הסערה המושלמת בישראל: ה־AI מייתר המוני עובדים בהייטק והשקל מייקר אותם
לחץ מצד המשקיעים והתקדמות מואצת של בינה מלאכותית מאלצים חברות תוכנה לחשב מסלול מחדש: קיצוצים בכוח אדם ושינוי מודלים עסקיים. בעוד החברות מנסות לשמר רווחיות ולשדר יציבות דרך מהלכים פיננסיים, גובר החשש כי שוק העבודה בענף הטק ניצב בפני שינוי עמוק. וויקס היא רק דוגמה
חברת וויקס (WIX) הטילה אתמול את הפצצה הצפויה ביותר על מגזר ההייטק הישראלי עם יציאה למהלך של פיטורי ענק של 1,000 עובדים. מדובר בקיצוץ הגדול ביותר בתולדות החברה, שתיפרד מ־20% מכוח האדם. וויקס תהיה הראשונה מבין חברות התוכנה הגדולות בישראל שמושפעת ישירות מטלטלת ה־AI ואפוקליפסת ה־SaaS שהיא הביאה עמה, ונוקטת בפיטורים. אף שוויקס נחשבת למנופחת יחסית במונחי כוח אדם (ראו מסגרת) ויש לה לא מעט "שומנים", היא נתפסת גם כאחד העוגנים והסמלים של תעשיית הטק המקומית, ולכן מהלך כזה עלול לשחרר את הנצרה ולגרום לחברות נוספות לצאת למהלכי פיטורים שכבר מרחפים מעל ראשן.
1. מניית וויקס, חברת האינטרנט הוותיקה, כמו גם חברות תוכנה נוספות כמו נייס ומאנדיי, נתונה תחת מתקפת AI, והמניה שלה קורסת. המניה איבדה כ־50% מתחילת 2026, והחברה נסחרת כעת סביב שווי של 2 מיליארד דולר בלבד, וזאת לעומת שיא של כ־20 מיליארד דולר ב־2021. הצניחה החדה בשווי, כפי שקרה גם בנייס ובמאנדיי, נובעת מחששות המשקיעים מפני החלפת הפתרונות של החברות בטכנולוגיות AI חדשות, שמאפשרות היום תכנות מהיר ופשוט יחסית גם עבור מי שאינו מתכנת מומחה.
וויקס היא אומנם החברה הישראלית הראשונה המשמעותית שיוצאת לקיצוץ כואב ועמוק בעקבות מהפכת ה־AI, אבל בעולם התהליך כבר החל, ורק בסוף השבוע האחרון נעשו פיטורי 8,000 עובדים בענקית האינטרנט מטא, שחלו גם על הסניף הישראלי, וגם בחברת התוכנה האמריקאית הגדולה Intuit, שנפרדה מ־3,000 עובדים, המהווים 17% מכוח האדם שלה.
2. אף שלכל חברה יש הנסיבות הסובייקטיביות שלה, המהלך של וויקס ממחיש את החששות סביב מגזר ההייטק הישראלי בפרט והעולמי בכלל. האם חברות התוכנה שנהנו משני עשורים של פריחה חסרת תקדים והתנפחו בחסותה, יזדקקו לכל העובדים והעובדות שלהן? מצד אחד, ניתן לעשות הרבה מהעבודה באמצעות AI, לא רק בתכנות אלא גם בשיווק ובתפעול, ומצד שני, הצפי הוא שחברות אלה עומדות לאבד חלק מהלקוחות הקיימים ולהתקשות בגיוס חדשים, משום שניתן יהיה לעשות חלק מהדברים באופן עצמאי, שוב באמצעות AI. תנועת המלקחיים הזאת מייצרת לחץ גדול הן במחלקות הכספים של חברות ההייטק והן בדירקטוריונים שלהן.
מה שמחריף את המצב בישראל עוד יותר הוא שערו של הדולר. השקל התחזק דרמטית מתחילת השנה, מה שהוביל להתייקרותם של עובדי הייטק בכ־20%. כאשר להנהלה יש ספק בנחיצותו של עובד, ובאותו זמן הוא גם הופך ליקר יותר — למעשה היקר ביותר כיום — הדרך לסערה המושלמת סלולה. החלטתו של נגיד בנק ישראל אתמול להפחית את הריבית ב־0.25% עשויה לבלום מעט את התחזקות השקל, אך על פי רוב ההערכות לא בצורה ניכרת, הן משום שמדובר בהורדת ריבית קטנה והן מכיוון שהשקל מושפע מאוד גם ממה שקורה בוול סטריט.
כל עוד המדדים האמריקאיים ימשיכו לעלות, ולאור ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן נראה שזה הכיוון, פעילות המסחר במניות של הגופים המוסדיים דוחפת את השקל עוד ועוד למעלה. על פי הערכות של גורמים שבקיאים בנעשה בתעשיית ההייטק המקומית, חברות רבות עצרו את הגיוסים בישראל, החל מסטארט־אפים ועד החברות הגדולות, מתוך כוונה לראות האם שער הדולר מול השקל הוא אירוע זמני או מתייצב מתחת ל־3 שקלים לדולר.
3. עד היום הפיטורים המסיביים מבוססי AI בישראל היו בגדר נבואת זעם של כלכלנים ואנשי טכנולוגיה. בעולם זה כבר הפך למגמה משמעותית יותר, ולהכריז על קיצוץ בעקבות אימוץ של בינה מלאכותית היה הדבר הנכון ביותר לעשות — הן מנקודת מבט של הלקוחות ועוד יותר מכך מנקודת מבטם של המשקיעים, שזה בסופו של דבר המבחן המרכזי של חברות התוכנה.
מניות מגזר התוכנה צללו ללא יוצא מן הכלל במחצית השנה האחרונה בעשרות אחוזים, גם אם פרסמו דו"חות כספיים טובים וסיפקו תחזיות אופטימיות. כדי לבלום את הדימום ולשדר אופטימיות למשקיעים, רבות מהן, כולל וויקס, משתמשות בקופות המזומנים של מיליארדים, שאותן צברו בשנים הטובות, כדי לבצע רכישה עצמית של מניות — בחלק גדול מהמקרים בהיקפים שלא נראו מעולם. וויקס, למשל, רכשה 30% מהמניות שלה ב־1.6 מיליארד דולר כדי לאותת לשוק כמה היא בטוחה בעתידה, למרות המהפכה. הענקיות של התחום — אדובי וסיילספורס — הלכו על כל הקופה עם הכרזות על בייבקים (Buybacks, רכישות חוזרות של מניות) גדולים מהרגיל של 25 ו־50 מיליארד דולר בהתאמה בחודשים האחרונים, כאשר סיילספורס כבר קנתה מניות ב־25 מיליארד דולר בתוך כחודש, במה שמוגדר כבייבק הגדול בתולדות ענף התוכנה. אלא שבינתיים, המיליארדים שנשפכים לא מצליחים לאושש את המניות. וויקס שילמה למשקיעים 92 דולר עבור כל מניה שלה, ומאז קרסה ב־42% ל־53 דולר בלבד.
אחרי שהבייבק לא עובד, החברות עוברות לשלב הבא ב"ספר ההוראות", והוא הפיטורים, שגם בינתיים לא עוצרים את המגמה השלילית במניות.
4. וכך מגזר ההייטק מוצא את עצמו מתמודד לראשונה עם תסריט שהוא רגיל להיות בצד השני שלו: מהפכה טכנולוגית שמשבשת את הפעילות מא' עד ת'. עד היום הן היו אלה שהגיעו לתעשיות המסורתיות עם פתרונות טכנולוגיים חדשניים ושינו את צורת העבודה של החברות הוותיקות וגם את המודלים העסקיים.
בינתיים תעשיית ההייטק מנסה להתמודד עם השיבוש (disruption) שנכפה עליה לראשונה בתולדותיה עם הכלים הישנים והמוכרים: רכישה עצמית של מניות כדי להגדיל את הרווח למניה ופיטורים, אלא שלא בטוח שזה מה שדרוש למצב החדש. בדיוק כפי שקרה בתעשיות אחרות, נראה שבהייטק יצטרכו לחשוב על גיבוש מודלים עסקיים חדשים, כמו שמתחילים לעשות בחלק מהחברות עם מעבר מחיוב עבור תוכנה פר עובד (seat) לחיוב לפי היקפי שימוש. שינוי נוסף שמתחיל להתגבש הוא אופי התפקידים, כאשר החלוקה המסורתית של frontend ו־backend גם היא כבר אינה עובדת.
וויקס עצמה, כמי שקובעת את הטון בתעשיית ההייטק, הודיעה לפני כמה חודשים שהיא עוברת להגדרה שונה של מפתחיה, שיהיו אחראים לכל תהליך הפיתוח, כדי להתאים לסביבת ה־AI החדשה. אבל הסוגיה המרכזית של עתיד עובדי המקצועות הטכנולוגיים — כמה ניתן יהיה לסמוך בלעדית על הבינה המלאכותית ואילו מקצועות חדשים ייווצרו — עדיין נותרה לא פתורה, וייתכן שהפיטורים כעת בוויקס הם רק הראשונים בסדרה.
