ראיון עבודה
"ציפיות שכר? אני מאמין באופציות. עוד אלף שקל בברוטו לא משנים חיים להייטקיסטים"
יותם גיל, מנכ"ל Imagen, מספר על הלקח שלמד מראיון עבודה שנכשל בו כסטודנט , למה ויתר על הנוחות של תאגידי ענק לטובת רכבת ההרים של היזמות, ומדוע הוא מתעקש שמועמדים יבצעו מטלות בית, גם אם יש להם ניסיון של 20 שנה
"לעבודה הראשונה התראיינתי על ארגז קרטון עם לוח מחיק, כי עוד לא היו שולחנות במשרד. עד כמה שזה היה אמור להדליק נורות אזהרה, זה דווקא גרם לי להתלהב מאוד מהמקום", כך מתאר יותם גיל, כיום מנכ"ל Imagen, את צעדיו הראשונים בעולם ההייטק. כבוגר טרי להנדסת חשמל, הוא ויתר על היציבות של תאגידי הענק ובחר בסטארטאפ שניסה להעביר אינטרנט על גבי קווי חשמל.
במהלך עבודתו באותו סטארטאפ, שנסגר כעבור שנתיים, הוא נחשף למה שלימים יהיה מקום העבודה הבא שלו. תאגיד שבבים בשם Cadance לשם עבר לעבוד בתור Application engineer. "הגיע אלינו משם מישהו להדריך אותנו על אחד המוצרים וזה נראה לי תפקיד מדהים, ללכת בין לקוחות, להיות הכי מקצועי ברמה הטכנית ולעשות פרזנטציה ולהטמיע את המוצר. לא התראיינתי לאף חברה ואף תפקיד אחר - כיוונתי לשם".
אחד הראיונות שנחרטו בזכרונו היה דווקא זה שלא עבר - למשרת סטודנט בתאגיד גדול. "למדתי בבאר שבע והם ישבו בצפון אז ישנתי אצל ההורים בטבעון וכבר דמיינתי איך אני משלב עבודה בצפון עם הלימודים בדרום. עברתי ראיון אחד אבל את השני לא, וזה ממש פגע בי. לא הבנתי למה, מה לא היה בסדר, הרגשתי כימיה טובה עם המראיינת. ניסיתי לקבל פידבק ולא קיבלתי. לכן היום כשאני בצד המעסיק אנחנו מאוד שמים דגש על לתת פידבק למרואיינים, גם אלו שלא עברו, כדי לתת להם closure. לתת להם אינדיקציה למה הם לא עברו שתעזור להם אולי בראיונות הבאים. אני מרגיש שזה תהליך נורא לא פייר שהשקעת זמן והתכוננת והתרגשת ואתה מגיע, ופשוט אומרים לך 'לא'".
ובצד המראיין, אחד הדברים שמרשימים אותו הוא שאנשים 'מדברים את השפה' של הארגון."כאלה שרואים שהם למדו והתכוננו ואפילו דיברו עם לקוחות או צלמים שהם מכירים זו אינדיקציה מאוד משמעותית עבורי. זה אומר שזה ממש חשוב להם והם מוכנים להשקיע". בצד השני של המטבע, הוא מאוד מאמין במטלות בית כחלק מתהליך המיון. "אם אנשים מוכנים לקחת את הכמה שעות האלה בבית, להשקיע וללמוד את התוכן זה מצביע הרבה על זה שהם מוכנים להכיר נושא חדש גם אם הם עדיין לא בתפקיד, או בחברה. מנגד, היו כאלה שאמרו לנו, 'אני כבר עשרים שנה בתעשייה, אני לא עושה מטלת בית', אז זה היה פחות מתאים לנו", הוא אומר.
אלה התשובות של יותם גיל, מייסד משותף ומנכ"ל Imagen לשאלות הנפוצות בראיונות עבודה:
1. ספר לי על עצמך
אני יותם, נשוי לאוהד, יש לנו שני ילדים, בן חמש וחצי ובן שנה וחצי. למדתי בתואר ראשון הנדסת חשמל בבאר שבע ולאחר מכן הלכתי לעבוד כמה שנים בתור מהנדס וריפיקציה ואחר כך בתור מהנדס אפליקיישן, הכל בתחום של צ'יפים, שזה המסלול הסטנדרטי למי שסיים הנדסת חשמל.
בסביבות 2015 פתאום התחילו לצוץ כל מיני דברים מטורפים כמו למשל שגוגל פתאום ניצח בשחמט וב-GO Alpha כל מיני סרטוני וידאו מטורפים שנוצרו בעצמם, דברים שהעיפו לי את המוח אז החלטתי לחזור לאקדמיה ולעשות תואר שני. בהתחלה תוך כדי עבודה במשרה מלאה ואחרי שנתיים שלושה של קורסים הלכתי לעשות תזה שזה אומר פול טיים באוניברסיטה. עבדתי יומיים בשבוע ובשאר הזמן חקרתי באוניברסיטה.
נכנסתי למעבדה שפיתחה עדשה שיושבת על המצלמה ומאפשרת לקבל תמונת עומק, כלומר תמונה תלת מימדית ממצלמה אחת. בדרך כלל צריך שתי מצלמות, כמו זוג עיניים, שבעזרתן ניתן להבין את העומק של כל אובייקט בתמונה או של כל פיקסל בתמונה. במעבדה הזאת פיתחנו עדשה שיודעת להבין את העומק רק מתמונה אחת. זה היה ממש מגניב והתוספת שלי הייתה איך לכייל מצלמת סטריאו, מצלמה עם שתי מצלמות, לפי אותה מצלמה אחת. למשל רכבים עם מובילאיי, הם צריכים לבוא עם הרכב למוסך ענק עם דוגמאת שח-מט כזאת, 'צ'ק בורד', וככה הם מכיילים את המצלמה. אז הרעיון זה לייצר אלגוריתם שמסוגל לכייל את המצלמה בצורה קצת יותר טובה וגם לעשות את זה אונליין אחרי שהרכב יצא מהמפעל או מהמוסך, כך שאפשר להמשיך לכייל כל הזמן.
במקביל, יואב, השותף שלי, חקר משהו הרבה יותר דומה למה שאנחנו עושים היום, שזה שיפורי תמונה. לקראת סוף התואר, יואב התחתן, וחיכה מלא זמן לתמונות החתונה שלו. זה קורה להמון אנשים. אבל הוא שם לב לזה, ושאל את הצלם שלו למה זה לוקח כל כך הרבה זמן. בשלב הזה הבנו שלערוך תמונות זה משהו שלוקח המון המון זמן. לא ליואב ולא לי היה איזשהו רקע בצילום לפני זה. והיה לנו את הרקע הטכני של קומפיוטר ויז'ן ועיבוד תמונה. הבנו שהסיבה שזה לוקח כל כך הרבה זמן היא שלכל צלם יש סגנון עריכה מאוד ייחודי משלו ואם הוא סתם משתמש באיזו עריכה כללית, גנרית, אז הוא מאבד את כל הייחודיות שלו. ולכן הוא צריך משהו שמבין אותו, או אותה באופן אישי.
מגיל מאוד צעיר תמיד הייתי על תפר בין מאוד אנליטי, לבין הקריאייטיבי. מגיל שמונה אני מנגן על גיטרה ופסנתר. עשיתי בתיכון גם בגרות במוזיקה - תמיד התעניינתי במוזיקה ומחשבים. ואני חושב שזה תמיד היה לי בראש שבסוף המחשבים יישאר, אבל זה משהו שמאוד מלווה אותי הרבה שנים.
2. מדוע אתה רוצה את התפקיד?
"להקים סטארטאפ תמיד היה החלום שלי. זה מגיע מהרצון לייצר אימפקט משמעותי ולשנות חיים של אנשים. בלי שהתכוונו, נוצר לנו שילוב מדהים בין הצד הטכני לצד הקריאטיבי - אנחנו עובדים עם צלמים, האנשים הכי יצירתיים שיש, ועוזרים להם להתמקד באמנות שלהם. אנחנו מקבלים פידבקים מאנשים שאומרים ששינינו להם את החיים, כאלו שכבר תכננו לפרוש מהמקצוע כי נמאס להם לשבת שעות מול המחשב ולערוך. כל ביקורת כזו של חמישה כוכבים מופצת מיד לכל החברה, וזה נותן 'בוסט' משמעותי. אז התפקיד הזה מאפשר לי גם לייצר השפעה אמיתית בעולם, גם לשלב בין יצירתיות לטכנולוגיה, וגם להגשים חלום ילדות משותף עם חבר שמלווה אותי מגיל שש".
3. מהן החולשות שלך?
"אני אדם רגוע מאוד שלא נלחץ בקלות. אני חושב שזו תכונה מאוד חשובה ליזם, לסטארטאפיסט כי לא משנה מה תעשה יהיו עליות ומורדות מטורפים. ואצלי הם קצת פחות דרמטיים. חוזקה נוספת היא שאני מאוד רואה את העובד ורואה את האנשים וחשוב לי שיהיו מרוצים, שתהיה אווירה טובה ושאנשים יבואו בכיף לעבודה. אני חושב שזה מאוד עוזר לנו כחברה. אחוז העזיבה אצלנו נמוך מאוד. אני חושב שכחברה שהיא כבר בת יותר מחמש יצרנו מקום שבו אנשים אוהבים את העבודה שלהם, הם מרגישים תחושת שליחות והגשמה".
4. מהן החולשות שלך?
"אני אדם שכל הזמן מחפש שינויים, ולעשות את אותו הדבר לאורך זמן משעמם אותי. יש לזה צד חיובי של חקירה ובדיקת כיוונים חדשים, אבל הצד השלילי הוא שזה עלול להוציא מפוקוס. בסטארטאפ, שיכול לעשות כמות מוגבלת של דברים בעולם וכמות אימפקט מוגבלת בעולם, אי אפשר לרצות לעשות הכל. יש לי נטייה לרצות לפתור כל בעיה שאני רואה, ולפעמים אני מקבל פידבק שאנחנו נמתחים מעבר ליכולת שלנו. אני מודע לנטייה הזו ומשתדל לקבל את הפידבקים בנושא".
5. איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
"אני רואה את עצמי מגשים את החזון האמביציוני של החברה, שמתרחב מעבר לעזרה בעריכה בלבד. אנחנו מתפתחים היום לשני כיוונים עיקריים: הראשון הוא לעזור לצלמים בכל מה שהם צריכים בתוך עסק הצילום. להפוך ל-One Stop Shop עבור צלמי סטילס ווידאו. המטרה היא לעטוף את הצלם בכל מה שהוא צריך כבעל עסק - משלב השיווק והמכירות ועד למסירה ללקוח (Delivery), ולא רק בשלב הפוסט-פרודקשן. הכיוון השני הוא להיות חלק מכל תמונה ווידאו שנערכים בעולם. להיות חלק מהמצלמות, מהטלפונים, מהפלטפורמות השונות של צילום. זה חזון שאולי נשמע יומרני, 'להשתלט על העולם' אבל אנחנו עושים צעדים קטנים בדרך לשם".
אם כבר מדברים על להשתלט על העולם, זה נשמע עולם מאוד מפחיד שאליו אנחנו צועדים, כזה שבו מה שאתה מצלם זה לא בהכרח מה שאתה רואה במציאות.
"בניגוד לעולם הג'מיני וכל המודלים של הג'נרטיב AI אנחנו לא ממציאים את התמונה וזה משהו מאוד חשוב לצלמים שלנו כי בסופו של דבר רובם צלמים תיעודיים. הם מתעדים את המציאות ולכן המודלים שלנו לא מייצרים תמונה מחדש, הם נטו חוזים את סגנון העריכה. אני לא חושב שצלמים מקצועיים, או צלמים שמטרתם לצלם את המציאות ישתמשו אי פעם בטכנולוגיה של Gen AI".
6. מדוע כדאי לנו להעסיק אותך?
"יש לי יכולת של ראייה ב-High Level וגם ב-Low Level, לראות יותר חזון ואסטרטגיה אבל גם להיות בפרטים הקטנים. אני חושב, וזה משהו שאני מחפש בכל העובדים שלי, שאני שחקן נשמה. אני מחפש אנשים שבאמת אכפת להם שהדבר הזה יצליח, שאכפת להם להתקדם ולהגשים את החזום שבשבילו אנחנו פה, ואני חושב שאני כזה. לפעמים אני מתייחס לזה גם כ'founder mode', אתה רוצה כמה שיותר פאונדרים בחברה שלך ואני חושב שזו גם הסיבה שבגללה שווה לכם להעסיק אותי".
7. אם היית יכול לעבוד בכל זמן ובכל מקום, איפה היית רוצה לעבוד?
"מבחינת הזמן - אני מאוד מסוקרן מהעתיד. הייתי שמח לקפוץ חמש או עשר שנים קדימה כדי לראות איך העולם והטכנולוגיה המטורפת שרצה עכשיו יתפתחו וישנו את המציאות שלנו. מבחינת המקום - הניסיון שלנו, שהתחיל בקורונה עם עבודה מרחוק והמשיך אחר כך גם למלחמה, לימד אותי שאין תחליף לעבודה משותפת. לכן, אם אין גבולות, והייתי יכול לבחור מכל מקום ומכל זמן הייתי רוצה לגוון מצד אחד אבל מצד שני אני כן רואה חשיבות לכך שכל הצוות יהיה ביחד. אז שכולם יהיו ביחד בכל מקום ובכל זמן".
8. ספר על סיטואציה קשה בעבודה ואיך התמודדת איתה
"הסיטואציה הקשה ביותר הייתה ללא ספק ה-7 באוקטובר. קמנו לבוקר שבו העולם השתנה, וכחברה חטפנו מכה קשה כש-25% מהעובדים גויסו למילואים. עבור סטארטאפ, לאבד רבע מכוח האדם בבת אחת זו 'מכת מחץ' שמשתקת את היכולת להתקדם ומקפיאה תוכניות. אני זוכר שנפגשנו, אני והשותפים שלי, ב-7.10 עצמו וכל אחד אמר כמה זמן הוא חושב שזה ייקח. אני אופטימי מטבעי ואמרתי שזה ייקח חודש או חודשיים. גם הפסימיים בינינו לא אמרו שנתיים אבל זה מה שקרה בפועל. ההתמודדות הייתה בשני מישורים: הדבר הראשון היה לדאוג שהעובדים מרגישים עטופים ושיש להם גב. שמבינים שהתוכניות שעשינו נעצרות כרגע ושייקח יותר זמן. היה מדהים לראות את ההתגייסות של הצוותים בחו"ל שהבינו מיד שבאץ יש איזו סיטואציה ולוקחים משמרות ומשימות מאנשים שהיו פה בארץ. זה אולי נשמע קצת קלישאתי אבל במישור העסקי זה שיפר אותנו בטווח הארוך. המחסור במשאבים אילץ אותנו לחדד פוקוס, לוותר על מה שלא הכרחי ולהתמקד רק במה שקריטי להצלחת החברה. זה הפך את התהליכים שלנו ליעילים ומדויקים יותר".
9. מהן ציפיות השכר שלך?
"בהמשך למה שאמרתי על כך שאני שחקן נשמה ומאוד מרגיש הזדהות עם החברה בה אני עובד, לא אנקוב במספר, אבל אגיד שאני מאמין גדול בשיטת האופציות שקושרת את גורל העובד בגורל החברה. שגורמת לך להרגיש שכל אימפקט שאתה מייצר וכל תוספת שאתה מוסיף לחברה – תורמת גם לך. רוב ההייטקיסטים ממילא נמצאים במדרגות מס גבוהות, כך שתוספת שכר בקושי מורגשת בנטו, בעוד שלבניית חלק בחברה באמצעות אופציות יש משמעות אדירה ויתרונות גם מבחינת מיסוי. לכן, אם ניתנת האפשרות לבצע התאמה בין השניים, הייתי בוחר ללכת 'פול' על מסלול האופציות".
10. יש לך שאלות עבורנו?
"מה שמעניין אותי קודם כל זה הצוות, גם ברמת האווירה וגם ברמת המקצועיות. חשוב לי לדעת אם אלו אנשים שיש לי מה ללמוד מהם, שיהיה לי כיף לבלות איתם גם מעבר לשעות העבודה. בנוסף, מעניין אותי לשמוע על החזון, איפה אתם רואים את החברה בעוד שנה, שלוש או חמש שנים".
