“אנחנו בעיצומה של מהפכה”: כך AI21 מביאה את הבינה המלאכותית לאנטרפרייז מעל לראש של ענקי הטק
בפרק החדש של הפודקאסט “Scale Up Nation” בהנחיית ארז שחר ורם בן ישי, משתף אורי גושן, המנכ”ל ואחד ממייסדי AI21 Labs, בסיפור הקמת חברת ה-LLM הישראלית הראשונה והיחידה, ובחזון שלה לבנות מערכות בינה מלאכותית אמינות עבור עולם האנטרפרייז. גושן מספר איך מתמודדים כסטארט-אפ קטן מול ענקיות כמו OpenAI וגוגל, ולמה הוא מאמין שהשנים הקרובות יביאו לשינוי דרמטי באופן שבו ארגונים מתנהלים - “מהפכה בעיצומה” לדבריו
אורי גושן עבר מעולמות המובייל והסייבר להקמת AI21 Labs – אחת החברות הבודדות בעולם שבונות מודלי שפה גדולים (LLM) באופן עצמאי והשנייה שפתחה מודל כזה לציבור. אחרי שפיתח את אפליקציית הכתיבה החכמה Wordtune , פנה ממנה בחדות אל שוק האנטרפרייז. הוא מספר כיצד הגישה השונה של החברה – שמתמקדת בדיוק ודטרמיניזם לא פחות מאשר בסקייל – עוזרת ל-AI21 Labs לקרוא תיגר על ענקיות הבינה המלאכותית.
מילד מחשב למודל שפה ענק
אורי גושן, בן 39, גדל בכפר סבא כ"ילד מחשבים" טיפוסי. כבר בגיל 16 הקים עסק לבניית אתרי אינטרנט, ובהמשך שירת ביחידת 8200 באגף המודיעין של צה"ל. אך בניגוד לרבים מחבריו, גושן מודה שמעולם לא נשבה בקסמו של עולם הסייבר:. "חיפשתי משהו שייצר אימפקט שנוגע להמון משתמשים, ערך מוחשי מסוג אחר" הוא נזכר. את התשוקה הזו הוא מצא בשלהי שנות ה-2000 בתחום המתפתח של אפליקציות מובייל: גושן הצטרף בשנת 2007 לסטארט־אפ הישראלי Fring, שפיתח את אחת האפליקציות הראשונות לשיחות קוליות והודעות טקסט דרך האינטרנט במובייל.
“ביום הראשון היו לנו מעל 100 אלף הורדות, וזה גדל מהר ל-40 מיליון משתמשים,” סיפר. החוויה הזו – לראות טכנולוגיה חדשה משנה את חייהם של אנשים – הטביעה בו חותם עמוק. כמה שנים אחר כך הוא הקים סטארט־אפ משלו בתחום ניתוח נתוני מובייל, אשר אחרי מספר פיבוטים נמכר לחברה ישראלית אחרת. טרם מלאו לו שלושים גושן כבר רשם אקזיט ראשון ברזומה.
מחברת מחקר לחברת מוצר
בשנת 2017, עם אותו רעב יזמי, אורי גושן חבר לפרופ’ יואב שוהם (מומחה AI מסטנפורד) ולאמנון שעשוע (מייסד Mobileye) כדי להקים במשותף את AI21 Labs. במקום להתחיל מבעיה ספציפית, השלושה החלו מחזון גרנדיוזי: “AI למאה ה-21” – יצירת בינה מלאכותית מסוג חדש. גושן ושותפיו זיהו ששיטות ה-Deep Learning הביאו לפריצות דרך אדירות, אך הבינו ש"זה תנאי הכרחי אך לא מספיק" לתבונה מלאכותית אמיתית.
הרעיון שלהם היה לשלב בין מודלים סטטיסטיים חזקים (כמו רשתות עמוקות ללמידת שפה) לבין רכיבים דטרמיניסטיים – כללים לוגיים ותהליכי חשיבה מובנים – בכדי להתגבר על המגבלות של AI מבוסס סטטיסטיקה טהורה. "המטרה הייתה להשתמש בכוח של המודלים ההסתברותיים, ומצד שני להוסיף להם אלמנט דטרמיניסטי איפה שנדרש, כדי שנוכל ליצור מערכות אמינות באמת שאפשר לסמוך עליהן" מספר גושן. בניגוד לטרנד העולמי שהתמקד אז בראייה ממוחשבת, השלושה בחרו במודע להתמקד בשפה – "הגבול האמיתי, כי שפה היא לא רק כלי לתקשורת אלא השתקפות של איך שאנחנו חושבים ומקבלים החלטות" כפי שהסבירו.
במשך כשנתיים פעלה AI21 Labs כמעט כחממת מחקר: צוות קטן של חוקרים ומהנדסים שהתעמק בבסיסי האלגוריתמים של שפה טבעית, ללא מוצר ביד. "אמרנו שנבנה פה את ה-DeepMind הישראלי, אבל שלא נסתפק רק במחקר ומאמרים – יהיה גם דרייב חזק לתעשייה" מתאר גושן את הימים הראשונים.
בשנתיים הראשונות לפעילות (2018-2019) AI21 Labs התמקדה במחקר בלבד, ללא מוצר. “הלכנו לכל מיני תעשיות – משפטים, בריאות – ואמרנו להם: ‘80% מהמידע שלכם הוא טקסט לא מובנה, תראו מה אפשר לעשות’,” מספר גושן. “זה נראה להם כמו פנטזיה. היינו כמו חייזרים”. רק בהמשך, מתוך תוצרי המחקר, פיתחה החברה אפליקציה ראשונה - Wordtune, עוזר כתיבה מבוסס AI שפותח על ידי AI21 Labs.
האפליקציה, שיכולתיה עלו על בודקי דקדוק פשוטים, אפשרה למשתמשים לנסח ולשפר משפטים באופן טבעי. Wordtune צברה מיליוני משתמשים והופיעה ברשימת התוספים המומלצים של גוגל כרום, והפכה למעשה למוצר הדגל ששמו את AI21 Labs על המפה. אך עבור גושן, Wordtune הייתה תמיד אבן דרך ולא היעד עצמו. “זו לא הייתה התחנה הסופית, אלא דרך ללטש את המודלים שלנו ולהבין איך אנשים מתקשרים עם AI בעולם האמיתי”. בשנה האחרונה החליטו גושן וצוותו לסגור את Wordtune ולהפנות את כל המשאבים לכיוון אחר - מוצרי אנטרפרייז.
המעבר החד הזה לאנטרפרייז התרחש ממש כשסביבת ה-AI געשה. סוף 2022 הביא לעולם את ChatGPT של OpenAI, שסחף את הדמיון הקולקטיבי והאפיל באחת על כל מוצרי ה-AI הצרכניים, ו-Wordtune ביניהם. עבור AI21 Labs הייתה זו קריאת השכמה: במקום לרדוף אחרי אהדת ההמונים, לחזור לתוכנית המקורית – לספק לחברות גדולות פתרונות AI אמינים ומבוקרים. “המרחק מלקחת את אותם מודלים פלאיים ולהפוך אותם למותאמים למשימות קריטיות באנטרפרייז הוא מאוד גדול,” הוא אומר.
לדבריו, רוב הפיילוטים וה”דמואים הכריזמטיים” פשוט נכשלים ולא מגיעים ליישום אמיתי. הסיבה העיקרית: אמינות. מודלים גנרטיביים יודעים להפיק טקסט מרשים, אך נוטים גם לטעויות והזיות - קושי שאינו קביל במערכות קריטיות. “המשימה שלנו כחברה היא לבנות מערכות AI אמינות,” מדגיש גושן, “על מנת לפתוח את עידן הסופר-פרודוקטיביות המדד החשוב בהתקדמות הבינה המלאכותית הוא לא אם הגענו ל-AGI או סופר-אינטליגנציה – מונחים מאוד לא מוגדרים – אלא האם יצרנו ערך כלכלי. והדרך היחידה להגיע לשם היא באמצעות מערכות AI מספיק אמינות כדי שיגיעו לפרודקשן במאסות”.
בהתאם לחזון הזה, AI21 Labs עברה להתמקד בשוק האנטרפרייז, בפיתוח פלטפורמה שתאפשר לארגונים לבנות יישומי AI מועילים על בסיס מודלים גדולים – תוך שמירה על שליטה, התאמה אישית ואמינות ברמה ארגונית.
הפלטפורמה החדשה שלהם – המכונה “Maestro” – פועלת כ”תזמורת AI” ארגונית: שכבת אורקסטרציה המתחברת למודלים גדולים שונים (כולל מודלים חיצוניים וקוד פתוח) בצורה מאובטחת ומנוטרת. במקום לבחור רק במודל אחד, המערכת מאפשרת ללקוח לבחור מודל מועדף לכל משימה, בכפוף למדיניות ובקרות. כך הארגון מקבל גמישות מירבית – אולם, ל-AI21 עדיין חשוב “להחזיק” מודל משלה ברפרטואר.
“בפרויקטים שלנו אנחנו רואים שלא תמיד מספיק לכוון רק את שכבת האורקסטרציה; לפעמים צריך לעשות כיוונון גם בשכבת המודל,” מסביר גושן את החלטתו להמשיך לפתח מודל LLM עצמאי. “אם אתה לא בעלים של שכבת המודל, אין לך מקום במשחק” – כלומר, בלי מודל עצמאי החברה הייתה תלויה לחלוטין בספקי LLM אחרים ולא יכולה להתאים פתרונות ברמת הליבה. האסטרטגיה הזו נושאת פרי: AI21 כבר הכריזה על המערכת לפני כמה חודשים, וכבר חתמה על מספר חוזים עם חברות Fortune 100 שנמצאות בפיילוט מתקדם. את העסקאות הללו – בשווי של שש, שבע ואף שמונה ספרות – החברה מספקת במתכונת תשתית (Infrastructure) עם תמחור מבוסס שימוש.
אך כיצד סטארט-אפ ישראלי בן כמה עשרות אנשי מחקר יכול להתחרות בענקי הענן של עמק הסיליקון? בפודקאסט מדמים זאת לקרב דוד מול גוליית, גושן לא נרתע מלגלם את דמותו של דויד, כבר בהחלטה לבנות מודל שפה גדול מאפס, AI21 הפגינה תעוזה יוצאת דופן: “היינו כ-40 אנשים... הרבה פחות כסף מכל המתחרות, וזה נראה הזוי ולא סטנדרטי בשום צורה,” מודה גושן על נקודת הפתיחה. מה שאפשר לצוות הקטן להצליח במקום שרק “5–6 שחקנים בעולם יכולים לשחק” היה שילוב של חזון, שיתופי פעולה – ואולי קצת חוצפה ישראלית.
גושן חושף כי בשנים הראשונות הם כרתו ברית עם אחת מספקיות הענן הגדולות, שהסכימה לתת להם כוח מחשוב אדיר כמעט בחינם כדי לאמן את המודלים הראשונים. “לימים מסוימים, כל הדאטה סנטר שלהם באירלנד היה רק בשימושנו”, הוא נזכר.
בנוסף, כדי לגשר על פער הדאטה מול הענקיות, AI21 משקיעה ברכישת מאגרי מידע ייעודיים. “אנחנו די שקופים בהיבט הזה,” אומר גושן, “המודלים שלנו מתאמנים על כל מיני מאגרי טקסט ציבוריים שאנחנו גם מאמנים עליהם. וכדי להיות תחרותיים צריך לקנות דאטה, וזה מה שאנחנו עושים”. עלויות רכישת התוכן, הוא מודה, גבוהות מאוד, ובעולם עדיין מתחולל דיון משפטי מי צריך לשלם ולמי עבור שימוש בדאטה קיים.
גם התחרות על הטאלנטים מציבה אתגר: חברות כמו מטא משקיעות הון עתק במומחי AI – פיתוי שגם כמה מאנשי AI21 לא יכלו לעמוד בפניו. “עובדים שלך עוברים לשם ואתה לא יכול להציע להם את חבילות השכר שמארק (צוקרברג) מפזר בסיליקון ואלי,” מציין בן ישי בפודקאסט. גושן מודה שזה איום ממשי, אך טוען שהמצב ב"חצר של השכן" לא בהכרח ורוד.
חוקרים במטא, הוא מספר, מגלים שגם בחברה ענקית המשאבים שמקבל כל אדם מוגבלים והיכולת להזיז שם מחט קטנה יחסית. סטארט-אפ, לעומת זאת, מציע השפעה ומרחב צמיחה אישי גדול בהרבה – ואפשרות ליהנות מאפסייד עתידי אם החברה תפרוץ. כך מצליחה AI21, לטענת גושן, למשוך ולשמר כוח אדם איכותי למרות מגבלות השכר. “מה שיפה זה שהצלחנו לבנות קבוצה מאוד חזקה עם ידע ייחודי בישראל,” הוא אומר בגאווה על צוות החוקרים והמהנדסים שלו, “ידע מאוד ייחודי בעולם, ובטח בישראל, וזה ממשיך לייצר אטרקציה לטאלנט”.
לאחר חמש שנים של ריצה מהירה, גושן מאמין שהפרק הבא בסיפור ה-AI לא ייכתב רק עם עוד טריליוני פרמטרים. "חמש השנים האחרונות היו שנות ה'סקייל', הגדלה בלתי פוסקת," הוא אומר, "אבל בחמש השנים הבאות ההתקדמות תבוא בצורה אחרת". לדעתו, אנחנו מתקרבים לנקודת שינוי שבה גודל המודל לבדו כבר לא ישפר דרמטית את היכולות. במקום זאת, החדשנות תגיע מפריצות דרך אלגוריתמיות. בתוך חמש שנים מהיום, הוא צופה, ארגונים ישנו את פניהם לחלוטין. “נראה איך ארגונים משנים את עורם, מתנהלים אחרת,” אומר גושן, “..AI יהיה מוטמע הרבה, הרבה יותר עמוק”.
אם בתחילת העשור התמקד הדמיון הציבורי בבינה מלאכותית כתחליף לנהגי מוניות או לנציגי שירות לקוחות, גושן סבור שהשינוי האמיתי יהיה עמוק ומפתיע בהרבה. למרבה האירוניה, דווקא הדרגים הניהוליים והמקצועות האסטרטגיים – אותם “decision makers” שטועים לא פעם בתחזיות ובהחלטות – עשויים לחוות מהפכה של ממש באופן עבודתם לצד מערכות AI. “אנחנו נראה עולם ארגוני אחר לגמרי ממה שאנחנו רואים היום, ולא במקומות שציפינו מראש,” אומר ארז שחר, וגושן מהנהן בהסכמה. לשיטתם, פירמידת הניהול הארגונית יכולה ממש להתהפך – החלק העליון יהפוך רזה ויעיל יותר תודות ל-AI, בעוד שבשורש עדיין יידרשו בני אנוש בפעילות היומיומית.
בסופו של יום, גושן נשאר אופטימי לגבי המשך התקדמות ה-AI. אחרי חצי עשור שבו “הסקייל עשה את שלו” ודחף את גבולות הבינה המלאכותית, הוא מאמין שהפריצות הבאות יגיעו מכיוונים חדשים ונועזים יותר. על רקע תחרות מיליארדים שבה רק מעטים יכולים לשחק ב”משחק הסקייל” היקר, דווקא חשיבה יצירתית וחדשנות אלגוריתמית יהיו המפתח. “Scale לבדו זה לא מספיק,” ויש לצרף אליו כעת רעיונות ארכיטקטוניים חדשים וגישה רב-תחומית.
זה בדיוק הנתיב שבו AI21 Labs צעדה מלכתחילה – וכעת גושן מקווה שהגישה הזו תעניק לחברה יתרון מול הענקיות במרוץ הארוך. המבחן האמיתי יהיה ביכולת לתרגם את פלאי ה-AI ליישומים אמיתיים, אמינים ופרודוקטיביים בעולם הארגוני. אם תשאלו את אורי גושן, שם טמונה ההזדמנות – וכפי שהוא רואה זאת, המהפכה רק בתחילתה.
