם פסק הדין יוותר על כנו, ירוקן הדבר את אחריות רואי החשבון מכל תוכן, ויוצר מציאות משפטית שלא ניתן לעמוד בה עסקית".
אגרקסקו הוקמה בשנת 1956, ובמשך למעלה מיובל שימשה לייצוא ולשיווק תוצרת חקלאית ישראלית לחו"ל. במשך כל שנות קיומה נשלטה החברה על ידי המדינה, ופעלה באופן מוצהר לקידום מטרותיה הלאומיות, לרבות סיוע למגדלי התוצרת החקלאית. במסגרת התביעה שהגישו המפרקים נטען כי במחצית שנת 2011, כשבועיים בלבד לאחר פרסום דו"חותיה הכספיים השנתיים המבוקרים, הוגשה מטעם אגרקסקו בקשה דחופה למתן צו להקפאת הליכים, שסופה בקריסתה תוך הותרת חובות שאין כנגדם נכסים לסילוקם, וזאת בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
עוד טענו המפרקים למחדלים בביקורת הדוחות הכספיים של החברה בשנים 2007 – 2009 . מנגד משרד רואי החשבון דחה את הטענות נגדו, באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ ודניאל רוזנבלום ממשרד קוסטליץ ושות'. המשרד טען כי לא הוכחה כל רשלנות, הפרת חובה מקצועית או חריגה מתקני הביקורת החלים על רואה חשבון מבקר . נטען כי הדוחות הכספיים הם דוחות של אגרקסקו, שהוכנו ונחתמו על ידי הנהלת החברה ואורגניה, ואחריות משרד רו"ח מתמצה בביקורת הדוחות ולא בקביעת מדיניות עסקית או חשבונאית.
הערעור שהוגש היום (א') לבית המשפט העליון הוא על פסק דינו בן 84 העמודים של השופט מגן אלטוביה. פסק הדין ניתן לאחר הליך משפטי ממושך, ובמסגרתו בוטלה החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי משנת 2022 לסילוק התביעה על הסף על ידי בית המשפט העליון בשנת 2023, אשר הורה להחזיר את הדיון לבירור עובדתי מלא של טענות המפרקים.
בפברואר 2026 , לאחר שמיעת ראיות ומומחים, קבע בית המשפט המחוזי כי לא הוכחה התרשלות. השופט מגן אלטוביה קבע כי "לאחר בחינת מכלול הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכח שהנתבעת (פירמת רו"ח) חרגה מסטנדרט ההתנהגות של "רואה חשבון מבקר סביר" באופן חריג או כי התקיים קשר סיבתי בין פעולותיה לבין הנזק הנטען. בהקשר זה, יש ליתן משקל לכך שבזמן אמת רשות החברות הממשלתיות לא הביעה הסתייגות מן הטיפול החשבונאי, אף שאין בכך משום אישור פוזיטיבי לתקינותו, באופן המלמד כי הפרשנות שננקטה לא נתפסה אז כסטייה מובהקת או חמורה מן הפרקטיקה המקצועית", נקבע.
בערעור שהגישו היום (א') לבית משפט העליון מפרקי חברת אגרקסקו , ד"ר שלמה נס ורו"ח אלי שפלר, נטען בין השאר כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי פירט שורה ארוכה של מחדלים של EY וקביעת "פסה"ד, לפיה כל זאת אינו מקים שום אחריות, אין לו כל תוצאה משפטית, ואין שום נזק שנגרם מכך לאיש אשר על רוה"ח לפצותו בגינו, פשוט אינה מתקבלת על הדעת, ואף נוגדת מדיניות משפטית בסיסית - לעודד עמידה בסטנדרט מקצועי נדרש, ולא להותיר את הפרתו ללא שום סנקציה. הותרת פסק הדין על כנו תגרום גם ל"אפקט מצנן" בתביעות נגד רו"ח: אם מה שהוכח (ואף נקבע) כאן - גם מפי מומחי EY ועדיה עצמם – אינו מספיק לבסס אחריות של רוה"ח לנזק כלשהו, הרי שאחריות זו לא תוכל להיקבע לעולם". עוד נטען כי "אם כל ההפרות הרבות של EY, אשר בית משפט קמא (המחוזי-ל.ד) עצמו מנה בפירוט רב על פני עשרות עמודים, אינן גוררות כל אחריות – איזו משמעות יש לקביעות פסק הדין עצמו".
עוד טוענים המפרקים בערעור כי "על פני עשרות עמודים התקבלו כל טענות המפרקים במישור החשבונאי; נקבע כי הדוחות לא היו נכונים ופורטה שורה ארוכה של הפרות תקנים חשבונאיים מחייבים וליקויים חמורים באופן פעולת EY; אך בסופו של דבר נושא הרשלנות סוכם בפס' 159 לפסה"ד: '...הגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכח שהנתבעת חרגה מסטנדרט ההתנהגות של 'רואה חשבון מבקר סביר' באופן חריג ..". הדבר מחייב התערבות!", נטען בערעור.
