בלעדי
הרפורמה החדשה שתשנה את הקשר שלכם עם סוכן הביטוח
אחת ההמלצות של ועדת הרגולטורים היא שכדי לייעץ ללקוחות יידרשו רישיון לייעוץ פנסיוני ולייעוץ השקעות. בנוסף מכוונת הוועדה לשינוי מודל התגמול של היועצים כך שיקבלו תשלום מהלקוח ולא מחברות הביטוח. המטרה: להבטיח ייעוץ אובייקטיבי ולמנוע ניגודי עניינים
הוועדה לבחינת ארביטראז' רגולטורי במכשירי החיסכון בראשה עמד מנכ"ל האוצר היוצא שלומי הייזלר ממליצה לבצע שינוי דרמטי בעולם העמלות של סוכני ביטוח ויועצי השקעות. אתמול חשף כלכליסט כי הוועדה, שמונתה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לבחינת ההבדלים בין מוצרי החיסכון השונים בישראל, קובעת שיש לבטל את הבדלי המיסוי בין קופות גמל להשקעה, קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון ולרכז את כולם בחשבון השקעות שיזכה להטבות מיסוי שונות.
כעת נחשף כי הוועדה ממליצה שהמתווכים, כלומר סוכן הביטוח או יועץ ההשקעות, יוכלו להמליץ לחוסכים על רכישת אמצעי החיסכון הרלבנטיים במסגרת חשבון ההשקעות עבורו יהיו "יועצים הולסטים", שמחזיקים גם ברישיון פנסיוני וגם ברישיון ייעוץ ושיווק השקעות. כיום, לסוכני ביטוח רישיון פנסיוני וליועצי השקעות רישיון ייעוץ השקעות. בוועדה מסבירים כי ההמלצות נועדו לבסוף להגיע למצב שבו סוכני הביטוח הם גם יועצי השקעות בהליך מזורז, מה שיאפשר פיקוח מיטיבי והדוק יותר מהקיים כיום.
בנוסף, הצוות קובע כי יש לבחון מחדש את כל מודל התגמול של אותם יועצים ומשווקים שירצו לייעץ לחוסכים. הצוות אמנם לא מציין מה מנגנון התגמול הנכון מבחינתו, אך לאורך הדו"ח הוא מזכיר כמה פעמים כי על היועץ לשמור על אובייקטיביות מוחלטת ולא להיות מוטה עבור חברת ביטוח מסוימת או מוצר מסוים. כלומר, הוועדה חושבת כי התשלום עבור הייעוץ אמור להגיע מהלקוח, ולא מהחברה עבור שיווק המוצר שלה.
להבטיח ניטרליות
בדו"ח נכתב: "יש לשאוף לאובייקטיביות של המתווך תוך יצירת זהות אינטרסים בין המתווך לחוסך, כך שהמתווך יתווך לחוסך את המוצר המתאים ביותר עבור צרכיו". הוועדה מסבירה כי "יש לוודא שמודל התגמול והתמריצים של המתווכים, מבטיחים ניטרליות בין יצרנים באופן שיביא לכך שההמלצות של המתווך לחוסך תושפענה רק משיקולי מקסום ערך לחוסכים. ככל שתתבצע התערבות רגולטורית בתחום התגמול למתווכים, יש לוודא שנותרת כדאיות כלכלית לקיום המקטע, על רקע פערי האינפורמציה המשמעותיים והתועלת שבתיווך אובייקטיבי, הן בהשאת התועלת לצרכנים והן בהגברת התחרות עליהם". לסיום קובעת הוועדה כי "יש להקדיש דיון ייעודי (לסוגיה של תגמול הסוכנים – א"ע) עד למיצויה, שכן ללא השגת מודל תגמול בר קיימא שיבטיח את קיום השוק, בד בבד עם היותו יוצר זהות אינטרסים, רבים מהיתרונות של המודל המוצע לא מתקיימים".
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל האוצר היוצא שלומי הייזלר (מימין), יו"ר רשות שוק ההון עמית גל ויו"ר רשות ני"ע ספי זינגר. עוד מוצע לשנות את מודל התגמול לסוכנים
(צילומים: מארק ניימן / לע"מ, עמית שאבי, אוראל כהן)
בשנים האחרונות מספר סוכני הביטוח שעוסק גם בתיווך השקעות גדל מאוד, בעקבות העלייה בהיקפי החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל ובהכנסה הפנויה. לפי נתוני רשות שוק ההון, חל גידול של 4.8% במספר הסוכנים ב־2023 לעומת השנה לפניה. סוכני ביטוח אלו לרוב עושים שימוש באמון שזכו לו במתן ייעוץ ביטוחי עבור הלקוח, על מנת לשווק לו השקעות פיננסיות. בין היתר מייעצים הסוכנים על מעבר החסכונות בין חברה זו לאחרת, ומקבלים על כך עמלות גבוהות. מעבר לכך, בשנים האחרונות חלק מהסוכנים לקחו על עצמם את התפקיד של מתווכים פיננסיים, במסגרתו הם מציעים למבוטחים שלהם גם השקעות אלטרנטיביות, כלומר כאלו שאינן נסחרות בשוק ההון. כלכליסט חשף בחודשים האחרונים מקרים רבים בהם אותן השקעות התרסקו תוך פגיעה מהותית בחסכונות המבוטחים. כך לדוגמה, השקעות כמו שבוצעו בסלייס גמל, קרן מונטרו, וולת'סטון ופרסונל הגיעו לאובדן כספים כולל של 2.6 מיליארד שקל שעשוי אף לגדול ל־3 מיליארד שקל. הזרמת הכספים הללו נבעה בעיקר בשל העמלה ששילמו היצרנים לסוכני הביטוח. הוועדה קובעת כי אסור שמקרים כאלו יתרחשו, גם לאחר אימוץ חשבון ההשקעות.
ניסיון לסיים את ההבדלים בין המוצרים
ועדת הארביטראז' כללה, לצד הייזלר, נציגים של אגף התקציבים והחשב הכללי, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון. הוועדה גיבשה דו"ח מסקנות אותו תפרסם בקרוב, לאחר שיוגשו ההתנגדויות של עמית גל, יו"ר רשות שוק ההון. ההתנגדויות שיוגשו הן בגדר התנגדויות מיעוט למסקנות. לאחר מענה הוועדה על ההתנגדיות מצד שאר נציגי הוועדה — יוצגו המסקנות לציבור הרחב על מנת לקבל גם את הערותיו. לאחר מכן יועברו המסקנות הסופיות למסלול של חקיקה.
מאז מינויה בפברואר 2024 בחנה הוועדה את השוני בין שלושת המוצרים השונים לחיסכון בטווח הקצר והבינוני בשוק הפיננסי בישראל — קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון וקופת גמל להשקעה. ההבדלים העיקריים ביניהם הם השוני במיסוי ובדרכי ההפצה שלהם: קרנות נאמנות מופצות בבנק דרך יועצי השקעות, פוליסות חיסכון דרך חברות הביטוח וסוכני ביטוח וקופת גמל להשקעה דרך בתי ההשקעות. השוני במיסוי נבע מכך שאת החיסכון בקופות גמל להשקעה ניתן לחבר לאחר פרישה לקרן הפנסיה, למשוך אותו כגמל חודשית וליהנות מפטור מס רווחי הון של 25%. שני החסכונות האחרים לא זוכים לאותה הטבה. כיום, מעבר בין מסלולים בפוליסת החיסכון לא מהווה אירוע מס, אך מעבר בין מסלול למסלול בחברה — כן נחשב אירוע מס. מהלך שאין דומה לו בשני המוצרים האחרים.
על מנת לסיים את ההבדלים במיסוי ובהפצה, מוצע לאפשר לחוסכים לפתוח חשבון השקעות אצל חברי בורסה. כל ההשקעות בשוק ההון וההשקעות הפנסיוניות יאוגדו באותו חשבון. מכירת ניירות ערך בתוך חשבון ההשקעות לא יחשבו כאירוע מס, אלא רק משיכת הכסף החוצה מחשבון ההשקעות. בנוסף כל ההון שייצבר בחשבון ההשקעות יתווסף לקרן הפנסיה ויהיה פטור ממס רווחי הון לאחר גיל 60 – בדומה לקופות הגמל להשקעה.
דו"ח הוועדה מבהיר כי אין בכוונתה להגדיל את הטבות המס וחברי הוועדה סבורים כבר היום כי הפטור ממס הוא רחב מדי. בהתאם להשקפה כי אין מקום להרחיב את הטבות המס, היקף הכספים שיופקדו בחשבון ההשקעות ויהיו פטורים ממס רווחי הון יוגבלו בסכום שעדיין לא נקבע. כל הפקדה בחשבון ההשקעות מעבר להגבלה לא תזכה להטבה.
המתנגדת העיקרית לרפורמה, מעבר לסוכני הביטוח וחברות הביטוח, היא רשות שוק ההון. לטענתה, איגוד מוצרי ההשקעה השונים תחת מטרייה אחת יביא לסרבול תפעולי שירתיע את הציבור. כמו כן, עלה חשש מריכוז כוח רב בידי שלושת בתי ההשקעות חברי הבורסה שכרגע שולטים בהצעת חשבונות השקעה ללקוחות פרטיים – IBI, מיטב ואקסלנס.
