מחזיקים בקושי
חוק השיקום אושר: חובת היישום על הרשויות המקומיות והמדינה
ישראל יוצאת מהמערכה הקשה של "שאגת הארי" כשהמבנים ההרוסים ממלאים את מרכזי הערים, אך בניגוד ל"עם כלביא", כעת יש חוק שיקום, שמאפשר לקדם תוכניות במהירות. הרשויות המקומיות ומוסדות המדינה יידרשו לקדם תוכניות בזריזות, אך ייאלצו להתמודד בין היתר עם המחסור בעובדי בניין
כשהריסות מבצע "עם כלביא" מיוני 2025 עדיין מונחות ברחובות ערי המרכז, החלה מלחמת "שאגת הארי" והוסיפה ממד נוסף ורחב לנזקים שכבר ספגנו, ולפגיעות בעורף, כולל ירי של חזבאללה מצפון שגרם לנזקים כבדים, בעיקר לישובי הצפון. אומנם תביעות הנזק שהוגשו על ידי תושבים למס רכוש מעידות כי נזקי "עם כלביא" היו רחבים יותר, אך בשני המקרים מדובר בעשרות אלפי תביעות נזק.
לפי הנתונים הרשמיים, ב"עם כלביא" הוגשו כעבור חודש 49,943 תביעות בגין נזק לרכוש, מהן 39,093 תביעות על נזק למבנה, 5,052 על נזק לרכב ו־5,609 על נזק לתכולה וציוד. בעוד ב"שאגת הארי" הוגשו, נכון ל־9 באפריל, 28,237 תביעות בגין נזק לרכוש, מהן 18,408 תביעות על נזק למבנה, 2,594 על נזק לתכולה וציוד, 6,617 על נזק רכב ו־618 על נזק אחר. העיר שהובילה את תביעות הפיצויים בשני סבבי הלחימה היתה תל אביב, עם כ־11 אלף תביעות ב"עם כלביא" וכ־5,120 תביעות ב"שאגת הארי". לרשימת הערים הנפגעות התווספו כעת גם ערים חדשות, כמו ערד, דימונה ובית שמש, וכן יישובים בצפון.
נתונים של כמה מהערים המרכזיות שנפגעו במלחמה מלמדים על היקפי הנזק והשלכותיו, אך גם על יכולת הלמידה של הרשויות המקומיות כיצד לתפקד בעת חירום. כל הרשויות במרכז הארץ הקימו מרכזי סיוע וחירום שפעלו לטובת המפונים והנפגעים, מסדי הנתונים שלהן מדויקים יותר ומתעדכנים בזמן אמת, וכך גם חוות הדעת של הציבור על הטיפול של הרשות המקומית.
רמת גן ופתח תקווה הן דוגמה לשתי ערים במרכז שספגו פגיעות קשות במהלך "שאגת הארי", רמת גן נפגעה מ־60 פגיעות מצרר ו־48 אירועי פגיעה של רסיסים, ובסך הכל יש בה כ־50 זירות של פגיעות במבנים, מהן 22 זירות שבהן פונו תושבים. מתוך 167 תושבים שפונו, 77 עדיין מפונים.
בהיעדר ממ"ד, שחר, תושב רמת גן, לימד את שני ילדיו לאן מגיעים במקרה אזעקה, ולכל אחד מבני המשפחה היה תיק חירום למקלט. "בבניין שלנו אין מקלט. בזמן ששהינו במקלט, הוא ספג פגיעה ישירה של פצצת מצרר בדירה שמעל הדירה שלנו והתקרה שם קרסה. אני חובש, יצאתי דקה אחרי הפיצוץ לראות אם יש פצועים וראיתי שהבית שלי נפגע. לא היו פצועים, אבל יש לי אמל"ח ותחמושת בדירה ודבר ראשון הוצאתי אותם. הייתי ערוך לזה, הכנתי דרכונים, כסף מזומן, מסמכים ולפטופים ואספתי את הכל. כשהגיעו מפיקוד העורף, הם רצו לפרוץ את כל דלתות הבניין כדי לאתר לכודים, אבל מאחר שידעתי שאין אף אחד בבניין, לא נתתי להם לפרוץ את הדלתות והם הקשיבו לי. דיברנו עם הדיירים בנוכחותם והדלתות נפתחו".
לגבי הפיצוי אומר שחר כי עברו להתגורר במשך חודש במלון ובזמן הזה מצא דירה. "אני מקבל מרשות המסים 6,500 שקל לשכירות ומשתמש ב־6,400 שקל". לגבי הרכוש הוא אמר: "היו קצת קשיים בהתנהלות מול מס רכוש, עירבתי את העירייה ועזרו לי. בגלל שלא היה חשמל בדירה שנפגעה הגשתי את הדו"ח הסופי רק לפני שבוע וקיבלתי הודעה שהוא מאושר אבל עוד לא קיבלתי את הכסף, כ־30 אלף שקל". אף על פי שהבניין ספג פגיעה ישירה ההחלטה של מס רכוש היא לתקן את הנזקים, חלק מהדיירים כבר חזרו ו־3 דירות, כולל זו שלו, יעברו שיפוץ ובינוי מחדש, ושחר מספר כי הוא אפילו שוקל לשוב ולשכור את הדירה בעתיד, "אני אשמח לחזור לדירה שלנו, אני אוהב את האזור, את הדירה ואת בעלי הבית".
בפתח תקווה המצב חמור יותר מבחינת היקפי הפגיעות, עם 133 פצצות מצרר ב־20 מטחים, אירוע אחד של נפילת טיל כבד, ו־38 אירועי נפילה של שברי יירוט. עם זאת, היקף המפונים בה נמוך יותר ועומד על כ־80 תושבים.
תל אביב היא שספגה את הפגיעה הקשה ביותר. לפי נתוני העירייה, במהלך "שאגת הארי" נפגעו 123 מבנים, מהם 107 הוגבלו זמנית בשימוש (מבנים צהובים), ו־16 מבנים אסורים לשימוש (מבנים אדומים). עד כה תוקנו 91 מבנים, מבנה אחד נהרס ו־32 מבנים טרם תוקנו. בתל אביב מפונים כ־2,064 תושבים, מספר גדול משמעותית מבכל עיר אחרת.
מקרי הפגיעות הקשים מ"עם כלביא" טרם טופלו, מדובר באותם מקרים שבהם נדרשת חשיבה אחרת, מחוץ למדיניות הקבועה של מס רכוש להשבת המצב לקדמותו. עם זאת, כשהרשויות והתושבים ניסו לקדם מהלכים להתחדשות עירונית באזורי הנפילה, הם גילו שאין לכך אחיזה משפטית והכל נתקע.
ברמה הארצית, הממשלה נכנסה לתרדמת לפני כשני עשורים ולא פעלה כדי לקדם חקיקה המיועדת לאפשר שיקום מהיר של אזורי מלחמה. היא התעלמה מכך לחלוטין. רק לאחר שחורבות המבנים ניצבו שוממות במרכזי הערים, נזכרו מקבלי ההחלטות להתחיל ולקדם חקיקה כזו.
היעדר החקיקה יצר תסבוכות במתחמים רבים שנפגעו, כשלכל מבנה היה סטטוס שונה. למשל, מבנים שכבר היו בהליכים מתקדמים של התחדשות עירונית במסלול הרגיל, התבקשו לצרף אליהם מבנים סמוכים שכלל לא פעלו קודם בכיוון. נוצר צורך במסלול שמחבר את כלל המבנים, ומספק מענה תכנוני, קנייני ורישומי, המאפשר לצרף ולאחד מתחמים, להעניק פיצוי כספי לבעלי דירות המעוניינים למכור את דירתם, ובעיקר מאפשר לקדם את המתחמים במהירות.
לאחרונה החוק אושר בכנסת ונכנס לרשומות ב־5 באפריל, כ־10 חודשים מפרוץ "עם כלביא". מה אומר החוק החדש? בגדול, הוא אמור לאפשר שיקום של אזורים שלמים ולבחון זאת מתוך ראייה מתכללת. החוק מסדיר את ההתנהלות מול התושבים שבתיהם נפגעו, שכניהם, הרשויות המקומיות, מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה, וקובע יעדים, לוחות זמנים ואופן פעולה.
אחד ההיבטים החשובים בחקיקה הוא קביעת לוחות זמנים קשיחים לכל שלב. בשלב ההכרזה, לאחר קבלת המלצה מצוות מייעץ, הממשלה רשאית להכריז על "אזור שיקום והתחדשות" במקומות שבהם קיימים בניינים הרוסים ויש הצדקה לשקמם באמצעות התחדשות עירונית. ההכרזה תיעשה בתוך 60 ימי עבודה ממועד הנזק. החוק מאפשר שיקום של לפחות שלושה בניינים ובהם 12 יחידות דיור, כאשר גבולות האזור יכולים לכלול גם מגרשים סמוכים, ואף מבנים שלא נהרסו. עם זאת, מספר הבניינים שלא נהרסו לא יעלה על 25% מכלל הבניינים במתחם.
דוגמה נוספת לקיצור לוחות הזמנים נוגעת לשלב הגשת התוכניות. החוק מחייב את הרשות המקומית הגשת תוכנית בתוך 3 חודשים, הפקדתה בתוך 6 חודשים ואישור התוכנית בתוך שנה בלבד. אם הוועדה המקומית לא עומדת בלוחות הזמנים, הסמכות עוברת לותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור), שלה מוקצים עד 12 חודשים לאישור. בנוסף, ניתן לקדם היתר בנייה גם ללא הסכמה של כלל בעלי הזכויות.
נקודה נוספת שחייבה פתרון בחקיקה, היא סוגיית הסכמת הדיירים לפרויקט. החוק הוגמש לעומת המסגרת הסטנדרטית של התחדשות עירונית וקובע כי היזם ייבחר ברוב של 51% בכל בניין, או רוב מיוחד של 80% מכלל בעלי הדירות במתחם. לרשות הדיירים עומדים 95 ימי עבודה ועוד 30 ימים נוספים לבחירת יזם. אם לא נבחר יזם — המתחם חוזר למסלול הרגיל. מענה ניתן גם להיבט הקנייני ומאפשר לבעל דירה שלא מעוניין להמתין למימוש הפרויקט למכור את הדירה ליזם ולקבל תמורה כספית מיידית, ואף לקבל הקלות במיסוי. אם בעל הדירה ירכוש דירה חלופית בתוך 12 חודשים, הוא יקבל פטור ממס רכישה ודחייה בתשלום מס שבח (אם הדירה החדשה יקרה יותר).
מכיוון שהחוק רק אושר ונמצא בתחילת דרכו, קשה לומר עד כמה הוא יספק מענה לשלל התרחישים האפשריים, הרשויות עדיין לומדות את המשמעות שלו, היזמים בחלקם כלל לא מכירים אותו, והקמת הוועדה עדיין מתגבשת. בשלב זה מסתמן כי היכולת של כלל הגורמים ללמוד את החוק וליישם אותו במהירות לאור המורכבויות שלו, היא המבחן האמיתי.
עו"ד ישי איציקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, ייעץ לקבלנים בנושא החקיקה. לדבריו, מדובר בחוק מורכב והוא מעריך שיידרשו לו השלמות ותיקונים נוספים. לוחות הזמנים הקצרים, למשל, הם משהו שהרשויות המקומיות לא מורגלות בו והן יידרשו למאמץ רב, וייתכן גם שחלקן לא יעמדו בו.
לכל מי שפועל בענף ברור, כי המכשולים בדרך לשיקום יופיעו, ולא תמיד מהמקומות שצפינו אותם. דוגמה לכך היא המחסור בעובדים הזרים בענף הבנייה, שהבאתם נעצרה כמעט לחלוטין במהלך "שאגת הארי". מאז פרוץ המלחמה סוגיית העובדים הזרים הפכה לקריטית ולא תמיד צפויה (עובדים שעוזבים, מדינות שלא מאשרות את הגעתם בשל המצב וכד'), ואף על פי שהתווספו עשרות אלפי עובדים לענף, עדיין קיים מחסור. "תכננו להביא אלפי עובדים בחודש וחצי האחרונים ורק לפני שבועיים מצאו לנו דרך להביא את חלקם דרך הגבולות מירדן ומצרים אבל הגיעו מעט, 400-300 עובדים, כי זה היה מסורבל ועלה לנו הרבה כסף", מספר הארי אלקסלסי, יו"ר עמותת "דף חדש", המאגדת כ־150 תאגידי כוח אדם מורשים בענף הבנייה. "יתר העובדים שגייסנו ממתינים בחו"ל כל החודשיים וחצי האחרונים, והם עדיין מתעכבים. בחלק מהמדינות עצרו הגעה של עובדים לארץ, למשל ממשלות תאילנד ווייטנאם. הם מוכנים שיגיעו לכאן רק כשיהיה שקט מוחלט".
לפי אלקסלסי, אחרי חודשים ארוכים של התמהמהות בקבלת החלטות בנושא העובדים הזרים, השינוי החשוב שנעשה הוא פתיחת האפשרות של התאגידים להביא עובדים באופן עצמאי (תחת אישורים). ממרץ 2024 הצליחו התאגידים להביא לישראל כ־30 אלף עובדים, אך לפי מבקר המדינה עדיין חסרים 37 אלף עובדים.
אין מספיק כוח אדם לשיפוצים
נושא כוח האדם לענף השיפוצים – חלק בלתי נפרד מענף הבנייה — לא קיבל מענה ראוי, ובהתחשב בכך שחלק מרכזי מהעובדים בענף היו פלסטינים, ואין מי שימלא את מקומם, קיים קושי למצוא קבלנים פנויים. בהתאם, גם המחירים עלו. כבר במהלך "עם כלביא", בעלי דירות שנפגעו דיווחו כי הם מתקשים למצוא קבלנים שיעמדו בתקציב שאושר על ידי מס רכוש. "במקרה של השיפוצים לא איפשרו מנגנון של הבאה פרטית אלא רק רק במסגרת הבילטרלית וגם שם הביאו רק 300 עובדים. זה נושא שחייב להיפתר. אין עובדי שיפוצים בארץ וזה משפיע באופן ישיר על מי שהבית שלו נפגע, עבודות מתעכבות והמחירים עולים", אומר אלקסלסי.
