סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
צ'אטבוט AI בינה מלאכותית גרוק ChatGPT ג'מיני קלוד
צ'אטבוטים של גרוק, ChatGPT ג'מיני וקלוד (Tada Images/ Shutterstock)

מיקרוסופט: ישראל בין 7 מדינות בעולם עם מודל AI מוביל

על פי הדו"ח, שליש מהישראלים משתמשים בבינה מלאכותית, והמודל המקומי בפער של פחות משנה מ-GPT-5. מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל: "אנחנו כבר מעצמת סייבר, ואנחנו יכולים וחייבים להיות גם מעצמת AI"

ישראל מדורגת בין המדינות המובילות בעולם בבניית מודלים, פריסת תשתיות ואימוץ יישומי בינה מלאכותית – כך לפי דו"ח של מיקרוסופט שפורסם בסוף השבוע. בין השאר, מציין הדו"ח שישראל היא אחת משבע מדינות בלבד שיש לה מודל שפותח באופן מקומי ברשימת 200 המודלים המובילים בעולם ושכשליש מהישראלים עושים שימוש ביישומי AI.
"ישראל בין המדינות המובילות בעולם במודלי תשתית ועם הובלה ברורה בפיתוח כלים ובהטמעה", אמרה מנכ"לית מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק. "ההייטק הישראלי ממשיך להיות קטר הצמיחה של המשק, והעבודה שנעשית כאן בתחום הבינה המלאכותית ממחישה עד כמה יש לנו תפקיד אסטרטגי גם בקנה מידה עולמי. אנחנו כבר מעצמת סייבר, ואנחנו יכולים וחייבים להיות גם מעצמת AI. כדי להבטיח את ההובלה של ישראל בתחום, נדרשת תוכנית לאומית שתשקיע בהון האנושי, בחינוך ובתשתיות טכנולוגיות. בפעולה משותפת של הממשלה, האקדמיה והתעשייה נממש את הפוטנציאל הזה ונבטיח את מקומה של ישראל כמעצמה טכנולוגית מובילה בעולם".
הדו"ח, AI Diffusion Report, מבוסס על נתוני שימוש בסייעני ומודלי AI מובילים דוגמת ChatGPT של OpenAI, קופיילוט של מיקרוסופט, קלוד של אנת'רופיק וג'מיני של גוגל. הוא מציג שלושה מדדים לניתוח הפיתוח והתפוצה של AI. אינדקס החזית מנתח את המודלים המתקדמים בעולם לפי ביצועים וחדשנות; אינדקס התשתיות מזהה היכן נבנות תשתיות מחשוב לבנייה, אימון ופריסה של מודלי AI; ואינדקס האימוץ משקף את השימוש ב-AI על ידי משתמשי קצה.
לפי הדו"ח, ישראל נמצאת במיקום מכובד בכל אחד מהמדדים. לפי אינדקס החזית, ישראל היא השביעית מבין שבע מדינות בלבד שיש להן מודלים שמדורגים בין 200 מודלי ה-AI המובילים בעולם. מודלי חזית אלו מייצגים את מודלי ה-AI המתקדמים ביותר, שמספקים את פריצות הדרך ודחיפת הגבולות בתחום. האינדקס חושב על בסיס מדדים מקובלים להערכת ביצועים של מודלים, שמתייחסים למשתנים כמו ידע, יכולות תכנות, אחזור מידע והיסק.
המודל הישראלי המתקדם ביותר, Jamba 1.7 Large של AI21 Labs, ממוקם בפער של כ-11.6 חודשים בלבד מ-GPT-5 של OpenAI, שמדורג ראשון. לשם השוואה, המודל שבמקום השני, DeepSeek V3.1 Terminus, נמצא בפער של 5.3 חודשים אחרי GPT-5. "רק שבע מדינות מארחות כיום מודלי חזית – ארה"ב, סין, קוריאה הדרומית, צרפת, בריטניה, קנדה וישראל – ופער הביצועים מצטמצם", נכתב בדו"ח. "ההאצה מצביעה על כך שהחדירה מהירה יותר ממהפכות טכנולוגיות קודמות".
במדד התשתיות, הדו"ח מזהה ריכוז גבוה במיוחד של תשתיות AI בארה"ב ובסין, שמחזיקות בכ-86% מקיבולת מרכזי הנתונים בעולם. עם זאת, ישראל נמנית על המדינות בעלות התשתיות המתקדמות ביותר מחוץ לממעצמות הגדולות. לפי מיקרוסופט, רמת החינוך הדיגיטלי בישראל, במקביל להשקעה בכוח אדם טכנולוגי, מאפשרות לה להחזיק בתשתית המחשוב שדרושה על מנת לפתח מודלים מתקדמים ולקדם אימוץ מהיר של AI.
הדבר בולט גם במדד האימוץ, שם מצויה ישראל במקום ה-15 עם שיעור אימוץ של 33.9% בקרב האוכלוסייה הבוגרת. לשם, השוואה, במקום הראשון נמצאת איחוד האמירויות עם 59.4%, ואחריה סינגפור (58.6%), נורבגיה (45.3%), אירלנד (41.7%) וצרפת (40.9%). דווקא במדינות המובילות בפיתוח מודלי AI – ארה"ב וסין – שיעורי האימוץ נמוכים הרבה יותר ועומדים על 26.3% ו-15.4% בהתאמה. לפי ניתוח נוסף, שמצליב בין שיעורי האימוץ לתמ"ג, ישראל ממוקמת מעל לקו המגמה לצד מדינות כמו בריטניה, ניו זילנד ובלגי. לדברי מיקרוסופט, הדבר ממחיש את מעמדה כמאמצת מובילה של AI גם ביחס למדינות עשירות יותר.
ברמה הגלובלית, אחד הממצאים הבולטים של הדו"ח הוא שקצב האימוץ של AI גבוה יותר מכל טכנולוגיה כללית אחרת, עם 1.2 משתמשים בתוך שלוש שנים. לטכנולוגיות מקבילות אחרות – כמו חשמל, אינטרנט, רדיו, טלפונים סלולרים וסמארטפונים, נדרשו שנים רבות או עשורים על מנת להגיע להיקף אימוץ דומה. "עם זאת, מתחת לכותרת, הדפוסים הרגילים של אימוץ לא אחיד כבר מגיחים", מצויין בדו"ח. "במדינות מסוימות, כמו איחוד האמירויות או סינגפור, מעל מחצית מהאוכלוסייה בגיל העבודה משתמשת ב-AI. באזורים אחרים, במיוחד באפריקה שדרומית לסהרה וחלקים מאסיה, היקף האימוץ במדינות רבות נמוך מ-10%. הפער מיוחס לא רק לגישה לכלי AI, הוא גם משקף הבדלים רחבים יותר בתשתיות, חינוך ושפה.
"אימוץ AI לא קשה כאשר לאנשים יש גישה למחשב או סמארטפון מחוברים לרשת. עם זאת, כאשר בוחנים גישה לחשמל, חיבור לאינטרנט וכישורים דיגיטליםי, כמעט למחצית מהאנושות – 4 מיליארד איש – אין עדיין את דרישות הסוף להשתמש ב-AI. ובשעה שמיליארד המשתמשים הבאים יגיעו יחסית בקלות, ההתקדמות תקפא כשנגיע לאוכלוסיות שסובלות מחסמים מבניים אלו".
לדברי מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, אלון חיימוביץ', הדו"ח מצביע על כך שהעולם נכנס לעידן שבו AI הופכת לתשתית כללית, כמו לחשמל או אינטרנט. "ישראל נמצאת בצמרת אימוץ הטכנולוגיה לצד מעצמות כמו ארה״ב וסין, וזה יתרון עצום", הוא הוסיף. "כדי לשמור את ההובלה נדרשת גישה אחראית וממוקדת: השקעה בפיתוח מודלים, לצד הרחבת ההנגשה של תשתיות גלובליות לטובת סטארטאפים, חוקרים וארגונים מקומיים. במקביל, חיונית השקעה בהון אנושי ובהכשרה מקצועית, ובפרט בפיתוח תשתיות וחינוך דיגיטלי".