סיכום שנה
מהמטאוורס ועד NFT: ההייפים הטכנולוגיים המאכזבים של 2022

מבט מפוכח על ההבטחות הטכנולוגיות הגדולות של 2022, קצת אחרי שיצא מהן רוב האוויר והתברר גודלן האמיתי. ומצורף בונוס: הצצה להייפים הגדולים, המבטיחים, המצליחים לבטח, שיאכלסו את חלומותינו ב־2023

ויקי אוסלנדר

06:00, 27.12.22

תגיות:

שנת 2022 הסתיימה ומקצה לקצה במגזר הטכנולוגיה נשמע קול עז: צליל האוויר החם שיצא ממוצרים, רעיונות ואנשים שנופחו מעל כל פרופורציה והתרוקנו מעט לממדיהם הטבעיים. 
ההייפ הזה, שכה מאפיין את מגזר הטכנולוגיה, מטופח באופן אקטיבי על ידי יזמים ומשקיעים בתחום כדי למשוך עניין, כסף ותשומת לב רגולטורית. אבל הוא יכול גם להזיק, הוא הבסיס לסטנדרטים נמוכים, הוא מייצר אכזבות גדולות ומדכא עניין, הוא מסיח דעת מהדברים החשובים וממש פוגע במשתמשים ולקוחות. 
ב־2022 הכמות של אלו היתה יוצאת דופן, ונראה שכל יום נדרשנו לעמוד מהצד בזמן שמגזר הטכנולוגי עוסק בעצמו ובאופן פתולוגי בעתיד שהוא מדמיין לנו: עתיד הבנקים, עתיד התחבורה, עתיד החינוך ועתיד הדיור. מצעד ההייפים השנתי, אלו שמסרבים לגווע, שאוויר רב ברח מהם, ואלו שאוויר נכנס אליהם.

1. ההייפ הוותיק: רכבים אוטונומיים
בחודשים האחרונים הכריזו כותרות בעיתונים על השקת “מוניות ללא נהג” בארה”ב, פרויקט של אובר עם מיזם בשם Motional. “המשתמשים יקבלו התראה שיש רכב אוטונומי זמין”, כתבו בכותרת המשנה של אחת הידיעות, “ויוכלו לאשר את הנסיעה לפי שהרכב יוצא לכיוונם”. הרעיון שמדובר בפרויקט מוגבל שנועד לאימון מערכות ושכולל נהג אנושי שמפקח כל העת על הרכב, או ההקשר הרחב שאובר למעשה ויתרה על שאיפות הרכב האוטונומי שלה מזמן, לא משנים דבר בהייפ — רובו־טקסי הושק, סוף סוף.
כזה הוא ההייפ הבלתי נלאה סביב מכוניות אוטונומיות בחמש עשרה השנים האחרונות. שנה אחר שנה שחקנים בתחום וחלקים מהתקשורת רומזים בלי בושה שהטכנולוגיה כבר קיימת, פועלת ונפרסת, וכל מה שנותר לעשות הוא רק כיוונון קטן פה וכיוונון קטן שם. 
“הייתי אומר שזה אתגר גדול משיגור רקטה להכנסתה למסלול סביב כדור הארץ”, אמר לפני שנה מנכ”ל ווימו לפייננשל טיימס. “יצירת רכב אוטונומי זו משימה מורכבת טכנולוגית כמו לשלוח חללית לירח”, שאל את המטאפורה הישראלי אמנון שעשוע בשיחה עם “ידיעות אחרונות” רק לפני שבוע.
זה לא אומר שאין התקדמות או שיש כאן עניין לרסק חלומות. אפשר לחלום, להסביר ולסקר גם מבלי להבטיח כל שנה שרכב אוטונומי מעבר לפינה. הוא לא מעבר לפינה, הוא איננו כאן, הוא לא נפרס והשירות לא קיים. 
תעשייה זו, מרגשת ככל שתהיה, עדיין לא הצליחה לפתור מספר בעיות גדולות ומורכבות שבלעדיהן היא לא יכולה לנוע קדימה: בין היתר בעיות של סיווג תמונה, למידה מתמשכת ומצטברת של האלגוריתמים, שאלות של בטיחות בסיסית כמו בניית מערכות בינה מלאכותית ניתנות להסבר, ושאלות הנוגעות לבקרת איכות והטלת אחריות בתפעול המכונות.
2. ההייפ הממוחזר: המטאוורס
בשבוע שעבר הוזמן הציבור הרחב לקחת חלק ב”חוויית המטאוורס החדשנית של חברת היופי לוריאל”. אחרי דקות ארוכות של שיטוט חסר עומק או פרופורציות, בזמן שדמות האוואטר הרנדומלית שבחרתי צנחה במדרגות כאילו מדובר בעולם ללא ברכיים, נתקעה בריק הלא מסומן של קצה היקום הקטן, ועברה דרך דמויות של משתתפים אחרים, אמרתי נואש. לא חוויה, לא חדשנית, לא מטאוורס, אלא הדגמה עצובה של גרפיקה ירודה ושעמום מכרסם דומה לסקנד לייף — משחק מתחילת שנות האלפיים. 
פייסבוק ומארק צוקרברג הפכו להיות המזוהים מכל עם הגשמת חזון זה. בשלהי 2021 הכריזה ענקית הרשתות החברתיות כי תסיט את כל תשומת ליבה לבניית המציאות המדומה הזו, תשקיע עשרות מיליארדי דולרים בהגשמת החזון ותשנה את שמה ל”מטא”. על ההייפ נוצר גל משונה של רכישת “נדל”ן” (פיקסלים) במטאוורס, והוכרזו שיתופי פעולה עם פלטפורמות גיימינג ומטא עצמה. הבאז היה כה עצום, ששורת יזמים ומשקיעי הון סיכון התחילו לדחוף את הרעיון לציבור כי למעשה אנו “כבר חיים במטאוורס”.
בשנה האחרונה מגדל הקלפים קרס. התגלה כי העולמות הווירטואליים והשקות של אירועי מטאוורס מושכים מספר אפסי של משתמשים מכל העולם. פייסבוק עצמה פיטרה 11 אלף עובדים ברחבי העולם כדי להתמודד עם השינוי הקיצוני בפעילותה ההפסדית. “טעיתי”, סיכם צוקרברג חיים של אנשים. 
אין שום סיבה לשלול את ההערכה שהעתיד יכלול שימושים מרובים יותר של מציאות רבודה, אולי כדי לייעל סגנון עבודה היברידי או לשמור על קשרים עם קרובים רחוקים. אבל אין שום סיבה סבירה להקשיב למיליארדרים, שלא יודעים דבר על חייהם של ההמונים, בזמן שהם מעריכים איזו גרסה לקיום חיינו אנחנו מעדיפים.
3. ההייפ הנצלני: קריפטו NFT, P2E
האם שמעתם על המוצרים החדשים מבית היוצר של ווב3 שיצילו אותנו מעולמו הדורסני והנצלני של טייקוני האינטרנט הישנים? האם ידעתם שמטבעות קריפטוגרפים ייחודיים (NFT) יחזירו את הכוח ליוצרים? שעולמות משחק על הבלוקצ’יין יעצימו אוכלוסיות מוחלשות בדרום הגלובלי? האם אתם מוכנים למהפכה החברתית הבאה? לא? לא נורא — Have Fun Staying Poor.
למימוש מה כבר צריך? שימו קצת חזון, פזרו כמה שרתים, פתחו ארנק חם, קנו ארנק קר, הבינו בחקלאות תשואה, למדו לקרוא ניירות לבנים ולהבחין בין סוגי טוקנים, זהו את השחקנים הרעים, דעו להבחין ב־FUD, הימנעו מ־FOMO, מצאו קהילה, שימו לב לתנועות חשודות של ארנקים, עקבו אחרי לווייתנים, אולי תשיקו מטבע בעצמכם, או סדרת NFT, שנו את עתיד עולם האומנות, בנו משחקים שמטרתם יצירת רווח והופ! כולנו ביחד נתעשר במהירות.
ההתלהבות השנה סביב קריפטו, NFT ו־P2E (משחקי Play-To-Earn) נדלקה כמו גפרור בצורת בובת פופ: ראש גדול מתלקח במהירות שיושב על גוף קטן וחסר פרופורציות שלא יכול לתמוך בלהבה. 
הבערה העזה הותירה הרס גדול, כפי שרבים ציפו. שורת חברות ענק קרסו תוך שהן מסבות הפסדים של מיליארדי דולרים לחולמים; שיעורי המסחר ב־NFT התרסקו אחרי שלא הצליחו להניב רווחים לאף אחד זולת כמה פרויקטים גדולים; פלטפורמת המסחר הגדולה ביותר מהם — OpenSea, מצאה עצמה בלב ליבה של שערוריית מסחר פנים; ופלטפורמות מסחר רבות אחרות איפשרו לרוכשים לא לשלם תמלוגים ליוצרי NFT במכירות חוזרות. במקביל התברר כי החברה הגדולה ביותר של P2E, אחת Axie Infinity, היא למעשה תרמית פירמידה, שניצלה את אלו שהתיימרה לעזור להכלתם הפיננסית.
מי יודע מה יהיה על שוק הקריפטו בעתיד? נכון להיום, יש להתרכז בלקחים. למשל, שימו לב מי מדבר על עידנים חדשים של גיוון והכלה, היזהרו אם במקרה כל אלו נראים אותו הדבר — גברים לבנים מתעשיית הטכנולוגיה, השיווק והפיננסיים. אל תקשיבו למי שטוען ש”בנקים הם לא החברים שלך”, וש”העתיד שייך לאמיצים”. גלו חשדנות אם במקום להסביר נוזפים בך “ללכת ללמוד”. אל תתפתו לרעיון ששוק הקריפטו מבוזר, הוא מנוהל על ידי קרטל של שחקנים גדולים, ואם מישהו מודיע כי הוא מצא שיטה חדשה להפצת עושר ובלי כל סיכון, חפשו את מאפייני הונאת הפירמידה — הם שם.
4. ההייפ האנושי: נאחזים בגאונים בכל הכוח
כשמאסק הציע לרכוש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר, הכל התפלאו מהמחיר המוגזם, אבל נתנו לאיש העשיר בעולם ליהנות מהספק. כשניסה להתחמק מהעסקה במאבק משפטי, הסבירו שזה “טריק” כדי להתמקח על המחיר; כשהבין שאינו מעל החוק והכריז כי “פשיטת רגל” אפשרית רגע אחרי שהשלים את הרכישה במחיר מלא, הסבירו שזה חלק מתוכנית הגאון לפרק מעוז ליברלי; כשהציג במהירות מוצר חדש “טוויטר בלו” — וי כחול לכל מי שירצה תמורת שמונה דולר, שהוביל לתרמיות צפויות, אמרו שעומק חשיבתו פשוט לא ברורה לנו; כשחסם משתמשים לפי ההטיות והאידיאולוגיות שלו ואסר שיתוף תכנים מקומץ רשתות חברתיות הסבירו כשכצנזורה נעשית על ידו היא סבירה.
בשנים האחרונות נתפס מאסק כגאון הבודד של דורו. “האיש ששואף להציל את כוכב הלכת שלנו ולהביא לנו אחד חדש: ליצן, גאון, אדון, איש חזון, תעשיין, שואו־מן”, כתבו במגזין טיים שנה שעברה כשהכתירו אותו איש השנה. 
עם זאת, תיאורים מוגזמים אלו ומעמדו של מאסק כמושיע מעולם לא עמדו בקנה אחד עם ההיסטוריה העסקית שלו. למשל, שהודח מכל תפקידי המנכ”ל בשנותיו הראשונות, שתחת הנהגתו טסלה נקנסה על הונאות וחשבונאות יצירתית, ולא היא או SpaceX שבניהולו היו שורדות מבלי מיליארדי דולרים בסובסידיות ציבוריות, שהוא מתחמק סדרתי ממיסים, ובוס שמקדיש מעט מאוד תשומת לב לבטיחות ושלום עובדיו.
אבל אם אפשר להצביע על דבר אחד בריא שיצרה ההשתלטות של מאסק על טוויטר, יהיה זה הדה־מיסטיפיקציה של איש העסקים שבשבועות האחרונים פצח בתצוגת תכלית של כאוטיות הזויה עסקית, ניהול עובדים רעיל, והפצת מניפולציות ורוח רעה לכל עבר. 
ריסוק המוניטין וההכנסות של טוויטר על ידו הדהד עד לחברה המשגשגת יותר שבניהולו: טסלה, שמנייתה התרסקה וירדה ב־66% בחצי השנה האחרונה. התנהגותו במחצית השנייה של השנה הבהירה כמה מיותר זה להאמין למשיחים בפני עצמם וכמה הרסניים יכולים להיות מיליארדרים חסרי פחד, רחמים או מעצורים.
5. ההייפ הצפוי: בינה מלאכותית ורובוטים 
ברוח חוק שימור אנרגיה, היו בטוחים שהייפ לא אובד אלא עובר, וכבר בימים נודד האוויר החם לשורת טכנולוגיות ומוצרים שצפויים לשלוט בשיח בשנה הקרובה.
מהראשון אין מנוס — בינה מלאכותית גנרטיבית, שאחרי שהרשימה מקצה לקצה מחפשת לעצמה מודל פיננסי מנצח. כבר היום רבים רואים בכלים כמו Dall-E 2 ו־ChatGPT את האתגר הגדול ביותר לשוק העבודה, אמנים, גוגל, מערכת החינוך, מקצועות הטיפול, התוכן, העיתונות ועוד. היו מוכנים לשנה שבה נשתתף בדמיון הקולקטיבי, חסר האחריות והלא מדויק לגבי יכולותיהם של כלים אלו. ניקח חלק בשיחה חסרת פרופורציה על רובוטים חכמים שבאים לקחת לנו את העבודות, ונשגה בדמיונות שווא שאנו קרובים קצת יותר היום למחשבים בעלי מודעות עצמית.
מיד אחר כך נעסוק בשינוי הדרמטי בניהול חברות הטכנולוגיה, שמנסות להתמודד עם הקיפאון הכלכלי המתפשט. נלמד כיצד במקום צמיחה מהירה וחסרת מעצורים, מתודלקת ב”כסף זול”, תגיע גישה ניהולית אחראית ובוגרת יותר של סטארט־אפים. ובשום אופן לא נעסוק בהחלטות הניהוליות הכושלות והמתמשכות של משקיעי הון סיכון שהשקיעו באופן לא אחראי, או ביזמים שלא ידעו לנהל. המקום זה נתמקד בעובדים שסוף סוף המנהלים יכולים לרסן אותם.