סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ על רקע מהומות הקפיטול
דונלד טראמפ. הדיון בעקבות חוקים שעברו אחרי חסימת חשבונותיו (צילומים: AFP, אם סי טי)

העליון בארה"ב יקבע: האם הרשתות החברתיות פטורות מאחריות על תוכן גולשים

בית המשפט ידון בשאלות לגבי מידת הפיקוח הממשלתי על ניטור התכנים ברשתות, וכן בהגנה החוקית שהן מקבלות מפני תביעות על תוכן גולשים - גם אם הורידו אותו לאחר הפרסום

בית המשפט בארה"ב עומד לדון בשניים מעמודי התווך של פלטפורמות המדיה החברתית: היותן המנטרות של התכנים בעצמן ללא פיקוח ממשלתי; וההגנה החוקית שהן מקבלות מפני תביעות על התכנים שמועלים. ב"ניו יורק טיימס" דיווחו כי המהלך עשוי להוביל לשינוי משמעותי בדוקטרינות המנהלות את השיח המקוון בארה"ב מאז נכנסו לתוקף הרגולציות בשנות ה-90.
בהמשך היום (ו') אמור בית המשפט לדון בשאלה אם לקבל שתי תביעות נגד החוקים בטקסס ובפלורידה שאוסרים על הפלטפורמות להוריד תכנים פוליטיים בעלי אופי מסוים. החוקים הללו עברו לאחר חסימת חשבונותיו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ ברשתות חברתיות שונות. בנוסף לכך בחודש הבא בית המשפט מתוכנן לדון בעתירות שמערערות על סעיף 230 בחוק הגינות התקשורת, שאושר ב-1996 ומגן על הפלטפורמות מתביעות דיבה בנוגע לתכנים שמפרסמים המשתמשים ומגן עליהן גם מתביעות במקרה שהורידו תכנים. התביעות הללו הן בעלות פוטנציאל להשפיע על העסקים של חברות כמו טיקטוק, טוויטר, סנאפ ומטא – הבעלים של פייסבוק ואינסטגרם.
"זה הרגע שבו הכל עשוי להשתנות", אמרה דפני קלר, עורכת דין לשעבר בגוגל המלמדת בתוכנית לחקר מדיניות הסייבר באוניברסיטת סטנפורד.
התביעות הן חלק ממאבק עולמי מתגבר לגבי האופן שבו מתמודדים עם שיח שנאה ופוגעני באינטרנט. זאת לאחר שבשנים האחרונות פייסבוק ופלטפורמות אחרות משכו אליהן מיליארדי משתמשים והפכו לכלי תקשורת משפיע. במקביל גברה הביקורת על אופן ההתנהלות של הפלטפורמות הללו, כולל טענות שהיעדר הפיקוח משפיע לרעה על תוצאות בחירות, מחרחר מלחמות ומטה דיונים פוליטיים. בעקבות זאת במדינות מסוימות החלו לפעול לבלימת הכוח של הפלטפורמות. כך למשל בשנה שעברה אישרו באיחוד האירופי חוקים שמחייבים את חברות האינטרנט לבצע הליכים להורדת תכנים לא חוקיים ולפעול בשקיפות גדולה יותר בנושא. עד כה בארה"ב היתה הרבה פחות פעילות חוקית בנושא, והצעות לפיקוח על התכנים לא צברו תאוצה.
השופטים התבססו על סעיף 230 בביטול תביעות שהוגשו נגד חברות כמו פייסבוק, טוויטר ויוטיוב. כך למשל נדחתה תביעה ב-2020 שהגישו משפחות של קורבנות טרור נגד פייסבוק בטענה שהפלטפורמה קידמה תכנים קיצוניים. "אם אין להם שום אחריות חוקית על כל הנזק שהם גורמים, הם למעשה מקבלים מנדט להתנהג בפזיזות ורשלנות", אמרה מארי אן פרנקס, מרצה למשפטים באוניברסיטת מיאמי שמתנגדת לסעיף.
אולם המצב צפוי להשתנות, וב-21 בפברואר יעלה לדיון בבית המשפט המקרה של התביעה שהגישה משפחת גונזלס נגד גוגל. משפחתו של האמריקאי שנהרג בהתקפת טרור בפריז טוענת שסעיף 230 לא צריך להגן על יוטיוב מהאשמה שהאתר תמך בטרור כשהאלגוריתם שלו המליץ על סרטונים של דעאש למשתמשים. יום לאחר מכן בית המשפט מתוכנן לשקול תביעה נוספת, הפעם נגד טוויטר שדנה באחריות החוקית של הפלטפורמות בתמיכה בטרור.
מגוגל נמסר: "כל פסיקה שלילית בתיק הזה תשנה באופן יסודי את האופן בו האינטרנט פועל", זאת מכיוון שהיא עלולה להוביל להסרת האלגוריתמים שהם חלק "אינטגרלי" ברשת. מטוויטר לא התקבלה תגובה.