"קיבלתי ביטולים ב-1.8 מיליון שקל, ואני עדיין מחכה לפיצוי על המלחמה הקודמת"
חידוש הלחימה בצפון מאיים על חזרת התושבים לאזור ועל העסקים המקומיים שלא הספיקו להשתקם וכבר ספגו מכה נוספת; בת חן ישועה, בעלת רשת מלונות מטיילים: "אני מאוד מקווה שזה הולך להיות אירוע קצר שלא יפגע לנו בפסח"; רן גפן מקיבוץ מצובה, הבעלים של שתי חנויות אופניים: "אני מפסיד לקוחות, ובינתיים ממשיך לשלם שכר דירה וארנונה"; דובר קריית שמונה: "פינינו וחזרנו אך לא השתנה הרבה בצפון מאז 7 באוקטובר"
עדיין לא השתקמו מהמלחמה הקודמת, ויישובי הצפון שוב חשופים לאש חיזבאללה מלבנון. שנה אחרי שהממשלה והצבא קראו לרבבות מתושביו שפונו בתחילת מלחמת 7 באוקטובר לחזור הביתה ולצפון בטוח יותר, הצטרפות חיזבאללה למלחמת איראן השנייה השיבה אותם למציאות אימתנית של טילי נ"ט שפוגעים בלי כל התרעה מוקדמת, מטחי רקטות, זמזומים מצמיתים של כטב"מים מתאבדים, הדי פיצוצים ועמודי עשן.
בסוף השבוע הזירה הצפונית המשיכה להתלהט. ביחס ישיר לירידה בקצב השיגורים לעבר ישראל מאיראן, תכפו השיגורים מצד חיזבאללה בלבנון, בעיקר ליישובי הגליל. הרמטכ"ל אייל זמיר ומפקד פיקוד צפון האלוף רפי מילוא פגשו ביום שישי את ראשי הרשויות מיישובי קו העימות, דבקו במסר שישראל נחושה לשנות את המציאות בצפון, לפרק את חיזבאללה מנשקו, שמה שהיה לא יהיה, ועוד כהנה וכהנה.
הבטחות הם כבר שמעו למכביר, את המהלכים האופרטיביים שאמורים לצקת מהות בהצהרות הבומבסטיות ולוחות זמנים ומדדים להשגת המטרות החדשות של צה"ל בלבנון, הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד שמרו לעצמם. את זכותם של ראשי הרשויות בצפון לחשוד בהבטחות הניתנות להם, הם הרוויחו ביושר.
בשונה מהמלחמה הקודמת, שהסתיימה לפני שנה וארבעה חודשים עם הרס חסר תקדים ביישובים הישראליים שלאורך גבול הצפון, בזאת הנוכחית רוב התושבים נמצאים בבתיהם. הירי לעברם כבר אינו שיטתי ולא בכינון ישיר, כפי שנעשה בעבר מבתי הכפרים בדרום לבנון הסמוכים לגבול שההפצצות הכבדות של צה"ל ודחפוריו הפכו לעיי חורבות ולא שוקמו מאז. לפחות עשרה טילי נ"ט ששוגרו בסוף השבוע לעבר כוח של גבעתי בגזרה המערבית ופצעו קשה ובינוני וקצין וחייל, שוגרו ממרחק של כשמונה ק"מ בעומק השטח.
"באירוע אחר שני נ"ט פגעו בתוך מטולה, ירו עלינו גם נשק מצרר", מספר דוד אזולאי ראש מועצת מטולה. "הפעם האחרונה ששוגר לעבר מטולה נשק כזה היתה במלחמת לבנון השנייה, ב־2006, זו סכנת נפשות. מצאנו כאלה בחצרות בתים. פצצונות שמתפזרות על רדיוס של מאות מטרים ואנשים גרים פה. זה לא כמו באירוע הקודם".
רק כ־60% מתושבי המושבה שבאצבע הגליל שבו בשנה האחרונה לבתיהם אחרי פינוי שנמשך כשנה וחצי. מטולה היא בין היישובים שניזוקו באופן הקשה והנרחב ביותר במהלך השנה הראשונה של מלחמת 7 באוקטובר, בזמן שצה"ל היה עסוק בעיקר במלחמה בעזה ויישובי הגליל המפונים היו תחת ספיגה ממושכת. לפי אזולאי, רוב הנזק, מעל 70%, כבר שוקם. "רק סיימנו לשפץ ולשדרג, הפחד שלי שזה שוב ייהרס", אומר.
בדומה למטולה, גם לקריית שמונה רבים מהתושבים שהתפנו ממנה לא שבו. מעל 30% טרם שבו אליה ובשתי הרשויות המקומיות רואים במלחמה הנוכחית הזדמנות להעביר למשתהים מסר על שינוי אמיתי במצב. "מענה הולם בשטח שישנה את המצב באזור יחזיר גם את אלה שעוד לא חזרו. נתחזק מזה. הטעות הנוראית היתה הפסקת האש לפני שנה וארבעה חודשים, כשחיזבאללה כבר היה על הברכיים ולא נתנו לצה"ל לגמור איתו את הסיפור. עכשיו יש הזדמנות לתקן את הטעות הזאת ואסור להחמיץ אותה", אומר אזולאי.
"עדיין לא הגיע פיצוי על המלחמה הקודמת"
דורון שנפר, דובר העיר קריית שמונה, מכיר את הלהט של תחילת קרב, את ההצהרות והמילים הגדולות על ניצחונות והכרעות. הוא גם יודע שבהמשך הדרך, קורים החיים עצמם, הבטחות גדולות מפתחות אלסטיות ותוכניות מפוארות נהיות בסיס לשינויים.
"אני רוצה לבחון את הדברים במבחן המעשה. בינתיים, אנחנו כל הזמן שבים ועושים את אותה הטעות. אם נפסיק לרדוף אחר מחבלי חיזבאללה ונתחיל לרדוף אחר מנהיגי מדינת לבנון, הם בעצמם יתחילו לרדוף את חיזבאללה. לא צריך להיות מצביא גדול, רק לקבל החלטות נכונות", הוא אומר.
קריית שמונה עדיין לא הרימה ראש מאז המלחמה הארוכה שהפכה אותה לעיר רפאים. כשלפחות 30% מהתושבים לא נמצאים בה, הצריכה צונחת, המכירות של העסקים המקומיים צוללות וכך, רק כמחצית מהם חידשו בה עד כה את פעילותם. חידוש הלחימה עלול לדרדר עוד את מצבם של אלה שעדיין מנסים לשמור את הראש מעל המים. ברקע עומד גם החשש מגל הגירה שלילית שישטוף את העיר בחודשים הקרובים.
"פינינו את הבתים שלנו במשך שנה וחצי כדי לשוב למציאות אחרת והבטיחו לנו שהארץ תשקוט 40 שנה אבל לא השתנה כאן הרבה, מאז 7 באוקטובר", אומר שנפר. "אנחנו נמצאים בדיוק באותו המקום שהיינו אז. ועדיין, אם הפעם יינתן טיפול רציני לחיזבאללה שיסיר את האיום הזה מעלינו אחת ולתמיד, אנחנו מוכנים לשלם שוב את המחיר, להקריב את הקורבן הזה ולשבת כמה שיידרש במקלטים. זאת השקעה ראויה לעתיד".
חידוש הלחימה בצפון מאיים גם על אלה מעסקי התיירות המקומיים שהצליחו להתאושש מהמלחמה הארוכה, בעור שיניהם ממש, רק במהלך החודשים האחרונים ולמדים שוב כמה שברירי השקט, כמה מהיר ומטלטל המעבר משגרה לחירום. "בתוך חמישה ימים קיבלתי ביטולים עד סוף מרץ בסכום כולל של 1.8 מיליון שקל", סיפרה בסוף השבוע לכלכליסט בת חן ישועה, בעלת רשת מלונות מטיילים הפרוסה בכמה יישובים בגליל העליון והמערבי ובערבה. "עד שהצלחנו לשוב סוף סוף למסלול תקין של פעילות, אנשים שולחים לנו הודעות ביטול, מבטיחים שיבואו בשמחה ובאהבה בעת שהמצב יירגע. אני מאוד מקווה שזה יירגע בקרוב, ושזה הולך להיות אירוע קצר ושלא יפגע לנו בפסח שנמצא ממש מעבר לפינה".
ישועה מעסיקה ברשת שלה יותר מ־120 עובדים. בימים האחרונים הם נשארו בבית כי אין מה לעשות עם עובדים כשבתי המלון ריקים והאוויר מתמלא בפיצוצים. לפי שעה לא ברור איזה מנגנון יפצה אותם ואותה. "המדינה ידעה שהיא יוצאת למלחמה אז למה לא סידרה את הדברים מראש, בנוהל המבוסס על ניסיון מאירועי עבר ביחס למגזר העסקי? למה כל אי־הוודאות הזאת ולמה אנחנו לא לומדים מהעבר הלא מאוד רחוק? אני עדיין מחכה למדינה שתעביר לי פיצויים של 16 מיליון שקל על המלחמה הקודמת, בינתיים קיבלתי רק מקדמות. עצוב שזה ככה".
מאז התחדשות הלחימה עם חיזבאללה גם רן גפן מקיבוץ מצובה לא פותח את חנויות האופניים שלו שבשבי ציון וליד מעלות. הימים דווקא נהדרים לרכיבה, השמש מלטפת והשמיים בהירים. את הרומנטיקה הזאת גודעים היירוטים של כיפת ברזל ופטריות עשן שחורות מצלקות את הרקיע.
בזמן שתושבי הגליל המערבי ספונים בממ"דים ודיווש על אופניים באזור לחימה הוא דבר שאינו מתקבל על הדעת, גפן מעביר את ימי הסער והזעם האלה במילואים, במסגרת כיתת הכוננות של מצובה. גם אם היה רוצה לא היה לו איפה לקבל בצורה אחראית לקוחות. "החנות לא ממוגנת, יש מיגונית במרחק של 50 מטר ואפשר להגיע אליה בזמן בריצה קלה, אבל היא קטנה ולא כדאי להתמודד עם המצב הזה".
בינתיים, הוא על מדים ומפסיד לקוחות. "אני יושב כאן, בש"ג של מצובה, מקבל טלפונים מלקוחות שמתעניינים ורוצים בכל זאת לקנות משהו, אני דוחה אותם ויודע שהם הולכים למקומות אחרים. אני מפסיד לקוחות אין לי ספק בכך. בינתיים, אני ממשיך לשלם שכר דירה, ארנונה, ביטוחים שממשיכים לרדת באופן קבוע. חשבנו, אני והשותף שלי, להרחיב את העסק ולייבא עוד אופניים ולגדול. אבל עדיף להישאר בתקופה הזאת קטנים. העסקים הבינוניים הם אלה שחוטפים את המכות הכואבות ביותר, בייחוד ברקע המצב הביטחוני הלא יציב כאן".
על עזיבה נוספת של מצובה הוא לא מוכן לשמוע, הקודמת עשתה מספיק צרות. "היא כמעט פירקה לנו את הקהילה", הוא אומר. במשך שנה וחצי הוא נדד עם משפחתו בין שלושה מוקדי פינוי, הילדים עברו שלושה בתי ספר עד ששבו לפני כשנה לבית במצובה. "רוב התושבים חזרו וכעת אנחנו עוברים את האירוע הזה ביחד, תומכים אחד בשני כמו שמתנהלים ומתנהגים בקהילה".
כששב עם משפחתו הביתה הוא בנה ממ"ד שעלה לו כ־180 אלף שקל, 132 אלף שקל מהם בסבסוד של המדינה. "הקבלן העריך שהמחיר יהיה 140 אלף, אחר כך עלה הצורך במפוח ואחר כך דלת וחלון ונגמר יקר. במקום בתוך חודש וחצי, זה לקח כמעט שבעה חודשים כי כולם בונים ולא תמיד הדברים מתנהלים כפי שתוכננו אבל זה משפר את תחושת הביטחון", סיפר גפן.
השפעת מחדלי המלחמה הקודמת
מתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי הממשלה עשתה כל טעות אפשרית ביחס לטיפולה בצפון ומחדליה נערמו בזה אחר זה. מפינוי בהול, חפוז ולא מסודר של עשרות אלפי תושבים מ־39 יישובים לעשרות מוקדים ברחבי הארץ ועד סאגה מחפירה שעיכבה במשך כמעט שנה מינוי של פרויקטור שיהיה אמון על קידום תוכניות בהולות לטיפול בצפון.
את קריית שמונה הממשלה החרימה בגלל מאבקים פנימיים בליכוד ועם ראש העיר, אביחי שטרן. אזולאי ממטולה מספר שרוב הנזק במושבה שלו שוקם בזכות תורמים ויהודים טובים מחו"ל, לעומת הממשלה שאחראית ל־30% בלבד.
לפני שבועיים הופיע השר במשרד האוצר זאב אלקין בוועדת הכספים של הכנסת, בתפקידו כממונה על מינהלת תקומה האמונה על שיקום הדרום והצפון סיפק לחבריה סקירה על המצב בשטח, סיפר כיצד יתחלקו מיליארדי השקלים שאמורים להניע את הצפון מחדש, ועל פני כמה שנים. בין לבין אלקין שלח עקיצה לראש עיריית קריית שמונה ולראש מועצת מטולה כשאמר ש"במקומות ששידרו לאנשים שיהיה טוב, אחוזי השיבה היו גבוהים ובמקומות שהמסר היה שלילי, אחוזי החזרה היו נמוכים. לא הכל זה נסיבות אובייקטיביות".
התקציב שהממשלה אישרה לשיקום הצפון במתווה רב־שנתי עומד על 11.9 מיליארד שקל. 7 מיליארד שקל מהם אושרו למימון שורה של תוכניות במהלך החומש הקרוב, אחת מהן קשורה גם להקמת האוניברסיטה החדשה בגליל. תוכניות אחרות כוללות פיתוח כלכלי באזור ומיזמי התחדשות עירונית הכוללים רכיבים משמעותיים של שיפור תשתיות מיגון וחיזוק של מבנים מפני רעידות אדמה.
תוכנית נוספת, בהיקף של עוד 4.9 מיליארד שקל, אמורה להתמקד בהרחבת היצע הדיור ביישובים ובערי הצפון תוך שיפור איכות השירותים המוגשים בהם לציבור. התוכנית היתה אמורה לעלות לאישור הממשלה במהלך החודש הנוכחי אך ייתכן שהדיון בה יידחה על רקע המלחמה עם איראן והמלחמה החדשה בצפון.
