פרשנות
אחרי ניצחון מטא במשפט: ענקיות הטק יצאו לבלוע את שוק ה-AI
הפסיקה לפיה מטא לא מונופול, לצד התבוסה של הממשל במשפט גוגל, מסמנת קריסה של מאבק ההגבלים העסקיים. ענקיות הטכנולוגיה כבר לא צריכות "עסקאות משונות" כדי לרכוש מתחרות - ושוק ה-AI הוא היעד הראשון
מארק צוקרברג כנראה מעולם לא חשב שיראה את היום שבו יודה לטיקטוק על כך שהאפליקציה שברה את אחיזת החנק של מטא בשוק המדיה החברתית. אבל היום הזה הגיע גם הגיע ביום שלישי השבוע, כשבית משפט פדרלי דחה את תביעה ההגבלים העסקיים של הממשל שביקשה לקבוע שמטא היא מונופול ושיש לפרק ממנה את ווטסאפ ואינסטגרם. הסיבה? לפי בית המשפט, בגלל ההצלחה של טיקטוק, מטא היא לא מונופול בתחום המדיה החברתית.
אבל הניצחון של צוקרברג ומטא הוא תבוסה קשה למאבק של הממשל האמריקאי לשבירת הדומיננטיות של ענקיות הטכנולוגיה, שהחל בכהונת טראמפ הראשונה והתחזק בממשל ביידן. ביחד עם התבוסה מספטמבר במשפט נגד גוגל, שבו נקבע אמנם שהחברה מונופול בתחום החיפוש אך חויבה בתיקונים מזעריים, נראה שהתוכנית להגביל את כוח ענקיות הטק דרך מערכת המשפט מתפרקת לרסיסים. כעת, מעודדות מהתמיכה המפורשת של בתי המשפט, ואף שיש עוד שלוש תביעות שדינן להתברר, עתידות ענקיות הטק לשחרר את הרסן ולצאת למסע רכישות והתפשטות אגרסיבי שרק יגדיל ויבסס את הדומיננטיות שלהן.
התביעה נגד מטא הוגשה על ידי נציבות הסחר הפדרלי (FTC) של ארה"ב בשלהי כהונת טראמפ הראשונה. במרכזה ניצבה הטענה שהחברה הפרה חוקי הגבלים עסקיים באמצעות פרקטיקה שמכונה "רכוש או קבור". לטענת ה-FTC, מטא עברה על החוק בכך שרכשה מתחרות צעירות על מנת לשמר את המונופול שלה בתחום המדיה החברתית. לפי טיעון זה, רכישת אינסטגרם (כיום, מנוע ההכנסות המרכזי של מטא) ו-ווטסאפ מנעה מחברות אלו להפוך לענקיות מדיה חברתית עצמאיות שהיו מהוות משקל נגד לדומיננטיות של מטא בתחום. הדיונים במשפט כללו עדויות מתוקשרות של בכירים דוגמת המייסד והמנכ"ל צוקרברג, סמנכ"לית התפעול לשעבר שריל סנדברג ומייסד אינסטגרם קווין סיסטרום. כן הוצגו תכתובות פנימיות שמהן עלה שצוקרברג דחף לביצוע הרכישות בגלל חשש מכוחן העולה של הפלטפורמות.
על מנת להתמודד עם ההצלחה של פלטפורמות וידיאו כמו טיקטוק ויוטיוב ומשקל הנגד שהן מהוות למטא, ניסתה ה-FTC לעלות טיעון פתלתל שלפיו המונופול של החברה קיים בסגמנט מצומצם שמכונה "שירותי רשתות חברתיות אישיות", ושכולל בנוסף לפלטפורמות של החברה רק את סנאפצ'ט ו-MeWe, רשת חברתית קטנה עם 20 מיליון משתמשים. בשוק זה, נטען, יש למטא נתח של 80%.
ואולם, בפסיקה שפרסם אתמול דחה שופט בית המשפט הפדרלי המחוזי בוושינגטון די.סי. ג'יימס בוסברג, את טענות התביעה. "כשאפליקציות נוסקות ושוקעות, רודפות אחרי שיגעון אחד ועוברות לאחרות, ומוסיפות יכולות חדשות בכל שנה, ה-FTC התקשתה לקבע את גבולות השוק למוצר של מטא", הוא כתב בהחלטתו. "בין אם מטא נהנתה ממעמד מונופוליסטי בעבר או לא, על הסוכנות להראות שהיא ממשיכה להחזיק במעמד כזה כיום. פסק הדין קובע שה-FTC לא עשתה זאת".
על הטענה לגבי השוק המיוחד שמטא מתחרה בו כתב: "פייסבוק, אינטסגרם, טיקטוק ויוטיוב התפתחו כך שיש להן תכונות כמעט זהות. היכולות הפופולריות ביותר באפליקציות של מטא כמעט בלתי ניתנות להבחנה מההיצע של טיקטוק ויוטיוב". השופט ציין עוד שהראיות מדגימות באופן מכריע שמשתמשים מתייחסים לטיקטוק וליוטיוב כחלופות לאפליקציות של מטא. "הנתונים מפריכים באופן עקבי את ההיפותזה של ה-FTC לגבי איך אנשים משתמשים באפליקציות", הוא הוסיף. "טיקטוק ויוטיוב מתחרות באופן נחוש על נתח משמעותי מהשוק של מטא".
בוסברג ציין גם נתונים שמראים ירידה בזמן הכולל שמשתמשים מבלים באפליקציות של מטא. "בית המשפט פוסק שיוטיוב וטיקטוק שייכות לאותו שוק מוצר כמו מטא, ושהן מונעות ממטא מלהחזיק במונופול", הבהיר. "גם ללא יוטיוב, טיקטוק לבדה מביסה את טענת ה-FTC".
לדברי פרופ' רבקה האו אלנסוורת', מרצה להגבלים עסקיים בבית הספר למשפטים של אוניברסטת ואנדרבילט בנאשוויל, הפסיקה מותירה ל-FTC פתח להגשת ערעור: החלטת השופט לפסוק לפי המצב בשוק כיום, ולא כפי שהיה בעת הגשת התביעה ב-2020. ובמצב רגיל, היא אמרה לבלומברג, ערעור הוא כמעט ודאי לאור סכומי הכסף והמשאבים שכבר הושקעו במשפט עד כה. ואולם, זה לא מצב רגיל. "ממשל טראמפ לא מקבל החלטות על בסיס מדיניות תחרות בלבד", היא אמרה.
הגורם המכריע בהחלטה האם לערער יהיה הרצון הטוב של טראמפ עצמו כלפי מטא וצוקרברג. מייסד מטא השקיע בשנה האחרונה זמן ומאמצים רבים על מנת לשבות את לבו של טראמפ. אלו כללו מהלכי מדיניות כמו ביטול כללים שהגבילו ביטויי שטנה ופייק ניוז בפלטפורמות של החברה, וחנופה אישית לטראמפ בדמות תרומה לקרן ההשבעה שלו והתחייבות להשקיע 600 מיליארד דולר בארה"ב עד 2028.
ההחלטה של הממשל האם לערער או לא תתבסס במידה רבה על מידת ההצלחה של מאמצי החנופה של צוקרברג. לעת עתה, יכולה מטא להרגע. אף אחד לא יפרק אותה בקרוב, והיא יכולה להתמקד במה שחשוב באמת מבחינתה כיום: ביסוס מעמדה בשוק ה-AI המתפתח במהירות.
אבל לפסיקה יש גם השלכות רחבות יותר מאשר מטא עצמה. התביעה היא אחת מחמש תביעות הגבלים עסקיים גדולות שמנהל הממשל נגד ענקיות הטק. תביעה נגד גוגל הסתיימה בספטמבר במפח נפש בעבור הממשל. אמנם בית המשפט קבע שנה קודם לכן שהחברה היא מונופול בתחום החיפוש, אבל סירב להטיל עליה את הסעדים החריפים שביקשה מחלקת המשפטים, ובראשם מכירות כרום ואנדרואיד ואיסור על עסקאות מיליארדי הדולרים שחתמה עם חברות כמו אפל לקידום מנוע החיפוש שלה.
במשפט הגבלים עסקיים שני נגד גוגל נקבע אמנם באפריל שלחברה יש מונופול לא חוקי בשוק הפרסום בדיגיטל, פסיקת הסעדים במשפט החיפוש מורידה משמעותית את הסיכוי שבית המשפט ייענה לדרישת הממשל לחייב את גוגל למכור חלק מפעילות או מוצרי הפרסום שלה. הדיונים בתביעה נגד אמזון מ-2023, שבה נטען בין השאר שאמזון ניצלה את מעמדה המונופוליסטי כדי למנוע מסוחרים להוריד מחירים, יחלו רק ב-2027, נצח בעולם הטכנולוגיה. בתביעה נגד אפל, שהוגשה לפני שנה וחצי בטענה שהחברה פוגעת בתחרות בתחום האפליקציות לאייפון, טרם נקבע מועד לתחילת המשפט.
המסר שמעבירו הפסיקות העדכניות במשפטים של מטא וגוגל להן ולשאר ענקיות הטק לא יכול להיות ברור יותר: אתן לא מונופול, וגם אם כן אין לנו שום כוונה לעשות משהו בנושא. והן מתכוונות לנצל זאת עד הסוף. "הפסיקה מייתרת את התרגילים שנדרשו לצורך השלמת עסקאות משמעותיות, ופותחת את הדלת לעסקאות נוספות", אמר לניו יורק טיימס תומאס טונגוז מקרן ההון סיכון Theory Ventures.
אף שרכישות ענק היו תמיד חלק משמעותי מפעילות ענקיות הטק, כאמצעי להיכנס לתחומי פעילות חדשים או לצמצם פערים בתחומים מתפתחים, בחצי העשור האחרון, כשהחשש מתביעות הגבלים עסקיים היה משמעותי, ניכרה התקררות מסוימת בתחום. החברות, במקרים רבים, פנו לפתרונות יצירתיים כמו "השקעות" בחברות שבמסגרתן המייסדים והעובדים הבכירים עוברים לענקית הטק ביחד עם הקניין הרוחני שלה, ומשאירים מאחוריהם חברה בשם בלבד. כמו, לדוגמה, ההשקעה בסך 14.9 מיליארד הדולר של מטא ביוני ב-Scale.AI, שבמסגרתה המייסד והמנכ"ל אלכסנדר וונג מונה לסמנכ"ל ה-AI של מטא. גוגל ביצעה ביולי מהלך דומה כאשר שילמה 2.4 מיליארד דולר כדי להביא לחברה את הנהגת Windsurf.
התפרקות אסטרטגיית ההגבלים העסקיים של הממשל תייתר תרגילים אלו, ויכולה לסמן חזרה למוד של קניות ומיזוגים. בעיקר בשוק ה-AI, שם התחרות חמה במיוחד וגם סטארט-אפים מובילים מתקשים לעמוד בהיקף ההשקעות הנדרש. OpenAI, שמוערכת בשווי של חצי טריליון דולר ונמצאת על המסלול להפוך לענקית הטק הבאה, כנראה לא תהיה אופציה. אבל חברות בולטות אך קטנות יותר, כמו אנתרופיק, פרפלקסיטי או מיסטרל בהחלט יכולות להיות פרס נאה לענקית טק שצריכה לצמצם פערים במירוץ, דוגמת מטא ואפל.
"כבר לא צריך עסקאות משונות כדי שחברות טק יוכלו לשים את ידיהן על נכסי AI לוהטים", אמר לניו יורק טיימס פרופ' סמואל וויינשטיין מבית הספר למשפטים של ישיבה יוניברסיטי. "הן יכולות להביט בהחלטה, ובממשל טראמפ באופן כללי, ולחשוב, 'אנחנו כבר לא צריכות לעשות את זה, כי אנחנו לא צריכות להסתיר את מה שאנחנו עושות'".
גישה זו מצד החברות יכולה להביא לשחזור המצב שבגינו הוגשה התביעה נגד מטא מלכתחילה. מרבית שני העשורים הראשונים של המאה הנוכחית עמדו בסימן התפשטות ורכישות אגרסיביות של ענקיות הטק. מטא (אז פייסבוק) קנתה את ווטסאפ ואינסטגרם תמורת 19 מיליארד ומיליארד דולר בהתאמה, לצד רכישות רבות אחרות. גוגל השתלטה עם הווידיאו המקוון באמצעות רכישת יוטיוב ב-2006 תמורת 1.65 מיליארד דולר, והפכה למעצמת מובייל על בסיס רכישת אנדרואיד ב-2005 (במחיר חלומי של 50 מיליון דולר בלבד). אמזון, במהלך ידוע לשמצה, החלישה ואז השתלטה על Diapers.com תמורת 545 מיליון דולר כדי לבסס דומיננטיות בשוק מוצרי התינוקות.
הכישלון של הרגולטור לזהות את הפוטנציאל שיש לעסקאות מסוג לזה לפגוע בתחרות, אפשר לחברות לבסס מעמד דומיננטי בתחומי הפעילות שלהן, שגם אם בית המשפט פסק שאינו מונופול בהחלט נראה ומתנהג כמוהו. העובדה שבמקרה של מטא קמה מתחרה כמו טיקטוק שהצליחה לשבור את ההגמוניה שלה, לא מבטלת את העובדה שבמשך זמן רב היתה לחברה הגמוניה, ושלולא הרכישות שביצעה ייתכן שהתחרות בשוק הייתה מתעוררת עשור או יותר קודם לכן.
עכשיו, עלולות החברות לצאת למסע קניות שימנע תחרות מצד חברות חדשות בשוק ה-AI, המקום שממנו יצאו כנראה השינויים המשמעותיים ביותר של העשורים הקרובים. תהיה טעות לקוות שגם הפעם תהיה זו חברה סינית שתשבור את הסטטוס-קוו.
