סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
צוות של סוכני AI עם אנליסטים אנושיים ליכולות מתקדמות
(אילוסטרציה) (צילום: קאנבה)
חוק ההסדרים 2026

האוצר מציע: משרדי ממשלה יחויבו לבחון חלופות AI לפני גיוס עובדים נוספים

משרדים שיבקשו להגדיל את כוח האדם ביותר מ-5% או 10 תקנים יידרשו להוכיח שאין אפשרות לבצע אוטומציה של המשימות. בעולם, חברות כמו סיילספורס כבר פיטרו אלפי עובדים בעקבות אימוץ AI 

משרדי ממשלה וגופי מדינה אחרים שיבקשו להגדיל את כוח האדם שלהם מעבר לרף מסוים, יחוייבו לבדוק האם קיימות חלופות AI שמאפשרות לבצע את המשימות הנדרשות ללא עובדים – כך מציע משרד האוצר בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בסוף השבוע.
במגזר העסקי כבר נערכים להשפעה שיש למהפכת ה-AI על העסקה וגיוסים. בין השאר, חברות כמו דואולינגו ושופיפיי קבעו שיאושר גיוס עובדים חדשים רק אם מנהלים יוכלו להדגים שלא ניתן לבצע אוטומציה של המשימות הנדרשות. בספטמבר, מנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, אמר שהחברה פיטרה 4,000 מתוך 9,000 עובדי חטיבת התמיכה ושירות הלקוחות שלה, מכיוון ש-50% מהמשימות בחטיבה מבוצעות כיום על ידי AI.
עתה, מבקש האוצר לאמץ מדיניות דומה גם במגזר הממשלתי. לפי ההצעה, כל משרד, יחידת סמך או תאגיד ממשלתי, למעט בתי חולים ציבוריים, שמבקש תוספת תקציבית להגדלת כוח האדם שלו בשיעור גבוה יותר מ-5% או 10 תקנים (הנמוך מבין השניים), יחויב לבחון את הכדאיות של הטמעת חלופות דיגיטליות שיאפשרו את ביצוע המשימות הנדרשות ללא תוספת עובדים, או תוך גידול מתון יותר במספרם.
"עלות העסקת כוח האדם בשירות המדינה עומדת על כ-50 מיליארד שקל בשנה, המהווים כ-8% מסך תקציב המדינה לשנת 2025", מסביר האוצר. "ההוצאה הציבורית המשמעותית בגין שכרם של עובדי שירות המדינה, דורשת בחינה מחודשת של יעילות כוח העבודה בשירות המדינה, ובפרט כאשר עולה הצורך בגידול מצבת כוח אדם בשירות המדינה".