סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
Tenzai founders מייסדי טנזאי
מייסדי טנזאי (צילום: אלעד מלכה)
פרשנות

הקרנות מסתערות: החברות הישראליות מגייסות סכומי עתק עוד בשלב הרעיון

מג'סטיק, וונדרפול וטנזאי - בעידן הבינה המלאכותית, ההייטק הישראלי נפרד מתדמית הסטארט-אפ הרזה. יזמים מגייסים עשרות ומאות מיליוני דולרים עוד לפני שיש מוצר או צוות, כשהקרנות מציעות סכומים חסרי תקדים כדי לתפוס את הכישרונות החמים. כך המהירות, התחרות והמאבק על טאלנטים הופכים את גיוסי העתק לסטנדרט החדש של תעשיית ההייטק המקומית

בשבועות האחרונים יזמי ההייטק הישראלים מגייסים סכומים משמעותיים בסבבים מאוד מוקדמים, סכומים שעד כה היו מוכרים בעיקר מעמק הסיליקון. וונדרפול (Wonderful) שזה עתה גייסה 34 מיליון דולר הכריזה היום על גיוס של 100 מיליון דולר נוספים, חברת הסייבר טנזאי (Tenzai) של יוצאי גארדיקור (Guardicore) גייסה 77 מיליון דולר בגיוס סיד, מג'סטיק לאבס (Majestic Labs), שמפתחת תשתיות ל־AI ורוצה להתחרות באנבידיה, גייסה 90 מיליון דולר. זה רק השבוע.
התשובה לשאלה מדוע גייסו היזמים כל כך הרבה כסף היא בעיקר כי עכשיו הם יכולים, ולא רק יכולים אלא גם רוצים. בעבר ההייטק הישראלי התהדר בכך שהוא מקים חברות רזות שמסתפקות בגיוסים קטנים ועושות איתם הרבה יותר מאשר החברות האמריקאיות שגייסו הרבה יותר. כל זה שייך לעבר, כיום הישראלים מבינים שבעידן ה־AI צריך הרבה כסף ומהר.

1 צפייה בגלריה
בר וינקלר ו רועי ללזר מייסדי וונדרפול Wonderful
בר וינקלר ו רועי ללזר מייסדי וונדרפול Wonderful
בר וינקלר ורועי ללזר, מייסדי וונדרפול
(צילום: daniel jackont)
פבל גורביץ, מהיזמים הוותיקים בתעשיית הסייבר המקומית שגייס כעת 77 מיליון דולר, היטיב לתאר את המצב לכלכליסט: "כאשר הייתי יזם בגארדיקור, גייסנו בסך הכל 100 מיליון דולר והחברה המתחרה שלנו בארצות הברית גייסה 300 מיליון דולר, והביצועים שלנו טכנולוגית ועסקית היו טובים יותר. כיום המצב השתנה בעידן של AI ובעיקר בתחום הסייבר, היזמים בישראל הוכיחו שהם יודעים להביא תשואה ותוצאות, והביקוש הוא עצום. אם בעבר יזמים בישראל לא חשבו באותו סקייל של עמק הסיליקון, הרי שכיום הם יודעים שהם יכולים ולכן גייסנו סכום משמעותי ביותר בסיבוב הסיד, ויכולנו לגייס יותר".
בעבר גיוס של סבב A היה עומד על 20-10 מיליון דולר ונחשב סיבוב מכובד; כיום כבר בשלב הסיד יזמים, בעיקר בתחומי הסייבר וה־AI, יכולים לגייס כמעט כל סכום שיבקשו. התחרות בין הקרנות השונות על היזמים - בעיקר אלו של פעם שנייה ויותר - היא משמעותית וגורמת לקרנות להציע סכומי עתק. וונדרפול, שמפתחת סוכני AI, גייסה 100 מיליון דולר משני משקיעים משמעותיים מרכזיים כאשר אינדקס הובילה גם את הסבב הראשון של 34 מיליון דולר. קרנות הענק דוגמת אינדקס, אינסייט, סקויה וגריילוק מסתערות על היזמים כבר בשלב החשיבה ומציעות להם סכומים משמעותיים עוד בשלב הרעיון. היזמים יכולים לקחת לא מעט כסף ולחשוב על המיזם שיקימו, ובאותו הזמן כבר לגייס את הצוות.
סיבה משמעותית נוספת לסכומי העתק שחברות מגייסות בימים אלה היא הבינה מלאכותית. בעידן הנוכחי מהירות היא הפקטור העיקרי. אם בעבר הליך בניית חברה ומוצר לקח חודשים רבים, הרי שכיום אין את המותרות האלה. חברות לוקחות סכומי עתק כדי לפתח במהירות מוצרים שיגיעו לשוק באותה מהירות. הפיתוח של תוכנה ויישומים בעידן החדש הפך להיות מהיר יותר והתחרות עצומה. גם הפיתוח בסביבת AI דורש הון משמעותי רב יותר - גם לשכירת טאלנט שנדיר מאוד בעולם זה ויש עליו מאבקים בכל העולם. חברות הענק, כמו מטא, גוגל ואחרות, משלמות מאות מיליוני דולרים ויותר לכישרונות בתחום, וגם בישראל המאבק על הטאלנט שואב מחברות הון משמעותי.