הכניסה חסומה: ה־AI משתלטת על המשרות הזוטרות בהייטק
שופיפיי, סיילספורס, דואולינגו ואתר ביזנס אינסיידר הן רק כמה חברות בולטות שהכריזו שהן מחליפות עובדים ומתכנתים זוטרים ב־AI. חלק מההערכות מדברות על החלפה של 20% מהמשרות הניתנות לביצוע בידי בינה מלאכותית עד כה, ואין ספק – זו רק ההתחלה: יש שמדברים על זינוק של עד 20% באבטלה ב־5 השנים הקרובות
בסוף אפריל, מייסד ומנכ"ל אפליקציית לימוד השפות דואולינגו (Duolingo), לואיס וון האן שלח לכלל עובדי החברה אימייל ובו בשורה מטלטלת. החברה, שמגדירה את עצמה כחברת "AI תחילה" (AI first), מתעתדת להפסיק להשתמש בעובדי קבלן על מנת להשלים משימות שבינה מלאכותית יכולה לבצע.
ולא רק זאת. "AI כבר משנה את האופן שבו עבודה מתבצעת", הוא כתב. "זו לא שאלה של האם או מתי. זה קורה עכשיו. AI תהיה חלק ממה שאנחנו בוחנים בעת גיוס. הקצאת כוח אדם תינתן רק אם צוות לא יכול לבצע אוטומציה נוספת של המשימות שלו".
ודואולינגו ממש לא לבד. במרץ יישמה שופיפיי מדיניות חדשה שלפיה על מנת לקבל אישור לגיוסים נוספים, מנהלים צריכים להוכיח ש־AI לא מסוגלת לעשות את העבודה. במאי סיילספורס אישרה ששילוב של יכולות AI בהליך העבודה שלה הוביל לצמצום קצב הגיוסים בחברה, ו־500 עובדי שירות לקוחות הועברו לתפקידים אחרים. בסוף השבוע האחרון אתר החדשות ביזנס אינסיידר ביצע קיצוצים בהיקף של 21% מכוח האדם, תוך שהוא מודיע במקביל שהוא מחויב ל־AI באופן מלא. "מעל 70% מהעובדים עושים שימוש קבוע ב־ChatGPT (המטרה שלנו היא 100%)", כתבה לעובדים מנכ"לית האתר ברברה פנג.
מיד עם החשיפה הפומבית של מודלי הבינה המלאכותית הגנרטיביים החדשים והעוצמתיים לפני כשנתיים וחצי, ובהמשך, של סוכני AI שמסוגלים לבצע פעולות אוטונומיות, התעוררו הערכות שהם יובילו לירידה בהיקפי גיוסים ואף לפיטורי עובדים, בעיקר במשרות צווארון לבן. המקרים האנקדוטליים מראים שמדובר בתהליך שכבר מתרחש בחברות שונות, ונתונים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על כך שלא מדובר במקרים מבודדים, ושהמגמה להחלפת עובדים ב־AI כבר נמצאת בתנופה מלאה, במיוחד כשמדובר בעובדים מתחילים או זוטרים.
זאנלה מונייקווה, כלכלנית בחברת האנליטיקה לשוק העבודה Revelio Labs, בחנה לאחרונה מודעות דרושים מקוונות, בדגש על כאלו שבהן דרישות המשרה כוללות משימות שניתן להשלים באמצעות AI. היא גילתה שלאורך שלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה של 19% במודעות דרושים עם משימות מסוג זה. מסקנתה: הירידה היא תוצאה של החלטת חברות לשכור פחות עובדים לתפקידים ש־AI יכולה לבצע.
לפי מונייקווה, משרות בעלות חשיפה גבוהה ל־AI, כמו מנהלי דאטה־בייסים, מומחי IT או מהנדסי דאטה, היו חשופות יותר לירידה בביקוש לעומת משרות בעלות חשיפה נמוכה כמו מנהל מסעדה, מנהל עבודה באתר בניין או מכונאי. כלומר, משרות צווארון לבן, עם הסתמכות גדולה על שימוש, עיבוד ובחינה של דאטה, הן אלו שסובלות מהירידה הגדולה ביותר בביקושים. זאת, בהסתייגות מסוימת: "לא ברור האם AI במצבה הנוכחי מסוגלת לבצע את כל משרות הצווארון הלבן שמעסיקים סבורים שהיא יכולה לעשות", היא אמרה לביזנס אינסיידר. "יכול להיות שמנכ"לים בחברות כמו שופיפיי ודואולינגו יתעוררו יום אחד ויגלו שצמצום הגיוסים למשרות שחשופות ל־AI היה מהלך גרוע".
ההשפעה של AI על הביקוש, ובעיקר לעובדים זוטרים, משתקפת גם בנתוני מאקרו. שיעור האבטלה של בוגרי לימודים אקדמיים טריים בארצות הברית זינק בחודשים האחרונים לנתון גבוה וחריג של 5.8%. לדברי סניף הפדרל ריזרב בניו יורק, המצב התעסוקתי של קבוצה זו "מידרדר בצורה מובחנת". חברת המחקר Oxford Economics פרסמה במאי ממצאי מחקר שלפיו הגידול בשיעור האבטלה של האקדמאים הצעירים הוא בעיקר תוצאה של שינוי במדיניות ההעסקה בסקטור הטכנולוגיה. "יש סימנים לכך שמשרות ברמת כניסה מוחלפות על ידי בינה מלאכותית בקצב מהיר יותר", כתבה החברה.
לפי “הניו יורק טיימס”, נתונים אלו הם רק קצה הקרחון – ומספר הולך וגדל של חברות מתקדם במהירות לעבר אוטומציה של משרות ברמת כניסה והחלפת עובדים זוטרים בעובדים וירטואליים. בכיר בחברת טכנולוגיה אמר לעיתון שהחברה הפסיקה לשכור עובדים למשרות בדרג שמיועד למתכנתים עם שלוש עד שבע שנות ניסיון, מכיוון שכלי קידוד AI מסוגלים לבצע את המשימות הנדרשות. סטארט־אפ אחר סיפר שהוא מעסיק כיום מדען נתונים אחד שמסוגל לבצע משימות שבעבר נדרש להן צוות של 75 איש. "זה משהו שאני שומעת עליו על ימין ועל שמאל", אמרה ל”ניו יורק טיימס” מולי קינדר ממכון המדיניות Brookings Institution. "מעסיקים אומרים: 'הכלים האלו כל כך טובים שאני כבר לא צריך אנליסטי שיווק, אנליסטי פיננסים ועוזרי מחקר".
מנכ"ל אנת'רופק, דריו אמודיי, אמר בשבוע שעבר ל־Axios ש־AI יכולה למחוק חצי ממשרות רמת הכניסה, ולהביא לעלייה של 10% עד 20% בשיעור האבטלה בחמש השנים הקרובות. לדבריו, אנחנו נמצאים על סיפו של הליך שיביא להיעלמות מסיבית של משרות בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, המשפט, הייעוץ ומקצועות צווארון לבן נוספים, בעיקר ברמת הכניסה. "רוב העובדים לא מודעים לכך שזה עומד לקרות. זה נשמע מטורף, אנשים פשוט לא מאמינים לזה", אמר.
המגמה עדיין לא מובטחת, והטכנולוגיה עוד צריכה להשתפר לפני שיגיע העתיד שעליו מדובר אמודיי. סטארט־אפ הפינטק השבדי Klarna, שלפני כשנתיים הכריז שיחליף את עובדי שירות הלקוחות שלו בצ'טבוטי AI, נאלץ לאחרונה לסגת מהמהלך ולשוב לשכור עובדים אנושיים בעקבות תלונות לקוחות על ירידה משמעותית באיכות השירות. חברות עלולות לאמץ מערכות AI מהר מדי, ייתכן שלעתים מתוך ציפייה שמערכת שעדיין סובלת מכשלים תשתפר במהירות, רק כדי לגלות שהתוצאות מאכזבות והמערכות עדיין לא מספקות את הסחורה.
מנכ"ל דואולינגו, לואיס וון האן: זו לא שאלה של האם או מתי. זה קורה עכשיו. AI תהיה חלק ממה שאנחנו בוחנים בעת גיוס. הקצאת כוח אדם תינתן רק אם צוות לא יכול לבצע אוטומציה נוספת של המשימות שלו"
ואולם, מדובר בבעיה זמנית. קצב השיפור של מודלי AI מחברות כמו OpenAI וגוגל בשנתיים האחרונות הדגים היטב לאילו קפיצות דרך מסוגלת הטכנולוגיה, ואיך גם שחקנים קטנים יותר עם משאבים מוגבלים יחסית כמו דיפסיק הסינית מסוגלים לטלטל את המערכת ולהזניק אותה קדימה.
בעיה מהותית יותר, לטווח הארוך יותר, היא מה יעשו החברות בנוגע למשרות מורכבות יותר, ש־AI לא מסוגלת לבצע, לפחות בעתיד הנראה לעין. העובדים הבכירים והמנוסים שמחזיקים כיום במשרות כאלו התחילו את דרכם כעובדים זוטרים שהתפתחו בזכות התנסות במשימות פשוטות יותר, והדרכה והכשרה מצד החברה. אבל כיום, אין לחברות רצון להשקיע משאבים בעובדים שכאלו. "לאף אחד אין סבלנות או זמן לליווי צמוד בסביבה החדשה שבה הרבה מהעבודה ניתן לבצע אוטומטית עם AI", אמרה ל”ניו יורק טיימס” הת'ר דושי מקרן ההון סיכון SignalFire. ובלי עובדים זוטרים שזוכים להדרכה מתאימה, לחברות לא יהיו בבוא היום העובדים הבכירים שלהם הן זקוקות. נכון להיום, לפחות. ייתכן, מקווים בחברות, שעד שזו תהיה בעיה, ה־AI תהיה מתקדמת מספיק שלא יהיה צורך גם בעובדים אלו.
