סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

המהפך המטאורי בזהות כלכלת ישראל

חברות הטכנולוגיה הקפיצו את המשק הישראלי וסייעו לו לצלוח את משבר הקורונה הגלובלי. אך כל זאת במחיר כבד: הרחבת הפערים החברתיים

1. התעשייה של טכנולוגיית העילית בישראל - המכונה הייטק - ידועה היטב זה זמן רב. אך השנה היא הגיעה לשיאה ולאו דווקא משום שזכתה למערכון משלה בתוכנית הטלוויזיה ”ארץ נהדרת”. כאשר מנתחים את שנת 2021, קשה להצביע על תחום מאקרו־כלכלי או היבט משקי שסקטור ההייטק לא נתן בו את אותותיו.
החותמת המשמעותית שהותירה תעשיית ההייטק השנה היתה בשיטפון הדולרים שהיא חוללה, שהיה בעל השלכות מרחיקות לכת. הסיבה הראשונה לשיטפון היא העודף המסחרי - פער חיובי בהפרש שבין היצוא ליבוא סחורות ושירותים - המתמשך והעקבי שקפץ בשנים 2019-2017 מ־3 מיליארד דולר ל־8.7 מיליארד דולר, והגיע ב־2020 לכ־18.9 מיליארד דולר - שיא של כל הזמנים. ב־2021 העודף הזה, שמשמעותו כניסה מסיבית של דולרים, צפוי לעמוד על סכום דומה לפי קצב ההתפתחות של 2021. נכון לרבעון השלישי של שנת 2021, הסכום עומד על יותר מ־14 מיליארד דולר.
4 צפייה בגלריה
העברת תקציב המדינה ראש הממשלה נפתלי בנט כנסת
העברת תקציב המדינה ראש הממשלה נפתלי בנט כנסת
ראש הממשלה נפתלי בנט. יש אוכלוסיות מובחנות שנמצאות מחוץ לתחום ההייטק, לרבות חרדים וערבים
(צילום: AFP)
2. כאשר צוללים אל תוך המספרים, מבינים במהרה כי המחולל של התופעה הזו - שגרמה לצניחה חדה בשער החליפין של השקל אל מול כלל המטבעות לרבות הדולר והיורו - היה הזינוק ביצוא ההייטק שהשנה צפוי לשבור שיאים ולהגיע לכ־62-60 מיליארד דולר ולהוות 45%-43% מסך היצוא. לפי אומדנים של משרד הכלכלה, היצוא צפוי להיות השנה 140-135 מיליארד דולר. אם יורדים עוד מדרגת רזולוציה, נגלה כי הסוד טמון ביצוא שירותי הייטק (לרבות מו”פ ושירותי מחשוב) שצפויים לעמוד השנה על כ־42-40 מיליארד דולר. כאשר מתייחסים ליצוא הייטק, מתכוונים בעיקר ליצוא שירותי הייטק שכבר מהווים כ־70% מסך יצוא ההייטק הכולל. לכן, הכניסה המסיבית של מטבע חוץ שהחלה בשנה שעברה ורק הלכה והתחזקה ב־2021, לא רק שהביאה את שער החליפין הנומינלי האפקטיבי - ממוצע משוקלל של כלל השערים של שותפות הסחר העיקריות - לשפל של כל הזמנים. אלא גם הופכת את כלכלת ישראל ל”כלכלת שירותים”, על כל המשתמע מכך.
3. לפי מחקר של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מפברואר 2017 - כשישראל כבר הוכתרה אז כ”מרכז יצוא שירותי מחשוב עולמי” - שמנתח את הסיבות ואת המאפיינים להפיכת משקים לכלכלת שירותים, יש לכלכלות אלו יתרונות רבים על פני “כלכלת סחורות”. בין השאר, כלכלות אלו מאופינות בצמיחה לנפש גבוהה יותר, בשכר גבוה יותר, בשוויוניות מגדרית גדולה, בצדק חלוקתי גבוה יותר, וביכולת גבוהה יותר “לעקוף חרמות”. ובשנתיים האחרונות גילינו שכלכלות אלה גם פחות נפגעות ממגפות שמחייבות סגרים וסגירת גבולות. כלומר, ההייטק משנה את אופי וזהות כלכלת ישראל.
4. נחזור לשיטפון הדולרים. הוא לא נבע אך ורק מעודף מסחרי רגיל (יצוא סחורות ושירותים גבוה מיבוא), אלא גם מזרימת הון עודפת. המשקיעים הזרים התנפלו, בלשון המעטה, על חברות ישראליות, אשר רובן ככולן מתחום ההייטק. כדי לראות את הנהירה של חברות זרות להייטק הישראלי, מספיק להסתכל על סעיף “ההשקעות הישירות הזרות” - FDI (FOREIGN DIRECT (INVESTMENTS. בניגוד להשקעות הפיננסיות שהן בעלות אופי ספקולטיבי וקצר טווח, ה־FDI מאפשרות למשקיע הזר שליטה. כלומר, קבלת זכויות הצבעה במועצת המנהלים תוך השתתפות בניהול החברה, ולכן הן נחשבות כאיכותיות יותר וארוכות טווח יותר.
המספרים הם עוד יותר מרשימים. אם ב־2017 המלאי של אותן השקעות FDI עמד על 127.2 מיליארד דולר, ב־2020 הוא קפץ ל־185.2 מיליארד דולר, ונכון לרבעון השלישי של 2021 (נתוני סוף שנה יתקבלו לקראת מרץ 2022) - הוא עומד על 228.1 מיליארד דולר. כאשר רק בשנה הנוכחית נכנסו כ־43 מיליארד דולר בגין השקעות אלו. אז נכון שיש גם השקעות שישראלים עושים בחו”ל ולכן יש גם יציאה של מטבע חוץ, אך ההיקפים קטנים בהרבה - הן בסכומים והן בקצב הזרימה. לכן לא פלא שהדולר והיורו רשמו בנובמבר האחרון שפל של כל הזמנים, וגם לא פלא כי תל אביב, הבירה הכלכלית־פיננסית־טכנולוגית של ישראל, הוכתרה על ידי ”האקונומיסט” כעיר היקרה בעולם (אבל גם בגלל שיטת החישוב שממירה מחירים משקל לדולר).
5. חשוב להדגיש כי אותו הייטק שהזניק את השקל, גם אחראי במידה לא מבוטלת לאינפלציה הנמוכה יחסית שאנו רואים במשק הישראלי - כ־2.4%. זאת בניגוד לשאר המדינות המפותחות - כ־7% בארה”ב וכ־5% בגוש היורו. כאשר היבוא, המהווה כ־23% מהתמ”ג, מוזל ביותר מ־10% בגלל הפרשי מטבע (התחזקות השקל), אפשר להבין מדוע המחירים בישראל עלו פחות. אף שקשה לבודד את הנתונים, ניתן לשער כי חלקם של אנשי סקטור ההייטק בעלייה בצריכה הפרטית משמעותי מאוד. לרבות רכישת מכוניות שהיתה קריטית לצמיחת המשק וגם בעלייה החדה בהכנסות המדינה ממסים.
6. אלא שגם השנה קיבלנו אזהרה שהסקטור הכלכלי המכונן של ישראל הוא גם מחולל אי־השוויון העיקרי בה. ההתפתחות המטאורית של סקטור ההייטק בכלל ושל שוק העבודה שלו, לרבות הפריון הגבוה שלו, ממשיכה לייצר “כלכלה דואלית”. מדינת הייטק אשר מונה בין 10% ל־15% מאזרחי ישראל בגיל העבודה - בעיקר שכירים, אך גם יזמים, נותני שירותים וכו’ - שהם חלק מהחגיגה, מול כל היתר. כמובן שכל היתר זו הגדרה פשטנית למדי, כי היא מערבבת גם רופאים עם שכר אסטרונומי, עובדי מדינה בעלי יציבות תעסוקתית נצחית, וגם מאות אלפי ישראלים שכירים שהחיים פחות מרנינים עבורם: אין שכר גבוה, אין ביקוש אינסופי, אין בונוסים, אין תנאי תעסוקה מדהימים וגם אין 6 דוכני אוכל ו־24 טעמי גלידה. הכוונה ב”כל היתר” היא לאחרונים - שהם גם הרוב.
7. המספרים מדברים בעד עצמם: בזמן שהשכר הממוצע לשכיר במשק עומד על כ־11.8 אלף שקל (ההייטק גם נכלל בממוצע הזה), בהייטק השכר הממוצע עומד על יותר מ־26 אלף שקל - פי 2.2. הממוצעים תמיד משקרים וכאשר הולכים לקצוות רואים שלא מדובר רק באי־שוויון גדול אלא בקוטביות של ממש.
4 צפייה בגלריה
איור יוניקורנים ישראליים
איור יוניקורנים ישראליים
(איור: צח כהן)
לפי הדו”ח האחרון של ה־OECD המודד אי־שוויון בין היתר לפי פער הכנסות הברוטו בין העשירון ה־9 לעשירון התחתון, ישראל מדורגת במקום השני עם פער של 4.83 לעומת ממוצע של 3.43 ב־OECD. במקום הראשון ארה”ב עם פער של 5. הדיון סביב הסוגיה של הייטק באי־שוויון, שנעשה ער מדי שנה על רקע צמיחתה וגידול הפערים, קיבל גם השנה תפנית משונה וחייבים למקד אותו היטב. אין איש שראשו על כתפיו שרוצה לעצור את קטר המשק כדי למזער אי־שוויון, אלא שהשאיפה חייבת להיות שיותר ויותר ישראלים ישתלבו ויהיו חלק מתעשייה צומחת ומתגמלת שמאפשרת איכות ורמת חיים. לרבות אוכלוסיות מובחנות שנמצאות מחוץ לחגיגה, כולל חרדים וערבים. לכן האתגר של הממשלה הזו, וגם של הבאות, היא איך מכינים את התשתיות הציבוריות — לרבות מערכת החינוך ושוק ההון - כדי להגיע לנקודה הזו.
8. בניגוד לרושם שנוצר, הייטק אינו רק מחשבים ושבבים. האתגר הוא גם איך לשלב הייטק בתעשיות או בסקטורים שנחשבים לואו־טק. דוגמה אחת היא תעשיית המזון (פוד־טק) שגם בה ראינו השנה ניצנים ראשונים של הצלחה. הדוגמה השנייה היא כמובן השירותים הממשלתיים שחייבים לעבור דיגיטליזציה הרבה יותר רחבה. “כולנו רוצים את אותו דבר: שהילדים שלנו יהיו חלק מנבחרת הרובוטיקה של בית הספר כרמים בבנימינה (שזכה במקום הראשון בעולם)”, אמר ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, כאשר דיבר על המשותף שבין אזרחי ישראל. הוא לא טעה: החזון חייב להמשיך להיות אותו חזון, רק שחייבים להרחיב אותו ולהנגיש אותו לכלל האזרחים.
9. ולסיום, בכל זאת, כוכבית קטנה: סביר להניח כי שנת 2021 תירשם בספרי ההיסטוריה הכלכלית כשנה שבה נגמרה ה”חגיגה”, כאשר האינפלציה - של מוצרים, של שירותים ובעיקר של נכסים - מחייבת את הבנקים המרכזיים לשים קץ לעידן הכסף החינמי. ברגע שהנגידים ישימו תג מחיר לכסף והוא כבר לא יהיה חינם - גם ההייטק לא יוכל לברוח מזה, ולא כל רעיון זעיר או יוזמה אזוטרית יזכו למימון נדיב. לכן, ייתכן כי 2021 מסמלת את השיא שלפני הטלטלה והמהפך.