מכה ללוין: בג"ץ פסל את מינוי בן חמו לאחראי על חקירת הפצ"רית
בית המשפט העליון ביטל את מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו לפקח על חקירת הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן. הסיבה: בן חמו אינו "עובד מדינה בכיר" כנדרש. "מינוי מסוג זה מחריף את הקשיים הנובעים מהתערבות דרג פוליטי בחקירה פלילית קונקרטית", קבעה השופטת וילנר
בג"ץ הודיע היום (רביעי) על ביטול מינויו של שר המשפטים יריב לוין, השופט בדימוס יוסף בן חמו, למלווה חקירת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי. "ככל שישנה דחיפות במינוי, כפי שסבור השר, אין בכך כדי לגבור על אמות המידה שנקבעו בפסק הדין ועל החובה לקיים הליך מינהלי סדור", כתב נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.
עוד הוסיף עמית כי "אם לשיטת השר קמה דחיפות מיידית בהשלמת באופן שאינו מאפשר שהות נוספת למציאת עובד מדינה בכיר בהתאם לפסק המינוי הדין - פתוחה בפניו הדרך להגיע לפתרון מוסכם, תוך שימוש בסמכותו הכללית של בית משפט זה".
העילה המרכזית לביטול המינוי היא כי בן חמו אינו "עובד מדינה בכיר", שזה אחד הקריטריונים שלפי פסיקת בג"ץ היה על שר המשפטים לבחור. מאחר שבן חמו נקלט לשירות המדינה באופן זמני, אך ורק לצורך מילוי התפקיד הנדון, אין הוא עונה לתנאי שלפיו יש להטיל את התפקיד על "עובד מדינה בכיר".
השופטת וילנר, שכתבה את פסק הדין המרכזי, ציינה כי "בשים לב לאופיו הממלכתי והא-פוליטי של עובד המדינה בשירות הציבורי, הדרישה בפסק הדין כי העברת סמכות כבענייננו תיעשה לעובד מדינה בכיר, היא דרישה מהותית שנועדה להקהות את הקשיים המשמעותיים הכרוכים כאמור בהתערבות דרג מיניסטריאלי בניהולה של חקירה פלילית ספציפית".
וילנר לא קיבלה את טענת לוין בנוגע לעמידה בתנאי של "עובד מדינה בכיר", והוסיפה: "כאשר אדם נקלט לשירות המדינה, אך ורק לצורך מילוי תפקיד מסוים שהטיל עליו השר, מתעצם החשש כי אותו אדם ישמש כ'שלוחו' של השר לצורך מילוי התפקיד הנדון; זאת, לעומת עובד מדינה, שמכהן ממילא במשרה מסוימת בשירות הציבורי, ולצד תפקידו בשגרה מטיל עליו השר אחריות נוספת הנוגעת לפיקוח על החקירה דנן".
עוד כתבה השופטת בפסק הדין המרכזי כי "כאשר השר בוחר אדם מחוץ לשירות הציבורי, ואותו אדם נקלט באופן זמני בשירות המדינה אך ורק לצורך מילוי התפקיד שהשר מעוניין להטיל עליו, הרי שבחירת השר בנסיבות אלו – במנותק מזהותו של האדם הנבחר – מגבירה, מטבעה, את החשש כי שיקולים פוליטיים שאינם ממין העניין ניצבים בבסיס המינוי". לדבריה, "מינוי מסוג זה מחריף אפוא את הקשיים הנובעים מהתערבות דרג פוליטי בחקירה פלילית קונקרטית, וזאת בניגוד לתכלית התנאים שנקבעו בפסק הדין, שנועדו להקהות פגיעה כאמור".
לפני כשבועיים השר לוין בחר בשופט בדימוס של בית המשפט המחוזי בנצרת, יוסף בן חמו, להיות זה שיפקח על חקירת הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן. "הגעתי למסקנה כי ראוי למנות לתפקיד שופט מכהן או שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי", כתב לוין במסמך שפרסם.
הוא הסביר אז את תהליך הבחירה, ואמר כי "בחנתי גם את האפשרות למנות עובד מדינה מכהן, אך הדבר לא עלה בידי נוכח הקשיים המשמעותיים באיתור עובד מדינה מכהן שהינו בעל בכירות, ידע משפטי וניסיון בתחומים הרלוונטיים, אשר אין לו כפיפות מקצועית או ניהולית למערך הייעוץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה, שאינו מצוי עמם בקשרי עבודה קרובים, ונכון לקחת על עצמו את התפקיד. נוכח האמור, פניתי להנהלת בתי המשפט על מנת לקבל הסכמה עקרונית לאפשרות שימונה לתפקיד שופט מחוזי מכהן. אולם, לא קיבלתי הסכמה".
מיד לאחר ההודעה של לוין עדכנה העמותה "משמר הדמוקרטיה הישראלית" כי הגישה בג"ץ לעיכוב ביצוע המינוי, וזמן קצר אחר כך הוציא נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית - צו זמני שמקפיא את המינוי. "על רקע ההתפתחויות שפורטו בגוף הבקשה, מבלי להביע עמדה לגופן של טענות המבקשת, ומטעמי שימור המצב הקיים - ניתן בזה צו ארעי שלפיו יעוכב מינויו של כב' השופט (בדימ') בן חמו, שנעשה בהמשך לפסק הדין מושא הבקשה לדיון נוסף", כתב אז.
לוין תקף את ההחלטה, וכתב אז כי "מפעל הטיוח בחסות בית המשפט העליון שבר הלילה שיא חדש של חרפה. צו שמוצא באישון לילה כדי לסכל שוב את הפיקוח על חקירה שאין חשובה ממנה, ובאופן מעשי למנוע את חקר האמת. אם לא די בצו השערורייתי, הרי שהשופט עמית מגדיל וקובע כי תגובות יוגשו עד יום שני, ודיון בעניין כלל לא נקבע. כאילו הזמן עומד מלכת, כאילו לא די בזמן שחלף עד עכשיו, באופן שאין לו אח ורע בתולדות ישראל".
