סגור
ח"כ משה גפני יהדות התורה ועידת התחזיות
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. הצעתו תפגע ברוכשי הדירה החדשים (צילום: אלכס קולומויסקי)

פרשנות
רעיון לא אפוי: ההצעה של גפני למשכנתאות רק תפגע בבנק ישראל ובציבור

יו"ר ועדת הכספים הודיע שבכוונתו לקדם הצעת חוק לפיה כאשר הריבית במשק עולה הריבית על המשכנתאות לא תעלה בעבור רוכשי דירה ראשונה. ההצעה לא תשפיע על כל המשכנתאות, תפחית את האפקטיביות של העלאת הריבית, מה שעלול להעלות אותה עוד יותר, ועלולה לייקר משכנתאות חדשות

ח"כ משה גפני פתח בסערה את הקדנציה החדשה שלו בתפקידו המיתולוגי כיו"ר ועדת הכספים. את הישיבה הראשונה הקדיש גפני לנושא עליית הריבית במשק. בישיבה הופיע נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, והציג סקירה על המצב, ועל הסיבות להעלאת הריבית.
גפני שידר אווירה מפויסת, והרגיע באמרו כי בתור מי שלקח חלק בחקיקת חוק בנק ישראל שמבטיח את עצמאותו של הבנק המרכזי, אין לו כוונה לפגוע ברוח החוק ובעצמאות בנק ישראל בקביעת ריבית במשק. ואז אחרי שלכאורה הרגיע, הוא הטיל פצצה, והודיע שבכוונתו לקדם הצעת חוק לפיה כאשר הריבית במשק עולה הריבית על המשכנתאות לא תעלה בעבור רוכשי דירה ראשונה. זה מעין שדרוג של הבטחת הבחירות של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו שאמר שיקפיא את תשלומי המשכנתא, ואז תיקן עצמו ואמר שבעצם התכוון לארנונה.
גפני אומר שלא יפגע בבנק ישראל, אבל המשמעות של הצעה כזו בפועל היא החלשת שלו, שכן האפקטיביות של העלאת הריבית תפחת. אין ספק שהעלאת הריבית, ועוד בקצב כה חד, פוגעות בלווים ובנוטלי המשכנתאות, אבל אין דרך קלה להגיד זאת - זו המטרה בהעלאת הריבית: להכביד על הלווים, לגרום להם להצטמצם בהוצאותיהם וכך לדכא ביקושים ולרסן את עליות המחירים. אם עליית לא הריבית לא תחול על חלק מההלוואות, האפקטיביות שלה תפחת, והדבר אף עלול להביא לכך שבנק ישראל יצטרך להגביר עוד את עליות הריבית בכדי להשיג את האפקט הרצוי של צינון הביקושים והמחירים.
גם אם מחליטים להפלות לטובה חלק מהלווים, אז למה דווקא רוכשי דירה ראשונה? למה הם עדיפים על פני עסק קטן שנחנק תחת התייקרות חומרי הגלם שלו מהאינפלציה והתייקרות חדה במחיר האשראי שלו? או על פני סטודנט שנטל הלוואה לצורך מימון לימודיו, ובקושי סוגר את החודש?
אלו לא הבעיות היחידה בהצעתו של גפני. בעיה מרכזית היא ההשלכות של הצעה שכזו: הקפאת עליית הריבית אמנם עשויה להקל על מי שיש לו כבר משכנתא, אבל לפגוע ברוכשי הדירות החדשים. הסיבה לכך היא שאם הבנקים יידעו שבעת העלאת ריבית, הם לא יכולים לגלגל אותה אל המשכנתאות, אלא אמורים לספוג בעצמם את העלייה, הם יכולים מראש לתמחר תרחיש שכזה, ולהעלות את ריבית המשכנתאות במסלול צמוד פריים. כך, רוכשי הדירות החדשות שגם כך צריכים להתמודד עם העלייה החדה במחירי הנדל"ן (20% בשנה האחרונה) ועם התייקרות הריבית במשכנתאות שנובעת מעליית ריבית בנק ישראל, יצטרכו לספוג התייקרות נוספת בריבית במסלול צמוד הפריים - התייקרות שתנבע מכרית ביטחון שייקחו הבנקים על תרחיש של המשך העלאות ריבית.
זאת ועוד, הקפאת עליית הריבית אפשרית אולי במסלול צמוד הפריים, אבל היא לא תפתור את כל ההתייקרות במשכנתא. ראשית ישנו מסלול צמוד המדד, שהולך ותופח בשל האינפלציה, שמגדילה את קרן ההלוואה. בנוסף לכך יש גם מסלול ריבית משתנה, שמהווה 15%-20% ממשכנתא ממוצעת. הריבית בו משתנה אחת לתקופה, בהתאם לתנאי המשכנתא. אולם השינוי בריבית אינו צמוד לריבית בנק ישראל, אלא בכלל לתשואות בשוק האג"ח. האם החוק ימנע גם שם התייקרות?
אם גפני רוצה לסייע למשקי הבית להתמודד עם עליית הריבית, יש מספר אפשרויות פעולה טובות יותר: הפעלת לחץ על בנק ישראל והבנקים לנקיטת צעדים כמו במשבר הקורונה, של הקלות חשבונאיות שיעודדו את הבנקים לבצע פריסות תשלומים ללווים שמתקשים ואולי אף הקפאות תשלומים; או הפעלת לחץ באמצעות איומי חקיקה על הגדלת גלגול עליית הריבית על פקדונות הציבור - בעיקר משקי הבית הקטנים שמופלים לעומת הריביות שמקבלים הלקוחות הגדולים. ביטול העלאת הריבית על המשכנתאות לרוכשי דירה ראשונה, נשמעת אולי טוב על הנייר, אבל היא תיצור עיוותים ונזק שהוא גדול מהתועלת.