"יש יותר מתרחיש אחד לעתיד עולם העבודה. תתכוננו לכולם"
העבודה של מיק קוסטיגן, סגן נשיא חטיבת העתיד בסיילספורס היא לדעת מה צופן העתיד בעולם העסקי ובכוח העבודה. נוכח קצב השינויים הטכנולוגיים, הוא מסביר מהן המגמות הצפויות בבינה מלאכותית, איך ייראה עולם שבו סוכני AI ידברו אחד עם השני, איך תיראה העבודה שלנו בעוד חמש שנים ואיזה תרגיל כדאי לכל אחד לעשות כבר היום כדי להישאר רלוונטי גם מחר
החשש הכי גדול של עובדים ומנהלים נוכח כניסת כלי הבינה המלאכותית הוא שהם יאבדו את עבודתם. החשש הזה לא תלוש מהמציאות. כאשר מנכ"ל שופיפיי אומר למנהלים שלפני שהם מבקשים תוספת כוח אדם, עליהם להוכיח שהם "לא יכולים לקבל את מה שהם רוצים באמצעות AI", ומנהיגים אחרים מזהירים שהבינה המלאכותית תיקח לכולם, כולל אותו, את העבודה - הדאגה היא אמיתית. אנחנו בעיצומה של מהפכה שעדיין לא ברור כיצד תעצב את שוק העבודה. כלי AI חדשים נוצרים כל יום, יש 'באזז' סביב סוכני AI שבקרוב ישנו לחלוטין את הדרך שבה אנחנו עובדים - אבל אנחנו עוד לא שם.
אנחנו בתקופה של שינויים. אף אחד לא באמת יודע איך ייראה שוק העבודה בעוד חמש שנים, אבל עובדים כבר מרגישים את ההשפעה - תפקידים משתנים, יכולות חדשות נדרשות, משימות מוחלפות. לא מזמן נתקלתי במודעת דרושים שדרשה חמש שנות ניסיון בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), תחום שקיים כפי שאנחנו מכירים אותו פחות משלוש שנים - אחרי השקת ChatGPT. הכל זז מאוד מהר. אז איך אפשר להתכונן לעתיד הלא נודע?
על מנת לקבל את הניחוש המושכל ביותר שוחחתי עם מיק קוסטיגן, VP, Salesforce Futures (סמנכ"ל חטיבת החדשנות העתידנית) שזה בדיוק תפקידו - לדעת איך ייראה שוק העבודה והסביבה העסקית בעתיד הקרוב והרחוק יותר.
מהמקום שבו הוא עומד, המחקרים והסימולציות, הוא אופטימי ועונה על השאלות הקשות: האם הבינה המלאכותית תחליף אתכם, איך ייראה יום העבודה שלנו עם סוכני AI, אילו עבודות הם יבצעו ועל מה בני האדם יישארו אחראים.
אתה אחראי על העתיד בסיילספורס, מה המשמעות של זה? איך נראה היומיום שלך? מה עושה בעצם סמנכ"ל חטיבת החדשנות העתידנית בסיילספורס כשהוא הולך לעבודה בבוקר?
"רוב הזמן אני עוסק באסטרטגיה פנים-ארגונית סביב AI – תחום שאנחנו עוסקים בו כבר עשור, אבל עבר טלטלה בשנתיים וחצי האחרונות, מאז כניסת מודלי השפה הגדולים. סיילספורס, כמו כל חברת טכנולוגיה אחרת, עברה התאמה עמוקה בעקבות השינויים האלה.
אנחנו עוסקים בפרויקטים פנימיים שמטרתם להבין לאן צריכה להתקדם האסטרטגיה של החברה בעידן ה-AI. זה אומר המון מחקר, התייעצות עם מומחים מתוך החברה – כמו צוותי המחקר ב-AR וצוותי מוצר בתחום הבינה המלאכותית – וגם עם מומחים חיצוניים.
בנוסף, כמה פעמים בשבוע אני נפגש עם לקוחות שמגיעים למטה החברה בסן פרנסיסקו ורוצים להבין לא רק מה המוצרים שלנו מסוגלים לעשות היום, אלא גם איך אנחנו רואים את העתיד – לאן הבינה המלאכותית הולכת, מה האתגרים המרכזיים שניצבים בפני חברות שמטמיעות אותה, ואילו הזדמנויות חדשות היא פותחת".
מה אתה חושב שתהיה ההשפעה של הבינה המלאכותית על עולם העבודה? על חיי היומיום שלנו כאנשים שצריכים להמשיך ולהשתלב בשוק העבודה?
"עובדים רבים כבר ביצעו התאמות לאופן שבו הם עובדים עם בינה מלאכותית – ואני חושב שאנחנו רק בתחילת הדרך. נכון לעכשיו, רוב ההתאמות לובשות צורה של שילוב AI בתוך תהליכי עבודה קיימים. כלומר, אנחנו ממשיכים לעבוד באותה צורה, רק מוסיפים כלים חכמים לאותה משימה ישנה.
אבל זה זמני. בטווח הארוך, אנחנו נראה שינוי מהותי בתהליכי העבודה עצמם – לא איך אנחנו מוסיפים כלי AI לעבודה הקיימת, אלא איך אנחנו בונים את העבודה מחדש סביב סוכני AI. לדוגמא, כבר היום חברות משתמשות בסוכנים שלנו שמאפשרים לחברות כמו Adecco - חברת הגיוס הגדולה בעולם - להתמודד עם כמויות עצומות של מידע כמו מיליוני קורות חיים - ולבצע התאמה בין מועמדים למשרות בסדר גודל שלא היה אפשרי בעבר.
בטווח הרחוק יותר, נעבור לעבוד בצורה שבה סוכני AI מבצעים את החלקים הטכניים והחזרתיים – ובני האדם מתמקדים במה שהם עושים טוב יותר: חשיבה ביקורתית, יצירתיות, הבנת הקשר וקבלת החלטות מורכבות".
אני מתקשה לדמיין את זה - איך בן אדם ישתלב בעולם של סוכני בינה מלאכותית שכולם מדברים עליו?
"זו שאלה שאנחנו מתמודדים איתה לא מעט. העניין הוא כזה: לבני אדם יש מגבלות – אנחנו יכולים לעבד רק חלק קטן מהמידע שמגיע אלינו. אנחנו בוחרים מה לקרוא, מה לבדוק, מה לשים לב אליו. אבל סוכנים – מערכות AI שפועלות כסוכנים עצמאיים – יכולים לעבד כמויות עצומות של מידע, לסרוק את כל האותות שמגיעים לחברה, ולזהות תובנות ודפוסים שאנחנו עלולים לפספס.
התפקיד של האדם במציאות הזו לא נעלם – הוא משתנה. אנחנו לא אמורים להתחרות בסוכנים במהירות עיבוד או סבלנות. להיפך – הסוכנים מציפים לנו את המידע, את ההמלצות, את התובנות – ואנחנו בתור בני אדם משתמשים בניסיון, בשיקול דעת ובאינטואיציה שלנו כדי להכריע. מה מכל זה חשוב? מה משמעותי? מה עושים הלאה?
בסופו של דבר נלמד לעבוד יחד. הסוכנים יטפלו בנפח המידע, אנחנו נביא את המיקוד. הם יביאו את האפשרויות – אנחנו את ההחלטה".
איפה אתה מותח את הגבול בין הצעות של AI לבין קבלת החלטות בפועל?
"אנחנו נמצאים בתהליך למידה מתמשך. היום, כולנו כבר חווינו את התופעה של 'הזיות' מצד מודלים כמו GPT – תשובות שנשמעות הגיוניות, אבל פשוט לא נכונות. לכן התפקיד של בני האדם עדיין קריטי. הם אלה שצריכים להפעיל שיפוט ולבחון אם ההצעה שקיבלו מהמודל באמת עומדת במבחן המציאות.
ב-Salesforce בנינו שכבת אמון שלמה סביב זה – זה לא רק לקחת את התשובה של המודל כמו שהיא. אנחנו משתמשים בכלים כמו אחזור מידע משופר (RAG) כדי לשלב את הנתונים הרלוונטיים של הלקוח בשלב ההנחיה, וגם בודקים את התשובות כדי לאתר ולנטרל הזיות. ככל שהמשימות שניתן לסוכנים יהפכו למורכבות יותר, אנחנו צריכים להגביר את מערך הבקרה. כרגע, בני אדם הם שומרי הסף. בעתיד, ככל שיכולות הסוכנים ישתפרו – נוכל לאפשר להם יותר עצמאות."
אילו משימות תוכל לתת לסוכני AI בעתיד שהיום לא ניתן להעביר אליהם?
"סימולציה, למשל. היום, אם תרצי לדמות תרחיש עסקי מורכב – צריך צוות של מדעני נתונים, סטטיסטיקאים, ומודלים מורכבים כדי גם להקים את הסימולציה וגם לפרש את התוצאות. אבל בעתיד, נוכל ממש לדמות תרחישים של קבלת החלטות על בסיס קהל יעד, נתוני לקוחות, או שוק משתנה. לדוגמא, במקום לבחון השפעה של כותרת שונה לכתבה ממש ניתן יהיה לעשות סימולציה כיצד הקוראים יגיבו לכל כותרת פוטנציאלית".
באיזה שלב נוכל לשלוח סוכן להשתתף במקומנו בפגישות ולקבל החלטות, גם אם פשוטות, עבורנו?
"זו שאלה שקשה מאוד לקבוע לה מועד חד-משמעי. אחד הדברים החשובים שאנחנו מבינים כשאנחנו עוסקים בעתיד – הוא שהעתיד אינו מורכב מתרחיש אחד, אלא רבים. גם בכירים כמו אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, הודו לאחרונה שהם לא יודעים אם מודלים קטנים או דווקא גדולים ינצחו. אם אפילו הוא לא יודע, גם אנחנו צריכים להיות בסדר עם זה שאנחנו עדיין מגששים באפלה.
מה שכן ידוע הוא שכדי שסוכן בינה מלאכותית יוכל באמת לייצג אותנו בפגישה – הוא יצטרך להכיר אותנו לעומק: מי אנחנו, מה אנחנו יודעים, מה סדרי העדיפויות שלנו, איך נכון לייצג אותנו. זה מחייב קפיצה משמעותית ביכולות של אותם סוכנים – לא רק להבין הקשר, אלא גם לשמר זיכרון יציב ונאמן לאורך זמן.
כרגע, אנחנו לא שם. אולי עוד חמש שנים נראה גרסה של שיחה שבה הסוכן שלך מדבר עם הסוכן שלי, אבל זו עדיין תהיה גרסה ניסיונית או גימיקית. בעיניי, יחסים בין-אישיים הם מהדברים האחרונים שייעלמו. דווקא במפגשים אנושיים, בקשרים בלתי-פורמליים, היכן שנדרשים הומור או אינטואיציה – עדיין יש לנו כבני אדם יתרון ברור. וזה יישאר כך עוד זמן מה".
אז מהם הדברים הראשונים שעומדים להיעלם? כלומר, די ברור שתכנות, וכתיבת מיילים, אבל מה עוד?
"התכנות משתנה, אבל אני חושב שדווקא הדברים הראשונים שייעלמו הן המשימות הקטנות, המעצבנות והלא יעילות שבני אדם שונאים לעשות - למשל, קביעת פגישות. פינג פונג אינסופי ב-Slack, במייל או בווטסאפ רק כדי למצוא זמן שמתאים לכל מי שצריך להיות נוכח בפגישה - זו משימה מתישה, היא דורשת הרבה תשומת לב, אבל מעט מאוד תבונה אנושית. זו בדיוק דוגמא קלאסית לתהליך שבינה מלאכותית יכולה לעושת הרבה יותר טוב.
כל דבר שדורש תיאום טכני, לוגיסטי, סדר - זה בדיוק המקום בו סוכני AI יכול לחסוך לנו זמן, עצבים ואנרגיה. לא מדובר במהפיכה זוהרת וגרנדיוזית אלא באוטומציה שקטה שתוריד מאיתנו מטלות שנרגיש הקלה שיורדות מאיתנו. וזה אגב, המפתח לאימוץ אמיתי של כלי AI - לא יכולות מדהימות - אלא מה שפשוט שימושי. תן לאנשים את מה שמחזיר להם זמן ומוריד מהם משימות ומעיקות - והם יאמצו את זה בשמחה".
מה לדעתך צריכים לעשות אנשים שרוצים להישאר רלוונטיים בעתיד שאתה מדמיין?
"קודם כל אני רוצה להרגיע – זה בסדר גמור להרגיש מוצף מקצב השינויים הטכנולוגיים. גם האנשים הכי מעודכנים, שעסוקים כל היום במעקב אחרי כל פיתוח בתחום הבינה המלאכותית – גם הם מרגישים ככה. אי אפשר לדעת הכול. ההבנה שכולנו לומדים תוך כדי תנועה צריכה להיות נקודת המוצא.
אם אתה רוצה להישאר רלוונטי – תתחיל לשחק. תתנסה. תיכנס לכלים, תבין אותם. תראה איך הם יכולים לעזור לך בעבודה שלך. אני אוהב להמליץ על תרגיל פשוט: כנס ל-ChatGPT וכתוב לו ארבע-חמש נקודות על מה שאתה עושה ביומיום. אחר כך תשאל אותו – 'איך אתה יכול לעזור לי בזה? במה לא תוכל לעזור לי?' זה פותח את הראש. ראיתי מנכ"לים עוצרים פגישות כדי לעשות את זה.
הדבר החשוב הוא להתחיל להבין מה מתוך העבודה שלך יכול להתבצע על ידי AI – ומה לא. ומה שלא – זה בדיוק המקום שבו אתה צריך להשקיע. יש דברים שבינה מלאכותית מתקשה מאוד לבצע – כמו להבין ניואנסים אנושיים, לבנות מערכות יחסים, לעצב שיחות מורכבות, או להגיב בזמן אמת כשהשיחה משתנה. אלה יהיו מקומות שמוגנים יותר מהחלפה על ידי AI, ושם הערך האנושי נשאר קריטי.
בסופו של דבר, הבינה המלאכותית לא בהכרח תחליף אותך – היא תסייע לך לגדול. היא תיקח חלקים מהעבודה שלך, בעיקר את הרפטטיביים, ותשאיר אותך עם מה שדורש חוכמה, שיפוט, הקשר וניסיון. וזה לא רע – להפך. זו הזדמנות לחשוב מחדש על התפקיד שלך, ולבנות לעצמך מקום משמעותי יותר".
כפי ש-Waze הפכה אותנו לעצלנים בניווט, בקריאת מפות, אתה חושב שהבינה המלאכותית תהפוך אותנו לעצלנים גם בתחומים אחרים, בעבודה?
"זו שאלה מצוינת. יש לא מעט מחקרים שמצביעים, למשל, על כך שלנהגי מוניות בלונדון יש היפוקמפוס (אזור במוח האחראי על זיכרון ומרחב) מפותח מאוד בגלל שלמדו בעל-פה את רחובות העיר. מה יקרה כשנפסיק להפעיל את האזורים האלה לגמרי? אולי משהו יתנוון – ואולי משהו אחר יתפתח במקומו.
האמת? אנחנו כבר עצלנים, לפחות בחלק מהתחומים. והשאלה האמיתית היא לא אם נהיה עצלנים – אלא באילו מקומות. אם הבינה המלאכותית תיכנס בדיוק איפה שאנחנו כבר לא רוצים להשקיע – כמו תיאום יומנים, מילוי טפסים או קריאת מיילים חוזרים – זה מבורך. אבל אם נוותר גם על חשיבה ביקורתית, יצירת רעיונות או אינטראקציה אנושית – שם כבר יש סכנה לאובדן של משהו עמוק יותר.
בינה מלאכותית לא בהכרח תגרום לנו לעבוד פחות – היא פשוט תעזור לנו להספיק יותר. כל ההבטחות על פרודוקטיביות ואוטומציה לא הפכו אותנו לפחות עסוקים – להפך. אז אולי דווקא עכשיו נוכל להחזיר לעצמנו זמן למחשבה. לייצר איזון בין עומס לבהייה. בין הספק לאינטואיציה. כי בסוף, על הדברים שבאמת חשוב לחשוב עליהם – אין סוכן שיחשוב בשבילנו. השאלה בעיני היא לא אם נהפוך לעצלנים יותר בגלל הבינה המלאכותית - אלא מה נבחר לעשות עם הזמן שהיא תפנה לנו".
