הדולר צנח - והתרומות לעמותות יתכווצו ב-3 מיליארד שקל
הצניחה בשער הדולר צפויה לגרוע השנה 3 מיליארד שקל מהתרומות לעמותות בהשוואה ל־2024 משום שהן ניתנות בדולרים; בהשוואה ל־2025 הפגיעה צפויה להיות כמיליארד שקל; רוית גרוס, מנכ"לית ארגון הגג של העמותות: "הפגיעה אינה רק בארגונים שמקבלים תרומות ישירות מארצות הברית, אלא גם בארגונים שמקבלים מענקים מקרנות בארץ שניזונות מכספים אמריקאיים"
הצניחה בשער הדולר פוגעת בתרומות לארגוני החברה האזרחית. מנכ"לית עמותת עלם לנוער במצבי סיכון טלי ארז חוששת שתיאלץ לקצץ בפעילות ניידות הלילה של העמותה. עלם נפגעה פעמיים מירידת שער הדולר — הן בגלל הפגיעה בערך התרומות מחו"ל והן בגלל הפגיעה בתרומות מההייטק הישראלי. בסך הכל הפגיעה בשווי התרומות לעלם כיום עומדת על כ־2 מיליון שקל, שהם כ־8% מהיקף התרומות לארגון.
תקציב עלם ל־2026 עומד על 57 מיליון שקל, מהם כ־18 מיליון שקל תרומות, שחצי מהן מגיע מחו"ל, וממנו 7 מיליון שקל מגיעים מארצות הברית. "כשהכנתי את התקציב לקחתי בחשבון שער דולר של 3.3 שקלים. היום הוא 2.9 שקלים (שער קניה)", אומרת ארז. הנזק הוא קרוב למיליון שקל.
אבל זה לא כל הנזק. היקף התרומות לעלם מהמגזר העסקי בישראל ירד מ־5 ל־4 מיליון שקל. חלק מזה נובע מכך שההייטק סובל מירידת שער הדולר, וחלק מכך שהמגזר העסקי מעביר תרומות לנפגעי המלחמות. "כל הזמן יש תחרות על רלבנטיות", אומרת ארז. "לכולם קשה". לדבריה, מדובר רק בתחילת הרבעון השני, והיא עדיין מקווה שערך הדולר יתאושש, אבל היא מכינה תוכנית צמצומים.
הפעלה של ניידת לילה לאיתור נערים בסיכון במשך שלושה לילות בשבוע ביישוב עולה כ־350 אלף שקל בחודש. אחד הצמצומים שנשקלים הוא הורדת לילה מכל עיר. מנהל פרויקטים בעלם ממונה על שישה פרויקטים. במקרה של צמצומים הוא יצטרך לטפל ב־9-8 פרויקטים. לדבריה, "יש פה מלכוד כי גם פגיעה בתשתיות כמו הדרכה, ניהול ותפעול מביאה בסוף לפגיעה בליבת הפעילות. צריך שהמדינה והמגזר העסקי יבינו שהשקעה בנוער היא השקעה בעתיד".
ארצות הברית היא המקור ל־80% מכספי התרומות המגיעים לישראל, וממילא הרוב המכריע של התרומות מגיע לישראל בדולרים. על פי מחקר של ד"ר אסנת חזן ועו"ד דליה פייט מהמכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב, היקף התרומות מארצות הברית ב־2022, שהיא שנת השגרה האחרונה, עמד על 3.6 מיליארד דולר, והוא עולה ב־6.8% בממוצע מדי שנה, כלומר השנה ניתן היה לצפות לתרומות בהיקף של 4.4 מיליארד דולר.
איך יממנו עובדים
מתחילת השנה ירד שער הקנייה של הדולר ב־7.4% מ־3.10 שקלים ל־2.87 שקלים. זה אומר שיחסית לתחילת השנה העמותות יפסידו השנה מיליארד שקל. בסוף 2024 עמד הדולר על 3.56 שקלים ומאז הוא ירד ב־19.4%, אם מחשבים לפי שער זה, העמותות יפסידו השנה 3 מיליארד שקל יחסית לסוף 2024. בסופו של דבר, אם לעמותות שחיות מתרומות יש 80% מהתקציב שעמד לרשותן בסוף 2024, היכולת שלהן לממן עובדים או פעילות ירדה דרמטית.
רוית גרוס, מנכ"לית מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של העמותות, אומרת ש"הרבה מאוד עמותות נפגעו משמעותית מהירידה בשער הדולר". לדבריה, הפגיעה אינה רק בארגונים שמקבלים תרומות ישירות מארצות הברית, אלא גם בארגונים שמקבלים מענקים מקרנות בארץ, אבל הקרנות ניזונות מכספים שמגיעים מארצות הברית. "ארגונים הכינו תקציב לפי 3.2 שקל לדולר, ועכשיו הם נאלצים לעדכן את התקציב". לדבריה, "יש ארגונים שהפסידו בין רבע לחצי מיליון שקל מתוך תקציב של 5 מיליון שקל".
הנטייה של הארגונים, לדבריה, היא לקצץ כמה שאפשר בתקציבי מינהלה, "אבל ברור שבסוף יהיה קיצוץ גם למוטבים, כלומר בשעות טיפול או בסלי מזון". היא מעריכה שארגוני שינוי חברתי וזכויות אדם נפגעים יותר מארגונים בתחומי החינוך הרווחה והבריאות. זאת משום שהאחרונים מתבססים על רכישת שירותים ותמיכות של המדינה והרשויות המקומיות שהן שקליות. זאת בעוד ארגוני זכויות אדם ושינוי חברתי ניזונים בעיקר מתרומות שמגיעות מחו"ל.
שאלה של גידור
מנכ"לית הקרן החדשה לישראל שירה בן ששון פורסטנברג אומרת ש"הירידה בשער הדולר משיתה נטל מאוד כבד על החברה האזרחית". היא מסביר ש"התורמים לא סופגים לרוב את הפרשי השערים, ומי שסופגים אותם לרוב הם צוותי הארגונים". לדבריה, ההשפעה על הארגונים נקבעת במידה רבה מהשאלה אם יש להם מחלקת כספים מנוסה שיודעת להימנע מסיכונים.
"השאלה היא איך גידרו את הדולר", היא מסבירה, כלומר לפי איזה שער דולר בנו את התקציב. "אני לא חושבת שמישהו גידר את הדולר על פחות מ־3 שקלים. אבל מי שהיה זהיר וגידר על 3 שקלים פלוס יספוג הפסדים פחות כואבים". את הפגיעה העיקרית יספגו, לדבריה, מי שתכננו תקציב לפי שער גבוה בהרבה מ־3 שקלים. "מי שהיו ב־2008 וזוכרים את מיידוף יודעים לתכנן תקציב שנתי זהיר. ארגונים בלי מחלקה כספים מסודרת, ארגוני שטח קהילתיים, ארגונים של קהילות מוחלשות, שלא מנוסים בניהול כספים, המצב אצלם יותר קשה כי הם לא התכוננו לפער בשווי הדולר".
