סגור
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון. העריך כי הפוליטיקאים לא יתערבו (צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס)

בנק ישראל מאט את הקצב: העלה את הריבית ב-0.5%, תעמוד על 3.25%

מדובר ברמת הריבית הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2011 ובהעלאה השישית שמבצע הבנק מאז אפריל במטרה לבלום את האינפלציה. הבנק מיתן את קצב העלאת הריבית על רקע הנתונים המצביעים על עלייה באבטלה והאטה שנובעת בעיקר מירידה בצריכה הפרטית

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל העלתה את הריבית ב-0.5% לרמה של 3.25% - רמת הריבית הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2011. כתוצאה מכך תעלה ריבית הפריים ל-4.75%. זוהי ההעלאה השישית שמבצע בנק ישראל מאז החל באפריל האחרון בתהליך ההידוק המוניטרי שנועד לבלום את האינפלציה.
העלאת הריבית היתה צפויה מראש בשל קצב עליית המחירים המהיר (אינפלציה), שהגיע בחודש האחרון לרמה שנתית של 5.1%, רמה הגבוהה ב-2.1% מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים של הבנק.
עם זאת, בשונה מהפעמיים הקודמות בהן העלתה את הריבית בשיעור חד של 0.75%, הפעם הוועדה המוניטרית הסתפקה בהעלאה של 0.5%. ההחלטה הזו תואמת את ההצהרות הקודמות של הנגיד אמיר ירון לפיהן הוא נוקט במדיניות של "העמסה ראשונית" (front loading) וכי קצב העלאות הריבית צפוי להתמתן. כמו כן, ראוי לציין כי ההעלאה החדה הקודמת לא התקבלה פה-אחד בוועדה המוניטרית, והיה חבר אחד שתמך בהעלאה מתונה יותר. סביר להניח כי הפעם ההתנגדויות להעלאה חדה היו רחבות יותר בתוך הוועדה.
החלטת הריבית הפעם התקבלה על רקע הנתונים המצביעים על עלייה באבטלה וירידה בתעסוקה שפורסמו בשבוע שעבר, כמו גם על רקע נתוני הצמיחה המעורבים שלימדו מחד על צמיחה ועלייה בהשקעות ומאידך על האטה שנובעת בעיקר מירידה בצריכה הפרטית. נתונים אלו מהווים סימנים לכך שהפעילות הכלכלית מתקררת, וזה מביא לכך שהבנק זהיר יותר עם העלאות הריבית שלו, אך מאידך, הוא גם משוכנע שהעלאות הריבית מתחילות לעשות את האפקט שלהן.
חטיבת המחקר של בנק ישראל העריכה באוקטובר כי הריבית בעוד שנה תהיה 3.5%, וגם הנגיד אמר כי הריבית תגיע לרמה של "שלוש פלוס". אם הבנק אכן יעמוד בתחזית זו, הרי שתהליך העלאת הריבית קרוב לסיומו. אולם, בשוק ההון מעריכים כי רמת הריבית הגבוהה תישאר איתנו לאורך זמן.
ההלוואה המשמעותית ביותר של משקי הבית היא המשכנתא. תיק המשכנתאות של הציבור מכיל כמיליון משכנתאות בהיקף של למעלה מחצי טריליון שקל, ומתוכם כ-207 מיליארד שקל צמודים לפריים, כך שהעלאת הריבית מעלה את היקף התשלום החודשי. גובה העלייה תלוי בגובה ההלוואה הצמודה לפריים, אך לשם המחשה, ההתייקרות למשכנתא ממוצעת שנלקחה בתקופה האחרונה היא כ-92 שקלים בחודש, ובסך הכל כ-550 שקלים מאז החלו העלאות הריבית.
יו"ר ועדת הכספים הזמני, משה גפני, שנכנס לתפקידו היום, הספיק להתייחס להעלאת הריבית ואמר: "אני מודיע מראש, שמעתי שהנגיד מתכוון להעלות את הריבית במשק, המשמעות היא שבעלי המשכנתאות ישלמו יותר כסף. אני מתכוון לקיים בזה דיון". נזכיר כי נגיד הבנק ירון אמר לכלכליסט בראיון לאחר העלאת הריבית הקודמת: "אני לא חושב שיהיה גורם פוליטי שיעז לגעת בעצמאות של הבנק, מספיק להסתכל על מדינות שבהן ניסו לעשות דברים כאלו ולראות מה זה עשה לכלכלה שלהן".
גם המגזר העסקי צפוי לחוות קשיים בדמות עלייה בהוצאות המימון וירידה ברווחים בעקבות העלאת הריבית. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר עוד טרם ההחלטה כי "על אף העלייה במדד יוקר המחירים בחודש אוקטובר, תהיה זו שגיאה חמורה להמשיך בהעלאת ריבית נוספת. יש להבין כי העלאות הריבית עצמן הן מאיצות אינפלציה, שכן הן מעלות את עלויות המגזר העסקי בכללו". לין קרא לבנק ישראל לבנות תכנית משותפת עם הממשלה לבלימת האינפלציה.
גם דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר כי בנק ישראל צריך לעשות שימוש רחב יותר בסמכותו לייעץ לממשלה: "הנגיד חייב לפרסם תכנית כלכלית לממשלה הכוללת המלצות לצעדים פיסקליים, לאחר שיח אחראי עם ראשי המשק ונשיאות המגזר העסקי".