מודי'ס רומזת: ישראל רחוקה מהעלאת דירוג אשראי
חברת הדירוג, שבה ישראל מקבלת את הדירוג הנמוך ביותר מבין שלוש סוכנויות הדירוג (Baa), צופה בסקירה שלה גירעון גבוה יותר מתחזית בנק ישראל (5.3% מול 4.9% ב-2026) וצמיחה נמוכה יותר (3.7% מול 4%); לדבריה, אי-סגירת הזירות מול איראן, חיזבאללה וחמאס היא "המגבלה העיקרית" על פרופיל האשראי של ישראל
חברת הדירוג מודי'ס פרסמה היום סקירה על דירוג האשראי של כלכלת ישראל. הסקירה לא מהווה פעולת דירוג, אבל משקפת את צורת החשיבה של חברת הדירוג על כלכלת ישראל. מודי'ס מציגה את חוסנה הכלכלי והתקציבי של ישראל מחד, אך מנגד, בחברה מודאגים מהסיכונים הביטחוניים, הסיכונים התקציביים, וגם מהסיכונים החברתיים והמשטריים. מודי'ס היא חברת הדירוג שבה דירוג האשראי של ישראל הוא הנמוך ביותר מבין שלוש חברות הדירוג, והוא עומד על Baa. הדירוג של ישראל בחברת S&P ובחברת פיץ' עומד על A עם תחזית שלילית.
מבחינת התחזיות הכלכליות, במודי'ס מעריכים שהצמיחה ב-2026 תהיה 3.7%, וב-2027 תהיה 5%. תחזיות צמיחה נמוכות מאלו של בנק ישראל, שעומדות על 4% לשנת 2026, ועל 5.5% לשנת 2027. עם זאת, במודי'ס מעריכים כי החוב הציבורי של ישראל יעלה רק במעט ויעמוד על 70% במהלך 2026 ו-2027. כלומר, בחברת הדירוג מתקשים לראות את ישראל חוזרת ליחס חוב-תוצר יורד בתקציב 2027, אבל מצד שני, החברה לא צופה זינוק בחוב הלאומי. גם בנוגע לגירעון, חברת מודי'ס פסימית יותר מגורמי הממשל בישראל - הם סבורים כי 2026 תסתיים בגירעון של 5.3% ו-2027 בגירעון של 4.4%. בבנק ישראל סוברים כעת כי 2026 תסתיים בגירעון של 4.9% ו-2027 בגירעון של 4.2%. (כדאי להזכיר שתחזית מודי'ס דומה לתחזית בנק ישראל הקודמת שפורסמה בסוף מרץ).
דירוג האשראי של מודי'ס מורכב מהסתכלות על ארבעה רכיבים, וכל רכיב מקבל ציון נפרד. הרכיב הראשון הוא "חוסן כלכלי". ברכיב זה ישראל מקבלת ציון גבוה יחסית של a1, וזה נובע מכך שישראל היא כלכלה מתקדמת ומגוונת, מכך שרמת ההכנסות בישראל גבוהה יחסית, ובעיקר בגלל שישראל הוכיחה שיש לה יכולת להמשיך לתפקד ברמה טובה בזמן אתגרים ביטחוניים. אם כי, גם בקטגוריה זו, הציון של ישראל נמוך יותר מאשר ערב המלחמה, אז עמדנו על "aa3".
הרכיב השני הוא רכיב "חוזק מוסדות וממשל". גם כאן לישראל יש ציון גבוה יחסית של a3, וזה נובע לדעת החברה מ"בנק מרכזי עצמאי, איזונים ובלמים בין המוסדות". אבל גם בנקודה זו, הכיוון של ישראל מעלה נורות אזהרה, כי כפי שכותבת החברה: "העוצמות המוסדיות הללו נחלשו בשנים האחרונות על רקע קיטוב פוליטי גובר, ועל רקע מתיחות בין מוסדות מדינה מרכזיים". למעשה, בהמשך ההודעה מדגישים כלכלני מודי'ס כי סוגיה זו יכולה להביא להורדת דירוג נוספת במקרה של "היחלשות המוסדות של ישראל, בפרט אם מערכת המשפט תתברר כחלשה ממה שהערכנו, זאת כתוצאה מרפורמות מוסדיות". כלומר, חברת מודי'ס מתריעה מהמשך קידום הרפורמה המשטרית שניסתה הממשלה הנוכחית לקדם ערב המלחמה.
הרכיב השלישי בדירוג הוא "חוסן פיסקלי", וזה משקף את המצב הפיסקלי של ישראל. הציון בקטגוריה זו נמוך לעומת ההיבטים האחרים. הציון בקטגוריה זו לוקח בחשבון את הגירעונות הגבוהים בשנים האחרונות, את החוב הציבורי התופח, ואת הוצאות הביטחון שממשיכות לגדול בקצב עקבי. מנגד, יש לישראל יתרונות גם בזירה זו - במיוחד, מודי'ס משבחים את האופן שבו ישראל מנהלת את החוב, כך שלישראל יש גישה יוצאת דופן לשווקי ההון בעולם. פרופיל החוב הוא נוח, כי רובו הגדול מקומי, וטווחי הפירעון ארוכים. למעשה, בקטגוריה זו נמצאים ההזדמנות והסיכון המשמעותיים ביותר לדירוג האשראי של ישראל: אם יהיה ניהול נבון של תקציב הביטחון, אז הדירוג ימהר לעלות, אבל אם העלויות הביטחוניות והתקציביות ימשיכו לעלות, אז יהיה לחץ על הדירוג כלפי מטה. בחברה מעריכים כי הוצאות הביטחון יעמדו באופן קבוע על כ-6% מהתוצר. הערכה זו משקפת תקציב ביטחון של כ-140-150 מיליארד שקל בשנת 2027. יש שיטענו שמדובר בהערכה אופטימית למדי.
הרכיב הרביעי, והקריטי ביותר, הוא "רגישות לאירועי סיכון", שבו הציון של ישראל הוא הנמוך ביותר מבין כל הקטגוריות. בקטגוריה זו לישראל יש סיכון רב - העובדה שישראל עדיין לא הצליחה לסגור את הזירות מול איראן, חיזבאללה וחמאס, מהווה את "המגבלה העיקרית על פרופיל האשראי של ישראל". מבחינת מודי'ס, המצב של ישראל עדיין שברירי מאוד מבחינה ביטחונית, והם צופים שהמצב הביטחוני בישראל יישאר גם בעתיד כפי שהוא עכשיו - וזה מהווה משקולת משמעותית על דירוג האשראי של ישראל.
מעבר לארבעת הרכיבים הללו יש ציון כללי שנקרא "ציון השפעת אשראי" או "ציון ESG", שזהו ציון כללי שמסתכל בצורה מערכתית ומבנית על הסיכונים של ישראל. בקטגוריה זו ישראל קיבלה את הציון cis-4, וציון זה נחשב נמוך. ה-ESG מורכב מסביבה (E), חברה (S) וממשל (G). ציון הממשל של ישראל מושפע ממה שנכתב על חוזק המוסדות. אבל לישראל יש גם ציון נמוך בכל הקשור לחברה, בגלל המצב הביטחוני הבלתי יציב, והמתיחות החברתית הפנימית.
