הסאגה נמשכת: נתניהו האריך כהונת הרשקוביץ כמ"מ נציב שירות המדינה
המינוי ל-3 חודשים נועד לאפשר את כינוס "ועדת גרוניס" למינויי בכירים לצורך מינויו של האלוף דוד זיני כראש השב"כ כבר החודש. בג"ץ ידון בעוד שבועיים בהליך תחרותי למינוי נציב קבוע
רה"מ בנימין נתניהו האריך היום את כהונתו של פרופ' דניאל פרידמן כממלא מקום נציב שירות המדינה למשך 3 חודשים. כזכור, הרשקוביץ שימש כנציב שירות המדינה במשך 6 שנים עד אמצע דצמבר 2024.
נתניהו רצה למנות את לתפקיד הנציב את רואי כחלון, אבל בפשרה עם בג"ץ הוא מינה אותו כממלא מקום הנציב עד תחילת אפריל 2025. מאז אפריל 2025 ועד תחילת יוני 2025 פעלה הנציבות בלא נציב מדינה קבוע. בתחילה ביקש נתניהו למנות כממלא מקום הנציב את מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל, אולם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התנגדה לכך ובר טל הודיע שאינו מעוניין בתפקיד. לאחר מכן הציע נתניהו לתפקיד את יהודה כהן מנכ"ל הרבנות הראשית, אבל התברר כי הנציבות מקיימת נגדו חקירה משמעתית.
לפיכך, נתניהו החליט למנות ל-3 חודשים לתפקיד ממלא מקום הנציב את הרשקוביץ. הערכה היא שמינויו של הרשקוביץ יוארך מדי 3 חודשים לתקופה נוספת עד להכרעה בעניין.
במינויו של הרשקוביץ כממלא מקום הנציב מבקש נתניהו לאייש את "ועדת גרוניס" למינויי בכירים לצורך מינויו של האלוף דוד זיני כראש השב"כ כבר החודש (ספטמבר). בהיעדרו של ממלא מקום נציב אין קוורום לכינוס הוועדה לאחר שפרופ' טליה איינהורן החברה בוועדת המינויים הודיעה שלא תשב בישיבה בשל פרשת "קטאר גייט" שנחקרת על ידי השב"כ, כשבנה ישראל צפוי להיחקר בעניין. בג"ץ ידון בעוד שבועיים במינויו של נציב שירות המדינה. זאת לאחר שבמאי 2025 קבע בית המשפט העליון בראשות הנשיא יצחק עמית ובהסכמת השופטת דפנה ברק ארז וכנגד דעת המיעוט נועם סולברג, קיבל את העתירות נגד מינוי נציב על ידי רה"מ.
בג"ץ קבע שמינוי הנציב יהיה בהליך תחרותי. הנשיא עמית קבע שלנוכח השפעתו הכבירה של הנציב על השירות הציבורי, מיקומו בצומת קריטי לזיהוי ומניעת ניסיונות למינויים פוליטיים, קבוצת השיקולים הרלוונטיים למינוי הנציב הם כישורי המועמד, התאמתו, עצמאותו והיותו א-פוליטי – ואלו בלבד. לעומת זאת, ההליך שקבעה הממשלה אינו מאפשר בחינה עצמאית ומקצועית של המינוי. הוועדה בוחנת רק מועמד אחד שממליץ עליו ראש הממשלה מבלי שהוגדרו ושוקפו לציבור שהותווה שיקול הדעת של הוועדה ושמינוי חבריה נעשה על-ידי הממשלה.
לכן, קיים חשש ממשי לקיומם של שיקולים פוליטיים זרים בהליך המינוי. בנוסף לחשש זה, החלטת הממשלה התקבלה בהליך מזורז תוך התעלמות מהמלצות גורמי המקצוע לצורך בקיומו של הליך תחרותי לבחירת הנציב. על כן, החלטת הממשלה נגועה בחוסר סבירות קיצונית.
בנוסף, קבע הנשיא עמית כי מינוי הנציב מותנה בעיגון מנגנון מינוי קבוע ותחרותי. זאת בין השאר לאור הקושי בפרקטיקה הנהוגה לפיה הדרג הפוליטי מתאים מנגנון מינוי שונה לכל נציב ונציב, בהתאם לשיקולים עלומים שאינם ידועים לציבור. הליך תחרותי וקבוע, ייתן מענה הולם לחששות שהועלו בעתירות, מבלי להתערב יתר על המידה בשיקול הדעת שנתון לממשלה בקביעת הליך המינוי.
השופטת ברק-ארז הצטרפה לעמדתו של הנשיא, והוסיפה שהחוק אינו מעניק פטור מוחלט מהליך תחרותי או מחובות המשפט המינהלי וכי ההרחבה של מספר המשרות הפטורות ממכרז בשירות הציבורי כיום מחייבת גישה משפטית עדכנית לעניין. בנוסף, השופטת ברק-ארז קבעה כי במקרה זה ישנה עילה נוספת לביטול ההחלטה של הממשלה בעניין מינוי הנציב שלא בהליך תחרותי, וזאת בשל חשש לניגוד עניינים שנוצר מהמעורבות של ראש הממשלה המכהן, העומד לדין פלילי, במינוי הנציב שבין היתר שותף בהליכי המינוי של תפקידים בתחום אכיפת החוק.
