כלכלת המזון
"כל משפחה בישראל זורקת לפח מזון ב־900 שקל בחודש"
כך אמר חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי ב־BDO בפאנל מומחים בשבוע "כלכלת האוכל" של כלכליסט ולקט ישראל. לדבריו, כ־40% מהמזון בארץ נזרק לפח, והעלויות למשק נאמדות בעשרות מיליארדים בשנה
"במבט על העשור האחרון, אובדן המזון לנפש ירד ב־13% כשהאוכלוסייה גדלה ב־19%. המשמעות היא שבעקבות טכנולוגיות טובות יותר, הזמנות אונליין, שינויים בהרגלי הצריכה ועלייה במודעות — אנחנו זורקים פחות מזון פר אדם. אבל במקביל, סך אובדן המזון דווקא עלה בכ־6%, פשוט כי יש יותר אנשים, יותר צריכה ויותר פסולת. בנוסף, משברים כמו הקורונה ומלחמת חרבות ברזל פגעו קשות בייצור החקלאי, והגבילו את היכולת להציל מזון. במקטע החקלאות רואים עלייה של 8% בהיקפי האובדן בשנתיים האחרונות", כך אמרה סמדר הוד־עובדיה, סמנכ"לית תזונה ואיכות, לקט ישראל, בפאנל "צעדי מדיניות והתמודדות לאומית עם אתגר הצלת המזון" בהנחיית מעין מנלה, במסגרת משדר אונליין בנושא "כלכלת האוכל" של כלכליסט בשיתוף לקט ישראל.
יוקר המחיה מרקיע שחקים. איך בזבוז מזון מתבטא בכיס שלנו?
חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי, BDO: "אנחנו מפרסמים את דוח אובדן המזון זו השנה העשירית יחד עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. המספרים בלתי נתפסים. 39% מהמזון שמיוצר בישראל נזרק לפח, מזון ב־26 מיליארד שקל. המספרים האלה בסופו של דבר מתגלגלים לכיס שלנו. זה מזון שנזרק בבית, אבל גם אובדן שקורה בשלבים אחרים בשרשרת האספקה – בשדה, בחקלאות, בסופרמרקט. בסופו של דבר, הדוח מראה שכל משפחה, בממוצע, פשוט זורקת לפח 900 שקל בחודש".
מה הקשר בין תפוח שנזרק לפח לבין משבר האקלים וניהול הפסולת?
רותם שמאי, ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה: "בזבוז מזון זו בעיה סביבתית, חוץ מזה שזו בעיה חברתית וכלכלית: פעם אחת, כי אנחנו זורקים לפח את המים, הקרקע והאנרגיה שהשתמשנו בהם בייצור המזון. פעם שנייה, כל הפליטות המיותרות בשביל מזון שלא נצרך, ושלישית – שליש מהפסולת העירונית שלנו זה פסולת מזון. ואיך זה קשור לשינוי אקלים? לפי הערכות בדוח, 60% מפליטות גזי החממה בישראל קשורות בעצם לאובדן ובזבוז מזון. בספטמבר לראשונה פרסמנו תוכנית ממשלתית לצמצום אובדן ובזבוז מזון. פעם ראשונה שיש תכנית מקיפה, מעמיקה עם יעדים לאומיים כדי להתמודד עם הנושא הזה. מיפינו ערוצי פעולה, אז במובן הזה אני יותר אופטימית השנה”.
שמענו על תפוחים שלא נקטפו או נזרקו כי היו קטנים. למה זה נחשב פסולת?
ציפי פרידקין, מנהלת אגף תוצרת הארץ במשרד החקלאות: "פרי קטן לא נחשב פסולת אלא פחות איכותי. אנחנו מעדיפים לקנות את זה גדול וצבעוני יותר, ואת זה אפשר לשנות. לפרי קטן יש יתרונות מאוד ברורים בהיבט של צריכה של כל הפרי, אבל כדי שזה יגיע לצרכנים, אנחנו צריכים לשנות את התודעה של רשתות השיווק והמשווקים בכלל, וזה פרויקט מאוד ארוך".
מה הקשר המרכזי בין צמצום אובדן מזון להתמודדות עם אי ביטחון תזונתי?
ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות: "החודש התפרסם דוח שמראה ש־27% מהמשפחות חיות עם אי ביטחון תזונתי, ויש לכך השלכות בריאותיות – סיכון גבוה יותר לתחלואה כרונית, להשמנה, לסוכרת, לעששת, לאנמיה, וגם לדברים שקשורים לבריאות נפשית – ולהוצאות בריאות גבוהות. הצלת מזון יכולה לתת מענה לאנשים האלה". הוד־עובדיה הוסיפה: "כשמחירי הפירות והירקות עלו בעשור האחרון בכ־30% הם הפכו לא נגישים עוד יותר. ולכן למשפחות רבות, מה שמגיע מארגון הצלת מזון הוא משנה חיים".
