היועמ"שית התנגדה, ועדת השרים אישרה: לממשלה תהיה סמכות בלעדית במינוי בכירים
לפי הצעות החוק, כהונת בכירים, בהם ראשי השב"כ והמוסד, תסתיים אוטומטית תוך כמה חודשים מכינון הממשלה, אלא אם הוארכה; הממשלה תהיה רשאית לפטר בכיר בכל עת לאחר שבעה ימי שימוע בלבד; לפי היועמ"שית, ההצעות עלולות "לפגוע אנושות באופיו הממלכתי של השירות הציבורי ולהפוך אותו לפוליטי, לא מקצועי, ואף מושחת"
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') - בניגוד לדעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה - את הצעות החוק של ח"כ שלום דנינו (ליכוד) שלפיה ממשלה חדשה תוכל להדיח ולמנות בכירים בשירות המדינה. מליאת הכנסת צפויה לאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית ביום רביעי, במגמה להשלים את החקיקה בקריאה השנייה והשלישית עד סוף יולי 2026.
לפי אחת ההצעות, כהונת בכירים בשירות המדינה תסתיים בתוך 100 ימים מכינונה של הממשלה אלא אם החליטה הממשלה להאריך את כהונתם באופן זמני או באופן קבוע. במקרה כזה, השר המופקד על הפקיד המודח רשאי לקבוע את מועד סיום הכהונה גם בתוך 100 הימים ואם לא עשה כן - הכהונה תפקע בתוך 100 הימים. סעיף נוסף קובע כי הממשלה רשאית להעביר מכהונה בכיר בשירות המדינה בכל עת לפי שיקול דעתה הבלעדי, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להציג את עמדתו בפני הממשלה, לרבות שבעה ימים להכין את תגובתו.
ההצעה חלה על שורה ארוכה של תפקידים: הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שב"ס, נציב שירות המדינה, היועמ"שית ומשניה, מנהל מחלקת הבג"צים, מנכ"לי משרדי ממשלה, משנים למנכ"לים וכל משרה שמינויה דורש אישור ממשלה.
בחוות דעת שהגיש ד"ר גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, לוועדת השרים, נקבע כי "הצעת החוק יוצרת באופן מובנה תמריץ מסוכן ביותר לנושאי משרה המחזיקים סמכויות קריטיות לפעול לטובת אינטרסים אישיים או פוליטיים. במקום לפעול לטובת האינטרס הציבורי ובכך לפגוע קשות בערכי יסוד דמוקרטיים כמו גם באמון הציבור בממלכתיות השירות הציבורי. אם לממשלה יש יועץ משפטי לממשלה במשרת אמון, רמטכ"ל במשרת אמון, מפכ"ל במעין משרת אמון ועוד ועוד אזי אלה עלולים לתפקד כמשרות אמון גם במצבי קיצון או בתקופת בחירות על כל המשתמע מכך".
"השירות הציבורי נועד להגשים את מדיניות הממשלה ולהוציאה אל הפועל, תוך שהוא פועל בו בזמן לשרת את הציבור ולא את האינטרסים האישיים או הפוליטיים של נבחרי הציבור. השירות הציבורי אינו מאגר משרות עבור מקורבי השלטון, אלא כלי מרכזי במדינה למימוש זכויותיהם של אזרחי המדינה ורווחתם".
"קיים חשש ממשי כי הצעות החוק יובילו לפוליטיזציה מוחלטת של כלל הליכי המינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולהפיכתם של כללי התפקידים הללו בהם תפקידים עצמאיים ומקצועיים במובהק של שומרי סף וראשי מערכות אכיפת החוק למשרות אמון של חברי הממשלה, שהמינויים להן נעשים בהתבסס על שיקולים פוליטיים בלבד ותוך "הנמכה" ואף ביטול בפועל של בדיקת טוהר המידות".
"כל רכיב בהצעות החוק ובוודאי שהצטברות רכיביהן העוסקים הן במינוי נושאי המשרה הבכירים בשירות המדינה והן בתקופות הכהונה שלהן בתפקיד ובאפשרות להפסיק את כהונתם - צפויים לפגוע אנושות באופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי ולהפוך אותו לשירות פוליטי, לא מקצועי, ואף מושחת, הנתון לחסדי הדרג הנבחר ואשר חב חובת נאמנות לדרג הפוליטי, חרף נאמנות לאינטרס הציבורי".
הוועדה אישרה לקריאה טרומית גם את הצעת החוק בעניין שהגיש ח"כ אביחי בוארון (ליכוד). הצעת חוק דומה שהגיש ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) כבר אושרה לפני מספר חודשים בקריאה הטרומית ותקודם יחד עם יתר הצעות החוק בעניין.
