בזמן שהציבור מתווכח על החנינה – נתניהו מקדם במרץ את חוקי ההפיכה
הקואליציה מגבירה את קצב ההפיכה המשטרית: מחר תחל לפעול ועדת דיסטל שהוקמה לקדם את חוק השידורים שיפגע בעצמאות התקשורת. במקביל, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום הצעת חוק שתעניק לפוליטיקאים סמכויות חקירה חריגות כצעד נוסף להחלשת היועמ"שית
בזמן שהציבור עסוק בוויכוחים על בקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ללא הודאה באשמה או קלון כלשהו, ממשלתו דוהרת לקדם עוד ועוד חוקים להחלשת הרשות השופטת, מערכת אכיפת החוק וגופי התקשורת העצמאיים במסגרת ההפיכה המשטרית.
ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, אישרה היום את עוד צעד להחלשת היועצת המשפטית לממשלה - הצעת החוק לפיה שר המשפטים ימנה תובע לחקירת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, במידה והמשטרה תרצה לחקור אותה. הצעת החוק הוגשה בסוף 2024 על ידי יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) וצורפה לסדר היום של הישיבה שנערכה אתמול. בסדר היום שנשלח לשרים ביום חמישי היא לא נכללה.
בהצעת החוק נקבע כי "הודעה למשטרה על ביצוע עבירה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או על ידי פרקליט המדינה או מי מטעמם, תפנה לשר המשפטים למינוי תובע לעניין זה. לתובע הממונה יהיו את כל הסמכויות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה לעניין החקירה".
בדברי ההסבר ציין רוטמן כי "היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה עומדים בראש מערכת אכיפת החוק והתביעה בישראל, על אף שישנן מספר הוראות בנוגע לפתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום כנגד ראש ממשלה, שר שופט ועוד יש לקונה בכל הנוגע לפתיחת הליך כזה כנגד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. במצב דברים בו עולה חשש לביצוע עבירה מצד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה נוצר ניגוד עניינים מעצם מעורבות הפרקליטות בחשדות האמורים, החל מליווי החקירה ועד להחלטה אם יש מקום להגיש כתב אישום".
רוטמן קבע כי "בעקבות כך הצעת החוק נועדה לתקן את המצב ולאפשר לשר המשפטים למנות תובע חיצוני לפרקליטות במקרים אלו, בדומה לחקירת שוטרים הנעשית על ידי המחלקה לחקירת שוטרים ולא בידי גורמי החקירה במשטרה".
גם הצעת החוק הזו היא עוד חלק ממהלכי ההפיכה המשטרית שעיקרה החלשת הרשות השופטת, מערכת אכיפת החוק גופי התקשורת העצמאיים.
נציין כי בג"ץ פסל באחרונה את מועמדיו של לוין מלשמש כתובע מלווה בחקירת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי. בג"ץ פסל את מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו וקודם לכן את נציב תלונות הציבור על השופטים אשר קולה. נתק וחילוקי דעות קשים שוררים בין לוין לבין בהרב־מיארה, אותה החליטה הממשלה להדיח ונעצרה ידי בג"ץ. בינתיים בליכוד ממשיכים לחפש דרכים חדשות ומקוריות לכרסם בסמכויותיה.
שלושה דיונים בשבוע בוועדה שנועדה להכשיר פגיעה בתקשורת החופשית
דוגמה נוספת להמשך קידום מהלכי ההפיכה המשטרית היא חוק השידורים שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי בנימוק של אסדרת שוק התקשורת והתאמתו למצב היום. בפועל, החוק יעזור בקידום שורה של ערוצים וכלי תקשורת מקורבים לשרי הממשלה ויפגע בעצמאותם של כלי התקשורת. היועצת המשפטית לממשלה התנגדה בחריפות להצעת החוק וגם רשות האסדרה פרסמה את השגותיה.
ההתנגדויות לא הפריעו לאשר את הצעת החוק בממשלה ובקריאה הראשונה במליאה. בנוסף, בניגוד לעמדתה הנחרצת של היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, החליטה בשבוע שעבר ועדת הכנסת, בראשות יו"ר הקואליציה אופיר כץ (ליכוד), להקים ועדת תקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד) שתעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) המתנגד לחלק גדול מהמהפכות שמקדם קרעי בתקשורת. ועדת התקשורת תחל היום בפעילותה ותקשיב לסקירתו של קרעי, במשך השבוע צפויים לה עוד שני דיונים שנועדו לקדם במהירות את הצעת החוק.
במקביל לדהירה לאישור חוק השידורים, רוטמן מקדם בוועדת החוקה את שש הצעות החוק לפיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה לתפקידי תובע כללי, יועץ משפטי ומייצג המדינה בערכאות, שלוש הצעת חוק למינוי תובע כללי, הצעת חוק שתעביר את האחריות על מחלקת חקירות לשר המשפטים ואת החוק להגבלת משך זמן חקירת המשטרה והגשת כתב אישום.
בנוסף, ועדת חוץ וביטחון תקדם מחר את "חוק אלי פלדשטיין" שהגיש ח"כ עמית הלוי (ליכוד). לפי ההצעה, עובד גוף ביטחוני שדיווח לממונה עליו על מידע מודיעיני שהגיע אליו כדין במסגרת מילוי תפקידו, או שעובד על ידו כאמור, וסבר שהמידע לא מקבל את ההתייחסות הראויה נוכח החשש שעולה ממנו לפגיעה בביטחון המדינה, רשאי להעביר את המידע לגורמים בדרג בכיר יותר בגוף הביטחוני, לרבות לראש הגוף הביטחוני ואף לראש הממשלה. הצעת החוק נועדה להכשיר את מהלכיהם של עובדי משרד ראש הממשלה אלי פדלשטיין וארי רוזנפלד שהואשמו בין היתר בעבירות של מסירת ידיעה סודית.
מגבירים הילוך כדי לאשר את חוק ההשתמטות לפני סוף השנה
עוד חוק שהקואליציה מקדמת בלחץ זמן אדיר הוא חוק ההשתמטות, ועדת חוץ וביטחון תכונס השבוע לשלוש ישיבות בעניין כדי לזרז את החקיקה. אלא שמאז שראש הממשלה נתניהו שיגר בשבוע שעבר מכתב לנשיא המדינה יצחק הרצוג בו הוא בעצם קרא לביטול משפטו בטענת "איחוי הקרעים בעם", אולפני הטלוויזיה, העיתונים, האתרים והרשתות החברתיות מלאים בוויכוחים על משפטו.
למעשה, נתניהו הצליח להסיט את אש הביקורת מהניסיון להעביר את חוק ההשתמטות השערורייתי, שבעצם מנציח את ההשתמטות של הציבור החרדי, מעמיק את הנטל על חיילי הסדיר והמילואים הנאנקים תחת העול וגורם להעמקת אי השוויון באוכלוסייה.
בתוך כך, תקציב המדינה ל־2026 שאושר בממשלה ביום שישי האחרון, מאיים לפגוע בכיסם של משלמי המסים ממעמד הביניים ומושך עוד תשומת לב ציבורית מנתניהו. אומנם עדיין לא ברור אם התקציב יאושר בקריאות השנייה והשלישית עד סוף מרץ 2026 או שהכנסת תתפזר לבחירות, אך השיח סביבו יוצר עוד רעש ציבורי בעוד נתניהו מושך זמן כדי לקדם את מהלך החנינה.
עם זאת, גורלה של הקואליציה עדיין לוט בערפל בשל שלוש סיבות עיקריות: אי הבהירות לגבי העברת חוק ההשתמטות, אי ודאות בנוגע לאישור התקציב וגורל החנינה - ספק אם נתניהו יסכים להתפטר, אבל במערכת הפוליטית כבר מציעים תרגיל לפיו יתפטר, הכנסת תלך לבחירות והוא יחזור לאחר מכן לבית המחוקקים בראש הליכוד.
