ניתוח
המרוץ לטריליון: ענקיות הטק בגל גיוסים והנפקות למימון טירוף ה־AI
אנתרופיק בדרך להנפקת ענק, גוגל מגייסת עשרות מיליארדי דולרים, מטא מפטרת עובדים כדי לפנות מזומנים, וכל ענקיות הטכנולוגיה מזרימות סכומים חסרי תקדים לתשתיות בינה מלאכותית. השאלה כמה סבלנות תהיה לשווקים כשההשקעות חוצות את רף טריליון הדולר בשנה
700 מיליארד דולר. לפחות. זה הסכום שישקיעו 4 ענקיות טק - מיקרוסופט, גוגל, אמזון ומטא - בתשתיות AI השנה (ההשקעות של אפל בתחום שוליות). ביחד עם מאות מיליארדי הדולרים הנוספים שישקיעו ענקיות טק ציבוריות אחרות, כמו אורקל וסיילספורס, וחברות AI פרטיות (בינתיים) כמו OpenAI ואנתרופיק, הסכום יכול בקלות לחצות את טריליון הדולר.
היקף ההוצאות האלה מייצר קשיים תזרימיים גם לחברות הגדולות בהיסטוריה, ומאלץ את כולן למצוא דרכים להגדיל את היקף ההון הפנוי - בין שבאמצעות פיטורים, גיוסים, הנפקות ענק ובין שבדרכים יוצאות דופן אחרות לגייס כספים. בלי קשר אם מדובר בחברה פרטית נטולת רווחים או בענקית שרושמת רווחים רבעוניים של עשרות מיליארדי דולרים.
זה המניע העיקרי שנמצא ביסודם של שני האירועים שהתרחשו השבוע: אנתרופיק הגישה תשקיף חסוי לקראת הנפקה (שלולא ההנפקה הצפויה של ספייס X היתה הגדולה בהיסטוריה), וגוגל הודיעה על הליך נדיר של מכירת מניות והנפקה משנית כדי לגייס 80 מיליארד דולר. שתי החברות צריכות כסף, הרבה ממנו ומהר. והן לא יהיו האחרונות.
אנתרופיק נחשבה עד לפני כמה חודשים לכינור שני ל־OpenAI מבין חברות ה־AI הפרטיות. היא נוסדה על ידי יוצאי OpenAI, אך היתה פחות מוכרת ממנה, וזכתה לפחות תשומת לב ציבורית מכיוון שכיוונה את עיקר פעילותה לשוק העסקי ולא עסקה בפיתוחים נוצצים ויקרים כמו מודלי ג'נרוט וידיאו. אבל אסטרטגיה זו גם אחראית להיפוך המגמה בחודשים האחרונים, לאחר שהתברר שהתמקדות בשוק העסקי היא בסיס למודל הכנסות מבטיח יותר.
בשבוע שעבר השלימה אנתרופיק גיוס של 65 מיליארד דולר לפי שווי של 965 מיליארד דולר, והשווי שלה עקף לראשונה את זה של OpenAI, שבגיוס האחרון שלה הוערכה ב־852 מיליארד דולר. עתה היא גם עוקפת אותה בדרך להפיכה לחברה ציבורית, לאחר שהגישה השבוע תשקיף חסוי לקראת הנפקה, שעתידה להוות מבחן לאמון של השוק במהפכת ה־AI.
תנאי ההנפקה, הסכום שיגויס או השווי שלפיו תונפק החברה, טרם נחשפו. לאור השווי שלה בגיוס האחרון, הנפקה לפי שווי של טריליון דולר נראית סבירה בהחלט. לו היתה מקדימה את מועד ההנפקה בכמה שבועות, היא גם היתה הגדולה בהיסטוריה. אבל בחודש שעבר הגישה ספייס X תשקיף לפני הנפקה לפי שווי של 1.75 טריליון דולר, ואנתרופיק תיאלץ להסתפק בתואר ההנפקה השנייה בהיסטוריה מעל טריליון דולר, או אפילו השלישית, אם OpenAI, שגם צפויה להנפיק בחודשים הקרובים, תקדים אותה.
מדד לאמון השוק במהפכת ה־AI
אנתרופיק נוסדה ב־2021 על ידי קבוצה של בכירים וחוקרים שעזבו את OpenAI בשל חילוקי דעות לגבי הכיוון שאליו התקדמה החברה. קלוד, מוצר הדגל של החברה, שבראשה עומד דריו אמודיי, נחשב לאחד ממודלי ה־AI המוערכים והאמינים ביותר בשוק המקצועי, ולבחירה המועדפת על ארגונים רבים. החברה ממוקדת בפיתוח לשוק העסקי, ובחודשים האחרונים חשפה תוספים שונים לקלוד שמספקים לו יכולות בתחומים כמו ניתוח נתונים, משפט וסייבר. השקתם לוותה לרוב בירידות חדות במניות של חברות תוכנה מסורתיות שפועלות בתחומים אלו, לאור חשש של משקיעים שקלוד יוכל להציע חלופה טובה יותר וזולה יותר לשירותיהן. על רקע זה, החברה חוותה צמיחה מרשימה השנה, וחשפה במאי שקצב ההכנסות השנתי זינק ל־47 מיליארד דולר לעומת הכנסות שנתיות של 10 מיליארד דולר שנה קודם לכן. "המיקוד בקלוד הוא מה שהופך את ההנפקה הזו למעניינת", אמר ל”ניו יורק טיימס” שאשי בלאמקונדה, דירקטור בחברת המחקר והייעוץ Info-Tech. "אנתרופיק לא ניסתה להיות הכל. לא דפדפן, לא ג'נרוט תמונות או יכולות סחר מקוון. המשמעת הזו היא עכשיו קצב הכנסות של 47 מיליארד דולר".
על ההצלחה העסקית שלה מעיב עימות מתוקשר עם הפנטגון, לאור סירוב החברה להתיר לצבא ארה"ב לעשות שימוש במוצריה, שמוגבל רק למעשים האסורים בחוק, ובכלל כך ביצוע בפועל של פעולות צבאיות התקפיות וריגול אחרי אוכלוסייה אזרחית בשטח ארה"ב. עימות זה הוביל להחלטה של ממשל טראמפ לאסור על צבא ארה"ב לעבוד עם מוצרי אנתרופיק (תוך פתיחת השער למוצרים של המתחרות), ולהגדיר את החברה כ"סיכון שרשרת אספקה" — הגדרה ששמורה לרוב לחברות במדינות עוינות.
להנפקות המתוכננות של אנתרופיק וספייס X צפויה להצטרף בקרוב גם OpenAI. המחוללת של מהפכת ה־AI הנוכחית נמצאת כיום בנקודה מאתגרת בהיסטוריה שלה: פיזור יתר בשנים האחרונות הוביל אותה לאבד את ההובלה, לפחות בכל הנוגע לאמון ציבורי ומודל עסקי, לאנתרופיק. במקביל, ההוצאות שלה כבדות יותר על רקע תוכניות והתחייבויות להשקעה בתשתיות AI בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות. ההנפקות הקרובות של חברות אלו יהיו מדד לא רק לאמון של השוק במהפכה, אלא גם מעין משאל משקיעים על האמון שלהם בתוכנית העסקית של כל חברה ובמנהליה.
הצורך במזומנים לנוכח ההשקעות האדירות ניכר גם בענקיות הטק, שמתקשות להתמודד עם היקף ההשקעה הדרוש למרות הכנסות ורווחים משמעותיים. מטא, שמתעתדת להשקיע השנה עד 145 מיליארד דולר, יצאה במאי לגל קיצוצים של כ־10% מכוח האדם שלה, בין השאר כדי לפנות משאבים כספיים.
אין סימני האטה להשקעות העתק
גוגל, שהשקעותיה בתשתיות AI צפויות להגיע ל־190 מיליארד דולר, מגייסת משאבים אלו באמצעות מכירת מניות בסך 80 מיליארד דולר. "החברה מוכרת מניות כחלק מתוכניתה לממן השקעה בתשתיות מחשוב AI על מנת לעמוד בביקוש חסר התקדים מצד לקוחות", כתבה החברה בהודעה שפרסמה. "החברה חווה ביקוש חזק לפתרונות ולשירותי ה־AI שלה מצד עסקים וצרכנים. באמצעות הגדלת ההשקעה, החברה מבקשת להרחיב את תשתית היסוד שלה כדי לתמוך בהזדמנויות הצמיחה המשמעותיות שלפניה".
המכירה כוללת השקעה של 10 מיליארד דולר של ברקשייר האת'וויי, שיצטרפו לאחזקות בגוגל בסך 20 מיליארד דולר שכבר יש לחברה. גוגל מתכננת לגייס 30 מיליארד דולר נוספים בהנפקות חתומות. 40 מיליארד הדולר הנותרים יגיעו מתוכנית הנפקת מניות במחיר השוק, שתחל ברבעון השלישי.
מהלכים אלו לא יהיו האחרונים. השקעות העתק ב־AI לא מראות בינתיים סימני האטה. המזומן להשקעות אלו צריך להגיע מאיפשהו, ויש מגבלה עד כמה החברות יכולות לממן אותן על ידי הפניית משאבים קיימים וקיצוץ בהוצאות באמצעות פיטורים. הנפקות נוספות של מניות ואג"ח, הלוואות הון ועוד, הן הדרך היחידה לתדלק את ההשקעות. השאלה היא עד מתי השווקים והמשקיעים יסכימו להזרים להן את סכומי העתק, מבלי שהתשואות על השקעות אלו יתחילו להצדיק את עצמן.
